|
בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים It doesn't make a damned bit of difference who wins the war to someone who's dead - Catch 22, Joseph Heller |
| 10/2002
"כולנו עבדים אפילו..." אני זוכר שפעם עשיתי תורנות מטבח בצבא וברקע התנגן שירו המופלע של ברי סחרוף "עבדים". המילים כל כך התאימו... "כולנו עבדים..." באותו יום הם פשוט שמו את הדיסק נגיעות והשיר הזה חזר על עצמו כמה וכמה פעמים. אמנם ברי סחרוף הוא זמר לא רע בכלל, אבל בתוקף העובדה שעשיתי תורנות מטבח, זה היה גרוע כמעט כמו הפעם ההיא שעבדתי בתור איש שיווק בסופר וברקע התנגן אלבומה של בריטני ספירס...
ולעניינינו, אני רוצה לדבר על כך שכמה שכולנו משלים את עצמנו שיש לנו חופש בחירה ואנו פועלים בדרכנו, כולנו פועלים ע"פ תכתיבים מגבוה (כן כן, גם אני לצערי). חופש הבחירה שלנו הוא די מוגבל. אנחנו צרכים לבחור מבין כמה מסלולים אפשריים שכוללים בין השאר תיכון, צבא (או התחמקות מצבא, שלדעתי הפכה לשוות ערך בשנים האחרונות), אוניברסיטה (או מכללה), עבודה, פנסיה ובית אבות. לא כולם הולכים בדיוק לפי מסלול זה, חלק מוותרים על חלק מהדברים, או לא זוכים להגיע אליהם מסיבות אלו ואחרות. אך מרגע שנולדנו, אין באפשרותנו להחזיר את הגלגל אחרונית, איננו יכולים להחליט לא להיוולד, גם אם נתאבד, עדיין היינו כאן...
על כולנו אם כן, נכפה להיות בעולם הזה, גם אם חלקנו נהנים משהותנו כאן, עדיןן לא בחרנו בזה (כמו השיר של התוכנית קשר משפחתי - "לא בחרתי לבוא לעולם"...)
בעצם, כולנו עבדים של מסלול אחד, אם נולדנו באפריקה, רוב הסיכויים שנולדנו למסלול של עוני ויתכן מחלות כמו איידס, מלריה וכו', אם נולדנו בישראל או ברשות הפלשתינאית, נולדנו לסיכסוך טיפשי שהתחיל לפני יותר ממאה שנים ואת סופו לא נראה, כמו במלחמת 100 השנים בה אנשים נלחמו עבור דברים שהיום נראים לנו מגוכחים, כך אני מאמין שבעתיד יראו אותנו.
לכן, צר לי לנפץ מיתוס (שאנחנו עם סגולה, אור לגויים, שונים מבני אדם אחרים וכו') ולנתץ אשליות (שאנחנו חיים בתקופת זמן מאוד ייחודית ומאוד שונה מהעבר - כן כן, גם במאה ה-19, אנשים באירופה חשבו שהם חיים בעולם מאוד מפותח, המהפיכה התעשייתית כבר החלה וניצני דמוקרטיה פרחו אט אט במקומות שונים [חלק כמובן צמחו לפני] ואח"כ היו שתי מלחמות עולם) שאנחנו חיים בעולם טוב, במדינה דמוקרטית ושיש לנו זכות בחירה.
על כולנו נכפה ללכת בדרך מסויימת בלי יכולת לשנות דבר בצורה דראסטית. גם אם נשנה משהו לפרק זמן קצר, יש בעצם איזו מגמה שהולכת ומתקדמת והמציאות מתיישרת על פיה.
כולנו עבדים, אפילו אם כתוב בתקווה שאנחנו עם חופשי בארצו...
| |
|