בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

שאלה: מה קורה לגוף אחרי גיל 40?

תשובה: נרקב!

הגעתי לבלוג של רענן נחמיאס היום בבוקר בעקבות תגובה שהושארה בבלוג החדשות של ישרא-בלוג.

הסיפור עצוב. עצוב מאוד!

מעט לאחר גיל 40, עם שלושה ילדים, שם רענן קץ לחייו.

הוא לא התאבד בגלל הבלוג, אבל בהחלט ניסה לשדר אותות מצוקה - למצוא מי שיקשיב לו, מי שייתן לו הערכה.

לא אנסה לערוך כאן ניתוח פסיכולוגי, או שיפוט ערכי לאיש והמצוקה האישית ששידר, על אף שעברתי הבוקר על כל הקטעים שכתב בבלוג, אשר בחלקם, אולי זה רק בדיעבד לאחר ששם קץ לחייו, פשוט זועקים לקריאת עזרה שלא נענתה.

אני חושב שהמעט שיכולתי לעשות, הוא להביא כאן את הקישור לבלוג שלו - "דיכאון בלוז", על מנת שתוכלו לקרוא.

ואם אתם במצוקה, אין לכם עם מי לדבר וכו', תזכרו שיש אינטרנט, המכיל מיליוני גולשים כמוכם ובוודאי תוכלו למצוא כמה כאלה, על מנת לשוחח איתם שיחות מטופשות שיגלשו לסייבר סקס עלוב והכל ישוב על מקומו בשלום.

אם אתם מחפשים את משמעות החיים, כפי שרענן חיפש ולא מצא, אמליץ לכם על "המיתוס של סיזיפוס" של אלבר קאמי שאולי יעזור לכם למצוא את המשמעות בעולם שאלוהים התייאש ממנו בשל כל מיני אנשים שדיברו בשמו והחליט להזניח...

אלעד