| 9/2003
האיש שנטע עצים
האיש שנטע עצים
אתמול הייתי בסינמטק בסדרת הסרטים המצויירים הראשונה שהוקרנה מתוך פסטיבל הקומיקס, הקריקטורה והאנימציה ה-3.
הסרטים שהוקרנו אתמול, היו סרטים מצויירים של האנימטור הקנדי פרדריק באק.
מתוך ארבע סרטים מצויירים שלו שהוקרנו, אהבתי שלושה שעליהם אדבר:
האיש שנטע עצים
סרט מקסים, שעל פי מה שנאמר בכתבה בדיסקברי צ'אנל שהוקרנה לפני הקרנת הסרטים, זכה באוסקר.
מדובר בסרט מקסים, אשר מספר על אדם שבשנת 1913, הלך בשממה, אי שם באירופה (על פי השמות אני מניח שמדובר בצרפת), ופגש רועה מבוגר (בן 55 בפעם הראשונה שהוא פגש אותו) אשר נטע בעל יום מאה עצים.
לאחר מכן, פרצה מלחמת העולם השניה, המספר השתתף בה (נטל חלק בקרב עקוב הדם בורדן) ולאחר מכן, ב-1920, שנתיים לאחר תום המלחמה הוא חזר לבקר במקום וגילה שהאיש ממשיך בעיסוקו כשוטל עצים, אולם כמעט וזנח את ראיית הצאן והחל להתעסק בכוורנות.
לאחר עשרות שנים, צמח במקום יער לתפארת. אנשים בעיירה סמוכה, שלפני שננטע היער, היו אנשים עצבניים ורעים, הפכו להיות כפריים חביבים וכך, מגיעים לפואנטה, שאדם אחד, אשר דבק במטרתו ועובד ללא הפרעות, יכול להסב הנאה לרבוות אנשים....
בקיצור, סרט חביב ביותר.
The mighty river
"הנהר הכביר", מספר את סיפורו של נהר סנט לורנס, משחר ההיסטוריה, עת היו בו מאות מינים של בעלי חיים, לאורך היסטוריה בה אינדיאנים חיו בשלום עם הנהר ובהמשך הגעת האדם הלבן, ניצול משאבי הנהר תוך הריגת בעלי חיים רבים, המהפיכה התעשייתית שהמיתה חורבן על הנה וימינו אנו, בהן אנו הורגים כל חלקת אלוהים טובה.
הבה נשאיל את סיפורו של נהר סנט לוריין, למקרים הישראלים, למשל נחל הקישון המזוהם בחיפה, אשר מימו חומים מהאדמה הבוצית והרעילה שבקרקעיתו, גדותיו של הקישון מלאים פסולת תעשייתית, שמנונית מהנפט, רעילה מהמתכות הכבדות.
לפני עשרות שנים, אנשים נהגו לרחוץ במי הקישון, והיום הרבה לוחמי שייטת בעב, טוענים שלקו בסרטן, כתוצאה מצלילה בסמוך לשפכו של הנהר לים התיכון. כמובן שבעלי חיים אין בקישון, כי שום יצור חי לא יכול לחיות בכזה נהר מזוהם ומסריח שחרף כל מבצעי הניקיון והתיאור שלו, עדיין הוא אחד מהנהרות המסריחים בארץ ועדיין מפעלי התעשייה במפרץ חיפה, לא בוחלים ברעיון הדוחה שלהשתמש במשאב טבע ציבורי כפח זבל תעשייתי זה לגיטימי.
וכמובן, גם הירקון היה מזוהם לחלוטין, ועבר ניקיון בשנים האחרונות, דבר שלא עזר לכל אותם יהודים אוסטרלים חביבים שצנחו לתוכו בעת קריסת גשר המכביה, נחל אלכסנדר, אשר התפרסם בצבי הענק, כמעט והרג את כל צביו, בשל הזיהום, אנשים, בכל העולם הם אותם אנשים - מונעים משיקולי רווח מהירים ולא חושבים על ההשלכות הרעות של מעשיהם.
אשליות
מדובר בסרט שבהתחלה נראה לי סרט ממש מפגר על ילדים שמחים שמשחקים בטבע כאשר השמש זורחת והציפורים מצייצות.
לרגע חשבתי לצאת מהאולם, אולם בדיוק אז הופיע קוסם שלאט לאט החל להציג בפני הילדים קסמים. הקסמים היו כאלו, אשר במקום משחק עם בעלי חיים למשל, הביעו לילדים צעצועים בדמות בעלי חיים, לאחר כה כאלו שהסבו לילדים אושר רב, החל הקוסם להרשים את הילדים בפלאי הטכנולוגיה - חשמל, עמודי חשמל, אור בלילה ועוד דברים שהילדים הלכו בגללם שבי אחריו. ואז, החל הקוסם לבנות חומות גבוהות, בתי ענק, הילדים מצאו עצמם עובדים במפעלים תעשייתיים שעות רבות, ואז החלה התמרמרות בקרבם. הקוסם ראה זו ויצר אזור שעשועים (נוסח הטיים סקוור הנוצץ בניו יורק), אולם הילדים עדיין היו עצובים, הוא הביא כסף, אך בקרב הילדים עדיין שררה המרה השחורה.
ואז, השמש שוב זרחה, בדיוק כמו בתחילת הסרט, והילדים שוב שיחקו בטבע, בשמחה, בדיוק כפי שהיה לפני הופעת הקוסם שמכל להם אשליות...
מדובר בסרט, אשר מעביר רעיון מאוד פשוט, בצורה ממש טובה. מה שנראה בהתחלה כרעיון טוב, דבר אשר משפר את החיים, הטכנולוגיה, הופכת את האנשים לעבדים של הטכנולוגיה. אם פעם הטכנולוגיה הסבה אושר לאנשים, העניקה להם זמן חושפי רב יותר, כיום אנשים מוצאים עצמם עובדים שעות רבות יותר בשם אותה טכנולוגיה ובשעות הפנאי שלהם אין להם כוח לחזור לטבע, לאותם דברים אשר גרמו להם אושר כה רב בעבר.
גם כאן, מותח פרקריק באק ביקורת נוקבת על החברה בה אנו חיים וזהו הסרט השלישי מתוך הארבע שאהבתי.
הסרט הרביעי היה סתמי למדי ועסק בכסא נדנדה מעץ, אשר מיום היווצרו במשך שנים ארוכות הסב אושר לאנשים, אבל לא מש אהבתי את הסרט הזה.
ועוד בעניין ה-500
אתמול כאמור נכתב הפוסט ה-500 במספר, מה שאומר שפוסט זה הוא פוסט 501, אותו פוסט שעל שמו חברת הג'ינסים לוי שטראוס (ליוויס) החליטה לתפור ג'ינס מאוד מפורסם...
אז הנה, אני מביא פה צילום של מסך העריכה, המעיד בגאווה ש-500 פוסטים מאחורי ונוסף על כך, צילום מסך יפה של הכניסה ה-8484 לבלוג שאם חושבים על זה, מדובר במספר יפה, אשר גם חוזר פעמיים על הגירסה הדו סיפרתית של שנת הולדתה של סיון וגםמורכב מספרה ראשונה אשר היא שתיים בחזקת שלוש, ספרה שניה של שתיים בריבוע, ספרה שלישית של שתיים בחזקת שלוש (אוף, באנגלית קוראים לזה חזקה קוביתית, למה העברית העניקה רק לחזקת שתיים כינוי ייחודי?!) ולבסוף, שוב חזקה ריבועית של שתיים, שזה מספר מגניב לכל הדעות (של אישיותי רבת המשתתפים שכמותי, סמיגול).
ואגב, בעת כתיבת שורות אלו, מספר הכניסות לבלוג זה עמד על 8512, מה שמציין כי מאז כתיבת הפוסט שלפניו נכנסו לבלוג 59 פעמים מכתובות שונות, שזה הרבה מעל הממוצע אשר חושב אתמול...
זהו, נראה לי מאסתי בסטטיסטיקה לתקופה הקרובה, אולי בחגיגות השנה לבלוג בעוד כשבועיים או בכניסה העשרת אלפים (שאולי תגיעה ביום מן הימים) אני אחזור להיות עבד של הסטטיסטיקה)
פעמיים כי טוב (יום שלישי, או לא?!) לכולם
אלעד
500 פוסטים, זה לא הולך ברגל, זה נכתב במקלדת
הכניסה ה-8484 לבלוג
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
