לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים


It doesn't make a damned bit of difference who wins the war to someone who's dead - Catch 22, Joseph Heller
כינוי:  ashmash

בן: 42

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2005    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2005

דברי חרטומים, בנחת נשמעים


 

רציתי לנצל את העובדה שיצאתי לחופשת פסח (גם כן חופשה, מחר אני מעשר עד עשר באוניברסיטה ובכלל, יש לי כמה וכמה דברים לעשות שאינם בדיוק יציאה מעבדות לחירות בחג הזה) כדי להודות...

 

להודות למצרים הנפלאים שהעבידו את אבות אבותינו בפרך...

שערו בנפשכם שאותם מצרים לא היו מעבידים את בני ישראל...

מה היה אז?

האם היינו חוגגים את פסח?

מה לגבי סוכות וחג מתן תורה הוא שבועות?

 

כל אלה היו נמנעים מאיתנו, לו רק לא היו המצרים...

מה כל כך מיוחד במצרים האלה?

למה עבור השעבוד להם חוגגים ארבעה חגים שונים (פסח א', פסח ב', סוכות ושבועות)?

למה עבור שני אירועים אחרים, לא פחות חמורים מבחינה מסוימת, מציינים רק יום אחד?

הכוונה לתשעה באב, היום בו חרב בית המקדש הראשון על ידי הבבלים (היו כמה יוונים שטימאו אותו, אבל נעזוב אותם בצד לרגע) והשני על ידי הרומאים, שני אירועים היסטוריים עליהם יהודים מבכים מזה דורות, אבל רק יום אחד בשנה (מי אמר שהד אנד שולדרס היו הראשונים להמציא את ה"שניים במחיר אחד"?)

 

אז חצי יום לכל אחד משני ימי חורבן הבית שהביאו לגלויות, אבל 4 ימים על כך שבני ישראל ירדו למצרים, נהיה להם קצת רע, אז הם החליטו לברוח?

איפה הפרופורציה?

בכלל, למה אנחנו זוכרים רק דברם נושנים?

הייתה לפני 60-65 שואה ליהודים על אדמת אירופה. היא הייתה קשה לא פחות מהעבודה העברית במצרים, בוודאי שבתורת מכונת השמדה...

מדוע עבורה אין ארבעה חגים?

מדוע אין אנו מצווים להתפלל שלוש פעמים ולהזכיר אותה?

מדוע אין איזה סימן הדומה למזוזה המזכיר ליהודים את השואה?

 

כאמור אין הטיפול הלקוי של הממסד הדתי בשואה (ובכלל זה, האשמת ילדים שנספו בשואה בהיותם גלגול נשמות חוטאים) גורע מהעובדה שיש ליזכור את יציאת מצרים ומדוע אין לסמוך על טוב לבם של זרים...

אז שוב, נודה למצרים החביבים ששעבדו את הוריי הורינו...

גם אם הסיפור על הטבעת התינוקות אמיתי, עדיין ניתן בהחלט לומר שמעז יצא מתוק.

מלבד אולי העובדה שבפסח חל איסור על אכילת מוצרי יסוד כגון פסטה.

מה לעזאזל לא כשר בפסח בפסטה?

תזכורת - בני ישראל שועבדו למצרים ולא לאיטלקים...

אין כל רע באכילת פסטה בפסח!!!

 

ומה לגבי פיתות?

הרי מספרים לנו מידי שנה כי בני ישראל נחפזו לברוח מארץ מצרים ולא היה להם זמן להתפיח את לחמם.

ומה זה בדיוק פיתות?

מי המציא את השטות הזו שפיתות לא ודיקטים, סליחה, מצות כן?!

 

מזל שהיהדות תמיד התבססה על כך שאין היא יכולה לשמש באמת דת להמונים (שערו בנפשכם מצב בו כל העולם כולו מכיל רק יהודים שומרי מצוות. האם יהיה אז חשמל בסופי שבוע? האם יהיו גויים שאפשר יהיה למכור להם חמץ? האם אלוהים יוכל להקים אויב על ישראל [התשובה לא, כי כולם ישמרו מצוות, אבל ברור שאם כולם יהיו יהודים, יהיו הרבה יותר צרות מאשר תועלת] ועוד כל מיני פריבילגיות שהיום נעשות על ידי "גויים" ויהודים אפיקורסים ואותם דתיים נהנים מהם) וקיים מושג הגויים...

הם אופים פיתות, מוכרים פסטה וכך חג הפסח יכול לעבור בשמחה ובנעימים...

 

הדבר הבא שרציתי להעלות הוא החרטומים, אותם יועצים רשעים של המלך פרעה.

האם קיים קשר בינם לבין העיר חרטום, בירת סודן, בה נפגשים שני הנהרות - הנילוס הלבן והנילוס הכחול.

הרי ידוע שכאשר מדברים על מצרים ועל פרעונים, מדברים על תקופות שונות, ממלכות שונות ושושלות שונות, אשר חלקן היו באזור גיזה שבקהיר, אך חלקן ישבו דרומה ברבה, באזור עמק המלכים שבלוקסור ובמקומות רבים נוספים לאורך הנילוס.

העיר חרטום נוסדה בשנות העשרים של המאה ה- 19 (1821 ליתר דיוק) על ידי מוחמד עלי (לא המתאגרף, אלא שליט מצרים), כהתיישבות לצבא המצרי ונקודה חשובה למסחר עבדים (והרי עד היום, מתחוללת מלחמה עקובה מדם בסודן, על מחוזותיה השונים, בין ערבים לבין שחורים, גלגול של אותם מאבקים בתוספת חשובה של הזהב השחור ואוצרות טבע נוספים הנמצאים במדינה העשירה כל כך במחצבים והענייה כל כך בכל מובן אחר). פירוש המילה חרטום בערבית, למיטב ידיעתי הוא "חדק של פיל" (בדומה אגב למילים העבריות חוטם וחרטום, הלו הם אף וחזית), שם שניתן לה בשל הצורה שיוצרים שני הנהרות הנפגשים בלבה.

 

אך האם קיים קשר בין אותה עיר שהוקמה בשנת 1821 בסודן על ידי המצרים לבין אותם חרטומים עליהם מסופר שעשו מעשי להטוטים וכשפים בהגדה של פסח?

השם חרטום אמנם ניתן לה בשל צורת מיזוג שני הנהרות לאחד, אבל לדעתי השם נבחר שלא במקרה, שכן קיים קשר אל אותם חרטומים עליהם מסופר בהגדה.

כפי שכבר ציינתי, המצרים נעו ונדו במורד ובמעלה הנילוס (הועיל והנילוס זורם מדרום לצפון, עליה עם הזרם של הנילוס היא ירידה מבחינת ההסתכלות במפה ולהיפך) והגיעו בתקופות מסוימות עד היכן שנילוס מתפצל לשני מקורותיו.

גם אם לא הם העניקו את השם חרטום (Khartoum) למקום על שם אותם חכמים, כי המקום נוסד רק מאות שנים לאחר היעלמות השושלות המצריות, עדיין הייתה בראשם של המתכננים אותה מילה מצרית עתיקה שהתגלגלה גם לעברית וערבית ופירושה אף, חזית, מכשף או קוסם.

 

ואם הם לא חשבו על זה, אני חשבתי על זה ובעבורי זה מספיק...

שיהיה לכולם פסח שמח.

תיזהרו מהשפיצים של המצות!!!

אלעד

 

 

קצת על המילה חרטומים

 

אם בא לכם לטייל בחרטום

נכתב על ידי ashmash , 19/4/2005 01:17   בקטגוריות ושמחת בחגך  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של margi ב-19/4/2005 11:28




467,164
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לashmash אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ashmash ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)