מוכרים אותי ב-EBAY
טוב, אני לא האדם הראשון שמוצע למכירה באתר המכירות איביי. למעשה, אני כלל לא מוצע למכירה, אלא רק העתק התמונה שלי מטיל את צלו של ישו הצלוב. הרעיון החל כאשר התבוננתי בתמונה שלי ולפתע הבנתי שהצל שאני מטיל נראה כמו צלו של ישו הצלוב. כמובן שכהרגלי הודעתי על כך לכל העולם (ואחותו) ובין היתר למור, אשת חיל אמיתית, שישר הציעה לי למכור את התמונה ב-EBAY.
כאשר הבעתי פקפוק באשר ליכולת של התמונה למכור, מור נזפה בי ואמרה "נו, אם אישה בת 60 הצליחה למכור טוסט עם גבינה צהובה בן 12 שנים, רק כי היא מזהה שם את הדיוקן של מריה הבתולה בעשרות אלפי דולרים, זה אמור להיות קל!"
אכן אשת חיל מור (גלשו לבלוג שלה - הוא נפלא!)
המחיר ההתחלתי 99 פני ונראה לאן נגיע...
אוי, המחשבה שאולי התמונה שלי תהיה תלויה בבית של איזו משפחה נוצרית מאמינה מזעזעת אותי.
"במקום בו היום תולים תמונות של אנשים, מחר יתלו אנשים"... 
מכיר אותו
כאשר נסעתי באחד הימים לקניון, ניצב בפני מאבטח שנראה לי מוכר. החלטתי שאם פגשתי אותו אי פעם בעברי, הרי ודאי הוא יסכים שלא לבדוק לי את תא המטען (שאני יכול להבטיח לכם שלא היה בו מטען, למעט בשם) ובכך נציל ביחד את האנושות...
אז החלטתי להגיד לו כך (להלן תמליל השיחה):
אלעד: וואי, אתה מוכר לי מאיפה שהוא, נכון?
שומר: לא יודע, אולי (בינתיים פותח דלת אחורית).
אלעד: למדת בעירוני ג'? את מתנדב במשמר האזרחי?
שומר: לא.
אלעד: אתה גר בנווה שאנן?
שומר: אני בכלל גר בקריות
אלעד: אה, אז בטח למדנו ביסודי! למדת באחדות?
שומר: לא.
אלעד: טוב, אז תבדוק את הבגאז'
(השומר ניגש לבדוק את הבגאז' וכשהרכב מתרחק ממנו, הוא נראה מנופף לשלום)
נו, קשה להאשים אותי שלא ניסיתי.
לפחות בפעם הבאה שאראה את השומר הזה, כבר אדע מאיפה הוא מוכר לי והוא יסכים להעביר אותי מבלי לבדוק את תא המטען.
וחוץ מזה, סיפקתי לעידן שישב לידי הרבה חומר לצחוק עליו.
סשה הספר מכה בשנית
האם אתם זוכרים שגוללתי כאן את סיפורו של סשה, הספר שלי במשך שנים שיום אחד ברח לאח שלו בגרמניה משום שהוא התגרש מאיתו וזו תבעה ממנו סכום כסף שלא יכול היה לעמוד בו (בוודאי שאתם לא זוכרים, כתבתי על זה לפני שנתיים, הנה קישור)?
ובכן, בעוד הולך בקניון, מזעיף פנים לנוכח אחד משני סניפי מקדונלדס הפזורים בקניון, לפתע הופיע יש מאין סשה...
שמח וטוב לב ניגשתי אליו והוא, אחרי שנייה או שתיים בהן היה צריך להבין מהיכן הוא מכיר אותי (בכל זאת, עברו כארבע שנים מאז הפעם האחרונה שהסתפרתי אצלו ומאז צימחתי הרבה שיער על הראש וגם שפם משונה ביום המפגש), הבין שזה אני ונרה עם מבט נלהב.
"מה שלום אח שלך?" הוא שאל אותי. השבתי שבסדר ושהוא חי בלונדון בימים אלה.
"איפה אתה מסתפר?" שאל אותי סשה. לא יכולתי להסתיר את הצחוק, אחזתי בקצוות שיערי הארוך והמתפתל ואמרתי "לא רואים שאני לא מסתפר?".
סשה התעקש ואמר שצריך לגזור קצוות. אמרתי שלפני כחצי שנה באמת גזמו את מחלצות ראשי בפחות מסנטימטר, אבל באמת שאין לי צורך בספר ואני חי טוב עם זה.
התעניינתי היכן סשה עובד בימים אלו, מפני שלא ראיתי אותו ב"סלון" (תמיד שעשע אותי שלמספרה קוראים סלון, כי אני בחיים לא הייתי מספר שיער בסלון ביתי, כי זה היה מפזר הרבה שיערות) של אודי, היכן שהוא עבד לפני כן.
הוא אמר לי את הכתובת החדשה של המספרה בה הוא עובד ואני הבטחתי שאני אשלח לשם את אח שלי, בפעם הבא שהוא בארץ (בעוד כחצי שנה אני מניח).
מי יודע, אולי כשיבוא לי להסתפר, אלך לסשה להסתפר. אבל יחלפו עוד לא מעט מים בדנובה עד אז.
מה שכן, אני מוכרח לציין שהספר הוא איש בעל כוח בקהילה. מרבית האנשים מן המעמד הבורגני באים אליו, מדברים ומרכלים. המספרה היא המקום בו אמנם לא קורים דברים, אבל בהחלט מדברים על הדברים שקורים.
והספר, אדם שנמצא במספרה כל היום, עד לכל הדברים הללו. הוא בקיא ברכילויות לפרטי פרטים, הוא קושר קשרים עם אנשים והופך לחלק בלתי נפרד מהקהילה.
אני מני שזו הסיבה שסשה חזר לכאן. הוא לא נולד כאן הרי. הוא גם חי במדינה שלעניות דעתי טוב לחיות בה בהרבה מאשר ישראל.
אולם בכל זאת, הוא בחר לשוב לכאן ולא רק למדינה, אלא בדיוק לאותה עיר, בדיוק לאותה שכונה.
מצד שני, יכול להיות שהוא חזר לכאן כדי לראות את הילדים...
אני מניח שהסיבה היא עירוב של שתי הסיבות הנ"ל גם יחד.
הכפילה שלי
תודות לשלוותא, גיליתי את הבלוג המתחרה לשלי...
קבלו את בשמ"ש - כל מילה נוספת מיותרת.
אני עובר לנטוויז'ן
אני מניח שגולשי ישראבלוג עם דפדפן אקספלורר (זה לא מופיע במוזילה), שמו לב לפרסומת לנטוויז'ן שמרצדת לה על המסך.
האם מישהו (כולל מי שעיצב את הבאנר) טרח בכלל לקרוא מה שכתוב שם?
ואצטט:
"ניתן לקבוע שנטוויז'ן היא ספקית האינט בישראל הטובה" (אין כאן טעות הקלדה שלי).
אכן משפט נהדר - "ישראל הטובה". הכוונה כנראה לישראל הישנה והטובה, לא זו העכשווית השווה כקליפת השום.
ומה זה בכלל האינט הזה שכולם מדברים עליו?
אבל זה החלק הימני קיצוני בבאנר. הבה נעבור לצטט את הקטע השני מימין, כאשר הפעם אצטט את החלק המודגש בצהוב:
"גולשי נטוויז'ן הם הגולשים הכי מרוצים בישראל" מרוצים ממה? לרגע חשבתי מאיכות הטוסטים שהם מכינים...
אבל לא, לאחר מכן, שלא במודגש, כתוב שממהירות הגלישה ומאיכות השירות.
למי בדיוק השוו ב-TNS ואלו עוד פרמטרים נבדקו?
משום מה, הכותרת לא מספקת אותי ואני מניח שאת רוב האנשים (בהנחה והם מאמינם לסקרים, מה שגם אינו ודאי).
החלק שלישי מימין יצא מעט קטוע, כנראה בשל רשלנות של הפרסומאים (או שיש להם מה להסתיר - תיאורית קונספירציה חדשה נולדה) והנה הוא, לפחות החלק שהיה ניתן לקרוא :
"טוויז'ן היא המנצחת ה של מבחן השירות ללקו". זהו, שכנעו אותי!
אני עובר לחבר טוויז'ן...
טוב, חזרתי בי, הם לא מופיעים בדפי זהב - אין חברה כזו!
רגע, כיצד נפלתי בפח מלכתחילה?
אני אפילו לא יודע מה זה שירות ללקו...
מה זה לקו בכלל?
טוב, בטח מילה שיצאה קטועה. אבל מה זה יכול להיות?
אנסה להשלים...
מבחן השירות ללקויי למידה...
זו נראית לי אפשרות סבירה. פתרתי את החידה. החברה הזו טוויז'ן, היא המנצחת ה (כלומר המנצחת בהא הידיעה, לא סתם מנצחת) של מבחן השירות ללקויי הלמידה.
אז בהנחה שאתם בעלי ליקוי למידה, אני ממליץ לכם לחפש בכל זאת את החברה הזו. אחרי הכל, היא ה-מנצחת...
החלק הרביעי קצר ופשוט.
נשאלת השאלה "אז מי עדיף?" ומיד ניתנת התשובה "נטוויז'ן". מוזר, כאשר ישראבלוג נמכר לנענע, לא מצאתי שכל כך הרבה חושבים שזה מצב עדיף על משהו...
בכל מקרה, כל שאר החלקים של הבאנר לא ממש שכנעו אותי שנטוויז'ן עדיפים במשהו וגם אם כן, לא ברור לי בדיוק לעומת מי הם עדיפים, כך שבהחלט יכול להיות שהם עדיפים על חברת אינטרנט סורית טיפוסית, אבל לא על שאר החברות בישראל.
פרסומת בישראבלוג לחברת נטוויז'ן
חברה שעובדת באורנג'
יש לי חברה ותיקה, עוד מימי הצבא שלאחר השחרור החלה לעבוד בשירות הלקוחות הטלפוני של חברת אורנג'. היא עובדת כל כך הרבה וכמעט ולא יוצא לנו לדבר (או שהיא בעבודה, או שהיא בדרך לעבודה, או שהיא ישנה. בד"כ אנחנו מדברים כשהיא בדרך מהעבודה או אליה).
עם הזמן היא התקדמה בעבודה במוקד וכעת היא בכירה במעט.
כפועל יוצא מזה, היא זמינה אף פחות...
בחיי, לעיתים נדמה לי שמוטב לי להתקשר לשירות הלקוחות של אורנג' ולבקש אותה, מאשר להתקשר למספר הסלולארי שלה. שם לפחות היא חייבת לענות לי... 
זה מזכיר לי את הסיפור על האיש שנקבעה לו פגישה עם "מנהל חשוב".
האיש הגיע בשעה היעודה, נכנס לחדרו של המנהל והמתין שזה יסיים לדבר בטלפון.
חלפו דקתיים, חלפה כמעט חצי שעה והאיש רואה שאותו מנהל עובר משיחה לשיחה וכלל לא מתייחס אליו.
קם, יצא והלך לחדר הסמוך, הרים את השפופרת וחייג למנהל שישב בחדר הסמוך.
הפלא ופלא, מיד המנהל התפנה לדבר איתו, בטלפון כמובן, לא פנים אל פנים.
ומוסר ההשכל כאן, אם זה לא היה ברור, הוא שלעיתים עדיף להעניק תשומת לב לאנשים שעומדים מולך ולא לאלה שלא טורחים להגיע אלייך.
iROBOT
האם רק לי כל העניין הזה, של רובוטים שילחמו במקום בני אדם נשמע אבסורד?
המלחמה האנושית, באופן כללי, היא דבר מיותר. היא תוצר בלבדי של הרצון של אנשים לנצל ולשעבד אחרים, על מנת להאדיר את יוקרתם ועושרם.
נוסף לכך, קיים מרכיב הכבוד, כאשר אנשים מאנישים את היחסים הבינלאומיים והופכים את המלחמה למשחק כבוד בין מנהיגים ואת הטריטוריה לזירת היאבקות אדירת מימדים.
במשך שנים, אנשים משכנעים אנשים אחרים להלחם עבורם בעבור נימוקים של אידיאולוגיה רקובה (הייתי מסביר למה, אבל פשוט תקראו את מילות השיר Masters of the war של בוב דילן כדי להבין את האבסורד בכך שאנשים שולחים אנשים אחרים להלחם בשמם).
כעת הגענו לשלב בו מלחמה בין רובוטים המייצגים מדינות היא לא שאלה של "האם", אלא שאלה של "מתי".
ומה יקרה בתרחיש של מלחמה עתידית?
הרובוטים של מדינה א', ילחמו באנדרואידים של מדינה ב'. כל מדינה תבנה רובוט שינצל את חולשותיו של הרובוט של המדינה האחרת...
בסופו של דבר, רובוטים ילחמו, כאשר בפועל לא תושג הכרעה אמיתית.
אז לשם מה המלחמה הזו של רובוט ברובוט מלכתחילה?
אם על מות חיילים יש אנשים שהדבר משפיע עליהם וזה מאלץ את הקברניטים לשקול פעמיים לפני ביצוע משימה המסכנת חיי אדם, הרי שהשיקול הזה לא יהיה קיים עבור "חיי רובוט".
לכל היותר יגידו "כפרה על הרכוש, העיקר שאף אדם לא נפגע".
כמובן שהתשובה היא כמובן כלכלית - 127 מיליארד דולר אמריקני, זה התקציב שהקצה צבא ארה"ב לפרויקט הזה. מדובר בפרויקט שיניב רווחים נאים בעבור האנשים השולטים על תעשיית הנשק והרובוטיקה, אבל כי שהראיתי לכם בפסקה הקודמת, הרי הוא חסר כל מטרה.
אז מדוע אם כן שלא ישקיעו את הכסף הנ"ל ועוד כ-500 מיליארד דולר (שזה פחות תקציב הביטחון האמריקני מידי שנה) בעזרה למדינות המתפתחות?
בדאגה ללמעלה משני מיליארד פיות רעבים (ומאחורי הפיות ישנם אנשים בשר ודם שכואבים מידי יום) בעולם.
הסיבה היא כי אז אלו שהיום גורפים את הרווחים מאותו מצב אבסורדי, בו אנשים הם כלי משחק בידי אנשים אחרים, יצטרכו להיות כאחד האדם ושהחלטות יתקבלו על פי גחמותיהם.
ואם לעניין הרובוטים, הרי שבהשקיעם בתחום הרובוטיקה המלחמתית, הם מביאים על כולנו במוקדם או במאוחר אל אותם תסריטי אימים של עולם בו שולטים הרובוטים…
להזכירכם, גם "מסע אל הירח" של ז'ול ורן היה בשעת כתיבתו בגדר פנטזיה והיום הוא בגדר היסטוריה רחוקה (עם יד על הלב, כמה מאיתנו חיו ב-1969, כאשר ארמסטרונג צעד על אדמת הירח בפעם הראשונה?).
אז באיזה עולם נמצא עצמנו ביום מן הימים?
עולם בו כולנו משועבדים אל מציאות וירטואלית, מעבירים את האנרגיה שלנו למכונה השולטת בנו, נוסח המטריקס או עולם בו רובוטים לוחמניים עושים שמות בבני האדם שמנסים להעביר אל עצמם את השליטה כמו בשליחות קטלנית?
הרי אין מדובר באותם רובוטים חביבים המוצגים בסרט אינטליגנציה מלאכותית של שפילברג (במקור של קובריק, אולם הוא מת בטרם השלים את הסרט).
בעבור בצע כסף ושליטה, אנשים מוכנים לעשות, כולל לסכן את עצמם, שאר המין האנושים ושאר כדור הארץ.
הם לא בוחלים בכל אמצעי - שיעבוד והריגת בעלי חיים, שיעבוד והריגת בני אדם (תוך כדי שכנועם שהריגת בעלי חיים היא הכרח, כנ"ל הריגת בני אדם) ועתה גם שיעבוד רובוטים שטרם פותחו.
אם הרובוטים יהיו מעט יותר אינטליגנטים מהאדם הממוצע, הרי ש"צדק הרובוטים" הוא רק עניין של זמן.
אבל היי, יתכן מאוד שאנחנו נחיה בדור שייהנה מיתרונות הרובוטיקה, בטרם הרובוטים ידרשו הכרה בזכויותיהם.
בדיוק כפי שבדורות עברו אנשים חיו עם עבדים בטרם אלה דרשו את זכויותיהם...
אז בינתיים, נסו להעסיק את מחשבותיכם בדברים אחרים - "שתו כי מחר תמותו"!
אלעד
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
