בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

פרסום במחשבי רשת באוניברסיטה

לאחרונה הביאו לאוניברסיטה מספר לא מבוטל של עמדות מחשב שלא מחוברות למחשב שולחני רגיל, אלא המחשב הוא קופסא קטנטנה המחוברת בכבל תקשורת מצד אחד ולמסך, מקלדת ועכבר בצדה השני.

שמח וטוב לבב, הספקתי כבר להשתמש בזה. מידי פעם להראות תמונות ששמתי בבלוג לחברים, לקרוא ולהגיב בבלוג והכי חשוב - לקרוא עיתונים בגרסאות המקוונות שלהם, בעיקר את "הארץ", מה שחוסך לי מצד אחד את הצורך לקנות עיתון (לא שקניתי עיתון בשנים האחרונות, אבל נניח שזה חוסך לי איזה צורך) ומצד שני מאפשר לי להתעדכן בבוקר מבלי לחכות לערב.

וכך, בעודי קורא את הארץ באחד הימים, הבחנתי שחלק מהמילים מסומנות בצבע שונה ובשני קווים. חשבתי שמדובר בלינק, דבר שנראה קצת מוזר במקרה הזה, אבל בהחלט לא בלתי הגיוני.

כאשר העברתי את סמן העכבר מעל המילה, הופיעה פרסומת.

חשבתי לי שמוזר שאתר הארץ החל לשים פרסומות באמצע כתבות במדורי הדעות (והרי לא היה עניין של ממש לכותב המאמר לקשר לאתרים המטופשים שהמילה קושרה אליהם).

מילה כמו "תואר" הקפיצה פרסומת לבית הספר לניהול, על מנת לעשות תואר MBA (תואר שני במנהל עסקים) והיו עוד מספר דוגמאות שאינני זוכר כעת.

תהיתי האם זה שינוי באתר הארץ, או רק במחשבים החדשים באוניברסיטה. צילמתי את המסך, העתקתי את הקישור לכתבה ושלחתי לעצמי באי מייל, על מנת לבדוק מאוחר יותר.

החשש שלי התאמת. לא היה מדובר בפרסומת של אתר הארץ, אלא בפרסומת של המחשב.

לא טרחתי לבדוק מאז אם מדובר בפרסומת שמקורה בשינוי באקספלורר, הסרגל של גוגל (שמותקן על המחשב), או משהו אחר.

אבל קצת מרגיז אותי שמכניסים לאוניברסיטה מחשבים שמוסיפים פרסומות שלא קיימות בגלישה רגילה, כאשר גולשים לאתרי תוכן, כמו אתר הארץ.

צחוק הגורל שהפרסום עליו נפלתי הוא פרסום לתואר אקדמי באוניברסיטה מתחרה...

לפחות אין מדובר באוניברסיטת לאטביה, דרבי או ג'רבי...

צילומסך של הפרסומת מהכתבה הזו אגב

כבלים מוגבלים למדי

הדבר השני שרציתי להתייחס אליו ועוסק ב"תקשורת עוינת". לפני כשבוע וחצי, בעודי משלטט (או מזפזפ, תלוי אם ארצה לבחור בעיוות של האקדמיה ללשון או לא) בשעת לילה מאוחרת בערוצי הטלוויזיה הלועזיים, יום לפני שהאפיפיור יוחנן פאולוס השני החזיר את נשמתו לבורא, על מנת לראות מה ערוצי הלווין משדרים כאשר האפיפיור מונח על ערש דווי.

עברתי על פני כעשרה ערוצים ברוסית, שניים בצרפתית, שלושה בגרמנית. חלקם הזכירו במשהו את הפאפא הסובל. חלקם שידרו בידור זול להמונים.

ואז הגעתי לערוץ האיטלקי RETE 4 ששידר תוכנית או סרט נוצרי כלשהו.

העברתי הלאה, לראות "מה בתפריט" האיטלקי.

להפתעתי ודאבוני גיליתי כי מיד לאחר מכן למשך שלוש שעות ושלושים וחמש דקות, יהיה הערוץ חסום.

אבוי!

שלוש שעות וחצי ללא הערוץ האיטלקי...

ואני, שלא מבין מילה באיטלקית (למעט העובדה שכבר הרמתי את הטלפון בביתי ועניתי "PRONTO" ומעברו השני של הקו ענה אדם ששאל אותי באיזה שפה אני מתקשר עם הסביבה), הרגשתי פגוע...

הרי כאשר משלמים לכבלים, משלמים מחיר מלא, עבור שירות מסביב לשעון...

אז למה פתאום מפסיקים לי את השידור?

מיד הרמתי טלפון למרכז של חברת הכבלים, על מנת שיתנו לי תשובה מדוע קוטעים את המשדר כך סתם, באמצע היום (או הלילה)...

בשעת הלילה המאוחרת, רק השירות הטכני עבד ולכן הסתפקתי בשיחה עם אחת העובדות שם.

שאלתי מדוע זה מונעים ממני לראות את הערץ האיטלקי, ערוץ 154, בין השעות חצות לשלוש וחצי לפנות בוקר.

המוקדנית מהשירות הטכני הסבירה לי שמדובר בחסימה שהערוץ יוזם ולא הכבלים.

התעקשתי ושאלתי מדוע ולמה הם נוהגים כך.

היא הסבירה שהיא לא מכירה את המקרה, אבל מדובר כנראה במשדר בתשלום, בדומה להום סינמה של הכבלים (שירות שהוא בערוץ נפקד) שהערוץ חוסם למי שלא משלם (כל לקוחות הכבלים).

לא המשכתי לשאול מדוע חברת הכבלים לא משלמת בעבור הדברים הללו. הרי אני כלקוח לא אוהב לראות מסך שחור.

הנושא גם לא ממש הטריד אותי, הרי אחרי הכל אני לא ממש חובב טלוויזיה ולא מבין איטלקית ולא הייתי לי כל כוונה לשבת ולצפות במשדר.

התקשרתי כי המספר חינם ועצם הידיעה שמונעים ממני לראות משהו הפריעה לי...

וכאן מגיע המישור העקרוני. מדוע חברות הכבלים מונעות מאיתנו לראות משדרים מסוימים?

אותו הסדר קיים גם בנוגע לערוצים צרפתיים, כפי שהבנתי מהמוקדנית.

ואם נלך רחוק יותר, בתקופה בה הערוצים ממדינות המפרץ הפרסי היו ללא תשלום, שודרו שם סרטים לא רעים באנגלית (עם תרגום לערבית) ומשחקי ספורט.

באחת הפעמים, כאשר בערוץ הספורט בתשלום של הכבלים (ערוץ 5+) או בערוצי הצפייה בתשלום שידרו איזה משחק (שהיה חשוב להרבה אנשים שמתעניינים בכדורגל), המשחק שודר גם באחד הערוצים הלוויניים האלה, אמנם עם פרשנות בערבית, אבל כל מי שרצה יכול היה לצפות במשחק ולהאזין לפרשנות ברדיו, או ליהנות מכדורגל נטול זיבולי שכל של שדרים שלא מבינים בד"כ יותר מאוהד כדורגל ממוצע.

לאחר פעם אחת שהכבלים קלטו זאת, הואיל והיה מדובר בטורניר (אני לא זוכר איזה, אולי אליפות העולם, או אליפות אירופה. ודאי יש מישהו מבין הקוראים שזוכר את הפרשה וגם מתעניין בכדורגל שישמח להזכיר לי במה היה מדובר), הם החשיכו את הערוצים הערביים בשעת המשחק, על מנת שמי מבין הצופים שירצה לצפות במשחק, יאלץ לשלם לכבלים בעבור הערוץ ששידר את המשחק.

כמובן שמדובר במעשה מלוכלך ושפל שאין כדוגמתו.

השיקול היה שיקול מסחרי טהור והערוץ בערבית הוחשך רק כדי שהכבלים יוכלו לגרוף רווחים ממכירת שידור משחקים בתשלום.

אם נלך צעד קדימה, השיקול הכלכלי יכול להיות גם סכסוכים שונים ומשונים שלא בהכרח נוגעים ללקוחות הכבלים, בדומה לסכסוך שהיה לחברת נטויז'ן עם חברת אובייקטיבי (V) שהיא חברה בעייתית ששלחה הרבה דואר זבל ונהגה בדרכים מפוקפקות (אם תחפשו בארכיון דואר חשמלי של הלמו, תגלו המון חומר על אובייקטיבי, דרכיה ומשפטיה). יום אחד, בעקבות סכסוך כספי (שהיה די מורכב ומלא האשמות הדדיות), החליטה חברת נטויז'ן "לסגור את השאלטר" ולא לאפשר ללקוחות הגולשים דרכה לגלוש לאתר אובייקטיבי.

כאמור, האתר של אובייקטיבי לא באמת שווה גלישה, אבל העובדה שהוא נחסם (בדרך שאגב תיראה לגולש ההדיוט כשגיאה, מבלי שהוא יבחין שמניפולציה שנעשתה), מבלי ידיעתו, רק מפני שהוא לקוח החברה ולחברה אינטרנסים כלכליים מסויימים, הייתה נוראה לדעתי.

(קצת על פרשת אובייקטיבי ונטוויז'ן תוכלו לקרוא כאן).

והחסימה של הכבלים, אם נחזור אליה, פוגעת למעשה בחופש שלנו. נכון, זה הוגן שהם מיידעים את הלקוח שהערוץ חסום.

השאלה היא האם יש הצדקה לכך?

מאות אלפי לקוחות כבלים משלמים מאות שקלים בחודש, כך שמגיע להם ליהנות מכל הערוצים, מטופשים ככל שיהיו (ואני בטוח שדוברי איטלקית [על אף שהם ודאי מעטים] עשויים להתרעם על כך).

מי יודע מה יחסמו מחר ומאיזה שיקול?

 תוכנית נחסמת לצפיה - תופעה די רווחת בכבלים

עד כאן להפעם.

אלעד