בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

אני רווי באירועים שהזכירו לי שהיום (טכנית זה אתמול, מעשית עוד לא הלכתי לישון) היה יום השואה...

והנה, עוד מקרה שקראתי עליו בצהריים, הפעם ברחובות, בו ילד, תלמיד כיתה ז', נכנס לכיתה וריסס את חבריו בגז מדמיע, בשל איזה סכסוך.

אני בספק עם הפרחח חשב על העובדה שיום הזיכרון לשואה ולגבורה חל ביום בו הוא נכנס לרסס את חבריו לכיתה בגז, אותה שואה במהלכה מיליוני יהודים, מבני עמו, נרצחו בגזים (אמנם מסוג ציקלון B, אבל עדיין מדובר בגז שמטרתו לפגוע, גם אם לא להרוג).

מעבר לעובדה שקיים קשר סימבולי ליום בו הוא ביצע את המעשה, עצם המעשה הזכיר לי המשהו את האירועים מבית הספר קולמביין בקולרדו, באותו יום בו נכנסו שני תלמידים וריססו את חבריהם באש מרובים ותת-מקלעים.

אולי זה מפני שהפועל ריסס משתלב היטב בסמוך לשני המעשים - פה גז ופה קליעים, אולי זו הקלות הבלתי נסבלת בו נער אחד או שניים, מחליטים לפגוע בחבריהם.

אני יודע שכמעט כל מי שמסתובב בבתי הספר בישראל מידי פעם, ודאי מי שמחוייב מתוקף חוקי המדינה לבקר מהם מידי יום, עד לאלימות הזו - קטטות בלתי נגמרות, תלמידים שמסתובבים עם סכינים, אלימות, איום, הבטחות לסגירת חשבונות...

גם אם הדברים הללו נראים לחלק מהתלמידים כ"גזרה משמיים" שאין מה לעשות אלא לחיות איתה, מדובר במצב לא מקובל!

הרי מתי יתעוררו?

הנה עוד פעם שאפשר להשתמש בפועל מהשורש ר.ס.ס - הכתובת "רוססה" על הקיר בגדול ונראה כאילו מישהו שאמור לטפל בדבר עיוור מכדי לקרוא אותה!

הרצח שאירע בקולומביין (שהוא רק סמל ואחד מעוד מספר מקרים בארה"ב ובעולם), יקרה גם כאן!

השאלה היא לא אם יקרה, אלא מתי!

השאלה היא לא אם ייהרגו, אלא כמה יהרגו!

הפעם זה היה גז מדמיע ומספר קורבנות שנע בין 20 ל"רק 5 תלמידים" לטענת העירייה...

בפעם הבאה זה יהיה רוס"ר וכמה קורבנות יהיו?

נחיה ונראה...