רוסיה נגד העולם - פרק ג' ואחרון בטרילוגיה ואפילוג (יתכן ועוד נופתע והסיפור יתגלה כבין תשעה פרקים כאשר שלושת הראשונים הם הרביעי, החמישי והשישי)
כאמור בסוף הויכוח של אתמול, העלה אותו בחור ממוצא רוסי את הטענה שרוסיה זכתה ביותר מדליות אולימפיות מאשר כל מדינה אחרת.
אז היום בבוקר הבאתי לו הוכחה ניצחת שעד שנת 1992 ארה"ב צברה כ-800 מדליות יותר מהסובייטים וסביר להניח שבאטלנטה וסידני, לא הספיקו הרוסים, הפעם ללא המדינות שסיפחו לרפבוליקה הפדרלית הנפלאה שיצרו, להדביק את הפער.
הוא הסתכל על הטבלה, הטבלה כאמור לא משקרת (על פי פתגם כדורגל סיני עתיק), אבל אז הוא זרק את דף הנייר עליו הצילום מספר השיאים של גינס היה מודפס ואמר "אני לא יודע מאיפה את הנתונים האלו, זה לא נכון".
כנראה שמרגי צדקה אתמול כאשר סיפרה בתגובות על מאגרי המידע הלא נכונים שהרוסים משתמשים בהם (ואולי אלו שלנו אינם נכונים, רק השם יודע והשם כמובן הוא המצאה רוסית, אפילו שבעידן הקומוניזם הוא הוצא מחוץ לחוק).
זה מזכיר לי את הבדיחה משלהי עידן הקומוניזם בבריה"מ, אשר סיפרה על ג'ורג' בוש (האב) נשיא ארה"ב ומיכאל גורבצ'וב, נשיאה האחרון של בריה"מ אשר ערכו תחרות ריצה ביניהם ובה ניצח ג'ורג' בוש.
ביום המחרת העיתונים בארה"ב בישרו כמובן על נצחונו של בוש ועל ההפסד של ג'ובצ'וב.
לעומת זאת, העיתונים ברוסיה פירסמו באותו זמן את הידיעה לפיה "בתחרות ריצה שנערכה הגיע הנשיא הסובייטי במקום השני בעוד הנשיא האמריקני הגיע במקום הלפני האחרון...
כמובן מדובר בבדיחה, אבל המסר ברור (ואם לא אז שכל אחד תופס את המציאות קצת אחרת ומקורות המידע ברוסיה לא ממש אמינים, למשל לעיתון המרכזי בתקופת הקומוניזם קראו פרוודה, שזה בתרגום חופשי "אמת" ואמת ללא ספק לא הייתה הצד החזק של העיתון הזה).
גורבצ'וב ובוש
פסטר היה מתהפך בקבר...
לפני מספר ימים קנינו לביתינו קרטון של "משקה סויה מועשר, הומוגני, מפוסטר על" של תנובה, זה שרואים בזכותו בדרכים פרסומות עם פרה עשויה מעלים (כנראה של סויה).
לא אתייחס לעובדה שהטעם שלו נורא, הוא בכלל לא מיוצר על ידי תנובה אלא עבור תנובה והוא מגעיל כמו שאר משקאות הסויה המהווים תחליף לחלב, אלא לכיתוב על האריזה.
ובכן, "הומוגני "- הומגני היא המילה המופיעה על אריזות חלב, אשר באה לציין שהחלב עבר תהליך מיוחד אשר גורם לשומן אשר מצוי בחלב לההפך ל"טיפות קטנות ובלתי מורגשות" במשקה במקום להצטבר בשכבה אחידה בחלק העליון של החלב. אולם לא ברור לי מדוע יש צורך לציין את המילה "הומוגני" על גבי חלב סוי, אשר בו מראש לא אמורים לצוף כל מיני דברים למעלה...
למה בכל זאת, התשובה ברורה, זה מוכר, זה מזכיר יותר חלב, שכולם התרגלו לקרוא על אריזתו את המילה "הומוגני", מילת הקסמים שמוכרת חלב כבר עשרות שנים.
והמילים "מפוסטר על" - פיסטור הוא אותו תהליך שפיתח על פי האגדה לואי פסטר (האיש שגם המציא את החיסון) ועל שמו הוא נקרא. בגדול החלב כפי שהוא יוצא מהפרה עשוי להכיל המון חיידקים וגורמים מזיקים אשר גורמים למחלות בקרב בני אדם. תהליך הפיסטור בגדול כולל הרתחה של החלב וע"י כך "המתת" הגורמים המזיקים בחלב. עם השנים התפתח מעט התהליך וגילו שאפשר להשמיד את החיידקים גם בלי להגיע לנקודת הרתיחה כפי שהיא במצב רגיל (הרתיחה נוסף על ניטרול גורמים מזיקים גם מביאה להשמדת מעט המרכיבים התזונתיים ה"טובים "בחלב, למשל ויטמינים שמתפרקים ברתיחה רגילה), ופשוט בתהליך מורידים את הלחץ בכלי ההרתחה והחלב רותח בטמפרטורה נמוכה יותר.
פיסטור העל הוא שלב נוסף בהתקדמות והוא דומה לתהליך הפיסטור הרגיל, רק שכפי ששמו מעיד הוא אמור לשמור על יותר ערכים תזונתיים בתוך החלב ולדאוג להוצאת יותר גורמים מזיקים מהחלב...
אבל, כפי ששמו מעיד, "משקה סויה" אינו חלב, לא אמורים להיות בו חיידקים שצריך להשמיד....
אז למה חברת תנובה טורחת לציין "מפוסטר על" על גבי אריזות המשקה החדש שלהם?
לתשובה נא לעיין בסוף הפיסקה הקודמת :)
ואם כבר הזכרתי את חברת תנובה, פנו אלי מספר אנשים אתמול לגבי יוגורט "יופל'ה מוקצף" של תנובה, אשר כתבה על כך שהם משתמשים בג'לטין דגים במוצריהם פורסמה אתמול בידיעות אחרונות.
אז אני מודה, אני ראיתי את זה בערך באותה תקופה בה שמתי לב לעניין המילקי (התקציר כאן) ונכון שאני נגד הריגת דגים חפים מפשע והכנסתם למעדני חלב, אבל תנובה לפחות בחרו לידע מהו ג'לטין ומהו מקורו, כך שעם כל הצער שבעניין, החלטתי להניח לאנשים שמתעניינים לקרוא מה הם אוכלים וכך אלו שבאמת איכפת להם והעניין מפריע להם פשוט היו רואים זאת בקלות.
כל הניצול של בעלי חיים בתעשיה ממש מעצבן אותי וחבל שאפשר לעשות בנדון כל כך מעט!
אקו"ם תקום
עברתי בסלון קודם וראיתי כתבה בערוץ הראשון שהיה פתוח מול אמי הישנה על הספה שמנגד וצפיתי בכתבה אחת בדיוק אשר עוררה את חמתי וזעמי.
אקו"ם, ארגון הקומפוזיטורים והמלחינים הישראלי, אשר כמעט כל אמני ישראל (אם לא כולם) משעבדים עצמם אליו בתמורה להבטחת זכויותיהם כיוצרים על המוזיקה שהם יוצרים.
אקו"ם כאמור ארגון מסורס, כידוע ישראל היא אחת המדינות המפותחות בעולם בתחום הפיראטיות, מספיק להסתובב באזור התחנה המרכזית בת"א, אזור "הימאים" בחיפה ועוד אזורים מקבילים רבים אחרים בארץ על מנת להבין שאקו"ם לא ממש מצליחים במשימתם להביא רווחים לאומנים, במיוחד האמנים הפופולארים פחות מביניהם (וכבר שמענו על מקרים עצובים כמו מירי אלוני, זמרת שיר השלום [וזהו]).
ובכן, כפי שכבר אמרתי, אקו"ם, אותו ארגון שלא ממש עושה הרבה, אבל למיטב ידיעתי (אני ממליץ לשאול את דן תורן [האומן עם הבלוג] לקבלת מידע אמין יותר) לוקח חלק נכבד מההכנסות הזעומות בלאו הכי של האומנים לעצמו ורק מבלבל את המוח על כמה רע לקנות מוזיקה פיראטית במקום להוריד את מחיר הדיסקים בחצי ואף יותר(ודווקא תחום זה הולך ומשתפר מאז הבינו שאם מחירי הדיסקים לא ירדו, מכירות הדיסקים ישאפו למספר אפסי, אולם עדיין יש הרבה מה לשפר בעניין מכיריהם של כותרים חדשים וישנים כאחד), החליטו לאמלל את בעלי אולמות הארועים והדיג'יים השונים ולהעלות את גובה התמלוגים המשולמים על ידיהם לאמנים ביותר מפי עשרה מאשר התקופה המקבילה אשתקד.
כמובן שבעלי האולמות לא נשארו חייבים, שכרו עורכי דין ויצאו למלחמה, תוך כדי איום השמעת מוזיקה קלאסית בלבד בחתנות (דבר שנשמע לי לא רע בכלל), כך שהעתיד הקרוב הולך להיות חם, במיוחד בתחום החתונות...
ואם כבר הזכרתי זכויות שונות כמו זכויות יוצרים, אני רוצה להסב את תשומת לבם של הקוראים שהגיעו עד הלום למשהו שכבר כתבתי עליו בעבר - הזכות לפרטיות.
ובכן, מי לא מכיר את המצב בו הטלפו בבית מצלצל, מרימים את השפורפרת ומצדו השני של הקו נשמע נציג מכירות נרגש שרוצה לשנות את חיינו.
סיפרתי שבארה"ב חוקק חוק אשר כופה על אותן חברות טלמרקטינג להוציא מרשימת המספרים שלהם את כל מי שלא מעוניין להיות קורבן של אותם צלצולי זבל (על משקל דואר זבל).
לפחות מהבחינה הזו, כל כך טוב להיות תושב ארה"ב בימינו (ולא מעוד הרבה סיבות אחרות) ויש סיבה להיות גאה אמריקני...
אז למי שרוצה לקרוא ולהבין איך זה פועל ומה לכתוב לח"כ החביב עליו כאשר הוא בא בבקשה, הנה מה שכתוב באתר YNET.
סוף שבוע נפלא ומרגש לכל המי ומי...
אלעד
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
