בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

אני מניח שלחלקכם ודאי יצא לשמוע על פרשיית אילן פפה האחרונה, שהיא למעשה סאגה די ארוכה של התכתשויות של חבר הסגל עם אוניברסיטת חיפה.

אשתדל לא להיכנס לזה כאן לעומק, מסיבותיי שלי.

מי שירצה, יוכל לקרוא כאן את הריאיון והכתבה של מירון רפופורט מעיתון "הארץ".

בקצרה אספר שהחרם שהוכרז לאחרונה על ידי ארגון המרצים הבריטים על אוניברסיטת חיפה, הוכרז באמתלה שהאוניברסיטה פוגעת בחופש האקדמי של דר' אילן פפה (הסיפור ארוך והוא מתחיל בהבעת תמיכה בעבודת תזה שנויה במחלוקת של סטודנט בשם טדי כ"ץ לפני מספר שנים).

פפה מצידו, תומך בחרם וטוען שהוא מוצדק והכרחי למען הפסקת הכיבוש שמבצעת ישראל בשטחים.

אני מוכרח לציין שהסיפור מעט מורכב. על פניו, נראה כי פפה פוגע במוסד אליו הוא משתייך. "הוא יורק לבאר ממנה הוא שותה" נאמר עליו (ואני תוהה מה רע בלירוק שאתה שותה ממנה, הרי בלאו הכי זה הרוק שלך), ויש בזה מידה רבה של צדק.

עוד נאמר (קראתי עשרות מכתבים ומאמרים בעניין מפי גורמים שונים) שלמעשה החרם משקף את העובדה שהיחס של מוסדות אקדמיים באירופה בכלל ובבריטניה בפרט כלפי אוניברסיטאות בישראל והחוקרים העובדים בהן הוא רע, דבר שנובע בעיקר משיקולים פוליטיים ולא משיקולים של איכות אקדמית. החרם כאמור אינו הפעם הראשונה שפוליטיזציה אקדמית מתרחשת ביחס לחוקרים ישראלים, אבל הוא גלוי ומוכיח, כך על פי אותן דעות, שכל העומד מאחורי אותו יחס לא הוגן כלפי ישראלים הם שיקולים פוליטיים.

מאידך, במילותיו של פפה העולות בריאיון עימו ב"הארץ", מצאתי דבר שאני מסכים איתו והוא שהחופש האקדמי, פירושו גם להשמיע גם דעה שפוגעת במוסד בו הוא חבר.

נכון, אין זה דבר נבון בראייתי. גם אין זה מוצדק לטעמי, במקרה הזה בכל אופן. הרי דווקא אותה אקדמיה, היא זו המאפשרת לגורמי שמאל רבים מתן ביקורת על הממשלה ומדיניותה ופגיעה בין-לאומית בה היא דווקא זו שתהפוך אותה לתלותית עוד יותר בחסדי הממשלה, שגם ככה אחראית לחלק הארי מהתקציב של המוסדות להשכלה גבוהה.

יחד עם זאת, כפי שציינתי, יש מידה לא מבוטלת של אמת בדבריו של פפה, על כך שאותו חופש אקדמי, צריך לאפשר גם ביקורת על האקדמיה.

כפי שאני רואה פה, לפחות ברמה ההצהרתית החופש הזה נשמר, שכן פפה טרם הודח (גם אם נעשה ניסיון להדיחו בעבר) וככל הנראה אין כוונה להדיחו, אלא לתת לו לפעול בידיעה שהוא חריג בנוף מסדרונות בית הספר למדע המדינה באוניברסיטה, עד אשר יאות לפרוש בעצמו.

אולם על אף שמבחינה פורמאלית החופש הזה נשמר, קשה שלא להבחין בעובדה שישנן דעות שלכאורה מוטב לא להביע. אותן דעות שהן מחוץ לקונצנזוס.

הדיון בכך פותח למעשה את תיבת פנדורה, של מה מותר ואסור, על הזכות של דמוקרטיה לגונן על עצמה וכדומה.

לדעתי האישית, הסובלנות של הדמוקרטיה, לפחות ברמה העקרונית, היא דווקא לאפשר במה לאותן דעות לא שגרתיות, שלצורך העניין פוגעות (והן בוודאי פוגעות בציבור זה או אחר). הסיבה הרעיונית לכך, היא שאולי אותה דעת מיעוט, אותו אדם בודד היוצא כנגד הזרם (והרי נאמר כי רק דגים מתים שוחים עם הזרם), הוא אולי אותו ילד שיצעק "המלך עירום", כמו בסיפור "בגדי המלך החדשים", ובכל מקרה, גם אם אותו אדם טועה לחלוטין, הרי שהוא מאיר באור חיובי יותר את הדעה השלטת.

עמדה היא עניין יחסי, הממוקם על ציר דמיוני אין-סופי, ודווקא הדעות הקיצוניות, אלו הלא מקובלות, משני הצדדים, מאפשרות לצופה מהצד לראות מהצד היכן ממוקם המרכז ומאפשר לו לראות תמונה כוללת יותר של המציאות.

יחד עם זאת, כפי שכבר כתבתי בעבר לאחר שהבאתי כאן דיון בעניין עתיד החינוך שנערך בחסות חד"ש, העירוב של פוליטיקה עם אקדמיה אינו מבורך ואף אינו רצוי לטעמי. הקריאות לחרם (שאולי יבוטל?) היו יכולות להחסך, לו משני צידי המתרס - שמאל וימין, היו מבינים שאמנם כאשר חוקר עורך מחקר, בנושאים רבים בלתי אפשרי להתעלם מהטיות הנובעות מדעות פוליטיות, אולם הנסיון להפוך את הקמפוס למגרש משחקים פוליטי, בסופו של דבר פוגע במחקר, מעכיר את האווירה ובסופו של דבר מביא לפגיעה הדדית בכל הצדדים, כך שרצוי לטעמי להשאיר את הפוליטיקה לזירה הפוליטית והאקדמיה למחקר והוראה.

באשר לעניין פרשת טנטורה, רק רציתי לציין שכבר לפני כשנתיים כתבתי כאן על הסרט "איים בחוף" שדן במקרה דומה (כמדומני ההשראה לתסריט לקוחה מפרשת טדי כ"ץ).

בכל מקרה, הסיבה שבכלל הגעתי לכל הקטע הזה, היא שהשם פפה הזכיר לי משהו...

אמנם שמו של פפה נכתב עם קמץ (או פתח?) בתחילה – PAPE, אבל הוא הזכיר לי את פפה (PEPE), אותו שרימפס (חסילון) חביב מהחבובות (MUPPETS).

לכן, רציתי להביא פה תמונה של פפה, שהפך להיות אקטואלי בתקופה האחרונה.

כמו כן, ישנו פפה אחר, הוא הבואש הרומנטי והשרמנטי מהסרטים המצוירים, בואש עם מבטא צרפתי, המנסה להתחיל עם חתולה שעל גבה צויר פס לבן והיא נראית כמו בואשת.

כן, אני יודע, הומור רדוד. אבל אותי פפה מצחיק בטירוף!

אלעד

פפה - השרימפס והאגדה!

פפה - הבואש והאגדה!