| 9/2003
סימבוליקה
סימבוליקה
מה תגידו על זה, היום ה-04/09 ומתי קמתי?
בשעה 04:09 (ארבע ותשע דקות לפנות בוקר).
אין לי שניות בשעונים בחדר, אבל אני לא אתפלא אם רגע היקיצה שלי היה בדיוק בשעה 04:09 ושלוש שניות.
ואם זה לא צירוף מקרים אדיר ומגניב במיוחד אז מה כן?
שימותו בני הבית
ומה מביא אדם, עם הפרעות שינה קלות בלבד (מילאתי בעבר שאלון און-ליין של המעבדה לחקר השינה שקבע זאת) להתעורר בשעה זו של היממה, בה אפילו הציפורים לא החלו לצייץ?
ובכן, אתמול הלכתי לישון בסביבות השעה שמונה וחצי בערב, קרוה כאשר את מאוד עייף.
ובכן, בשעה הזו, עדיין המזגן בביתי עבד...
מאז השתנו כמה דברים בעולם, אחד מהם הוא מצב המזגן שהפך להיות כבוי.
אבל שמישהו מבני ביתי מכבה את המזגןף הוא לא טורח ליידע אותי, הוא לא טורח לבדוק אם החלון בחדר שלי פתוח (כנראה שהם סגרו אותו בשעה מוקדמת יחסית וחשבו שאני ער וגם שם לב לשינוי הגדול).
בקיצור, בשעה ארבע ותשע דקות, היה מאוד חם כבר בחדר שלי ולמרות זאת ישנתי מתחת לשמיכת חורף עבה ומבודדת במיוחד (מזגן או לא?!). התעוררתי מזיע, רק כדי לגלות שאני בחדר סגור, בלי מקור אוויר והואיל ויש לי בעיה קלה בלהיות במקום סגור בו המזגן לא עובד, מיד קפצתי ופתחתי חלון ואת הדלת למרפסת והלכתי לשתות כוס מים קרים, על מנת להחזיר לגופי את המים שעבדו לו במאמץ הפיזי הנורא של שינה בגיהנום...
יום הולדת לאבא
היום כאמור, כבר הרביעי בספטמבר וזה אומר שהיום, בדיוק לפני 65 שנים נולד אבי.
כן, הפרש הגילאים בינינו די גדול ועומד על מעט יותר מארבעים שנים, הואיל ואני הילד הקטן מבין השלושה ואני צעיר מאח שלי בשמונה שנים ואבא שלי כבר לפני שלושים שנים, ידע מה שהיום הרבה מאוד אנשים יודעים (עדיין לא כולםן), שקודם צריך להתבסס בחיים, לסיים שלושה תארים, טרק אז להתחתן ולהקים משפחה...
בכל אופן, גיל 65 הוא גיל הפרישה לפנסיה הוא 65 וצר לי שהוא לא הגיע לגיל הזה :(
זה לא אומר שהוא היה פורש, במקום בו הוא עבד, אנשים ממשיכים לבוא לעבודה גם בגיל 90 (הם רוצים כמובן, אף אחד לא מכריח אותם), אבל חבל שהוא מת כל כך קרוב לפנסיה, שזו תקופה שאם מגיעים אליה במצב גופני סביר (ובימינו, הרפואה מאפשרת גם לאנשים שפעם היו מתים ממחלות מסויימות לתפקד כרגיל) אז אפשר לעשות כל כך הרבה דברים שבמשך שנים אי אפשר היה לעשות.
אוף, איזו תחושה של החמצה עבורי.
אני רק לא יודע אם אני אלך לקבר שלו לכבוד היומולדת, או אלך לבקר את סבתא שלי, אמא שלו בת ה-91.
אני מניח שעדיף להשקיע בחיים, הלא כן?
יום הולדת לסבא
ואבא שלי הוא לא היחידי שיש לו יום הולדת בחודש ספטמבר, יש עוד כמה אנשים.
לסבא שלי ז"ל היו אמורים לעבור 90 שנים שלשום (ב-2 בספטמבר).
גם הוא רצה להגיע לגיל העגול והיפה 100 וכאשר הוא הבין שהוא זקן חולה, הוא הסתפק ב-90 שנים לחיות, דבר שלא עמד בו, מפני שהוא מת חודשיים לפני גיל 89.
ושניהם, על אף שניתן לטעון שחייהם נקטעו בטרם עת, לא משתווים לתאריך הפטירה הצפוי לי, על אף שזה שלי צפוי לשינויים).
מסיבת הפתעה (כמה צפוי, ליום הולדת)
ואם אני כבר בשוונג של ימי הולדת, בדיוק בעוד שבוע, יום הולדת שנתיים לנפילת מגדלי התאומים (ומסתבר שהם לא בדיוק נפלו, או לפחות נבנו מחדש).
בכל אופן, ב-11 בספטמבר 1983, נולדה גם מישהי ששירתה איתי בצבא והיום, בדיוק שבוע לפני, החליטו לערוך לה מסיבת הפתעה, אז אני אבוא לבקר אותה.
לערוך מסיבת הפתעה שבוע לפני יום ההולדת, זה בהחלט דבר מפתיע...
אם מקדימים עם מסיבת ההפתעה יתר על המידה, למשל שנה לפני היום הולדת, קורה שמסיבת ההפתעה נופלת שוב על יום ההולדת, מין צירף מקרים שכזה.
טוב, החדר שלי התקרר מעט ממזג האוויר הצונן משהו השורר בחוץ באשמורת השלישית של הלילה (ולא יכל להכנס קודם פנימה), כעת עומדת בפני שתי אפשרויות.
להמשיך לשמוע את החומה של פינק פלויד, לקרוא ולחכות לזריחה על מנת לצפות בה.
להמשיך לשמוע את החומה של פינק פלויד, ולנסות לישון עוד שעתיים בערך.
נראה לי שאבחר באפשרות השניה, אז ליל מנוחה לי ובוקר טוב לשאר העולם.
אלעד
עדכון לשעה שש וחצי עד שבע בבוקר
חלום מציאותי או מציאות חלומית
ישנתי בערך חצי שעה, נרדמתי בשש, בקושי רב, בחוץ כבר היה אור.
מתישהו בן שש לשש וחצי, סיון שלחה לי הודעת SMS שהיא נכנסת להתקלח ואין צורך שאני אתקשר להעיר אותה בשש וחצי.
הואיל ובאותו זמן ישנתי וחלמתי, הודעת ה-SMS השתרבבה לחלומי וכך מצאתי את עצמי בחלום, מקבל הודעת SMS בזמן שאני במיטה, מנסה להרדם, בחלום ניגשתי לטלפון הסלולארי שהיה מונח על השולחן (כפי שהוא באמת), קראתי הודעה שבכלל קיבלתי ממישהי ששירתה איתי בצבא (אותה אחת אשר מתחתנת בינואר) ודיברה איתי על מסיבת ההפתעה שאנו נתראה בה בערב.
ואז דיברתי עם בן דוד שלי בחלום, על טיסות לכל מיני מקומות, אני כבר לא בדיוק זוכר לאן.
כאן המערכת התחילה לנגן, והבנתי שהשעה שש וחצי, הרמתי את שפופרת הטלפון וחייגתי לסיון. היא שאלה אותי אם לא קיבלתי את ההודעה ממנה ואז הבנתי שכל מה שהיה עד כה היה חלום, אולם בחלום היה חלק אמיתי - אותה הודעת SMS שקיבלתי, אשר סביבה נבנה החלום, רק שבפועל לא קמתי לבדוק מי שלח אותה, אלא העדפתי להמשיך לישון...
הדרך שהמוח עובד בה, מוזר ומעניינת.
פתרון לבעיית המזגן
בכל אופן, בשש שלושים וחמש, אמא שלי יצאה מהבית.
אחרי חמש דקות, אח שלי התעורר והיא חזרה, כי השכחה את הסלולארי שלה.
כאשר שניהם ניצבו בסלון, ערכתי עימות (קצר, קצר מאוד) ושאלתי מי סגר את המזגן.
מסתבר שאח שלי סגר את המזגן בתשע בערב ולא טרח לבדוק אם החלון אצלי בחדר פתוח או סגור.
לטענתו הוא טען "מה, אתה ילד בן 8 שהולך לישון בתשע בערב?"
חמור!
אם היה אפשר לגרש אחים מהבית, בסגנון "מגורשת" האיסלאמי, סביר להניח שהייתי מגרש אותו בשל הסיטואציה שהתעוררה (רגע, אני התעוררתי, הסיטואציה המשיכה לישון בשעות הללו).
וכך, דקות ספורות אחרי שש וחצי בבוקר, מצאתי את עצמי עומד בסלון ומביט מבעד צוהר הפונה לכיוון מזרח, על השמש העולה, אשר בשלב הזה כבר הייתה כתמתמה-צהובה.
מרהיב!
ועדכון אחרון
ומשהו קטן, עכשיו החמור (נראה לי שהוא יכונה כך מעתה ועד עולם, או לפחות עד יעבור זעם) פתח את המזגן, מסתבר שלו חם כבר לפני השעה שבע בבוקר ובשל כך הוא גם התעורר...
נבל, שרץ, חלאת המין האנושי...
יום טוב לכולם
אלעד
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
