בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

במדינה שמנהל בפועל סגן ראש עיריית רעננה - מר עוזי כהן, לא פלא שראש העירייה של רעננה, מקבל בה את תפקידה יו"ר הסוכנות היהודית.

קרוב ל-300 איש נעצרו היום, לאחר שחסמו כמה עשרות צמתים ברחבי הארץ וקראו את סיסמאות שהניו יורק טיימס בחר לתרגם ל-"Jews don't expel jews" (יהודי לא גרש יהודי).

אני יכול להזדהות עם הצער של אנשים על כך שמגרשים אתם מהבית.

אני תוהה כמה מבין האנשים שנעצרו ו/או הפגינו היום, באמת אמורים להיות מפונים וכמה הם פשוט פרובוקטורים.

סתם אנשים שכואבים, בד"כ יוצאים להפגנות ספונטניות.

כאשר מתארגנים, זה אומר שישנו גב לוגיסטי גדול העומד, במקרה זה גוף המכונה "הבית הלאומי". סביר להניח שיגידו שמניעיהם אלטרואיסטיים, שהם פועלים למען אחדות העם (כמו למשל אותם אלו שרצו לירות טיל על הר הבית, כדי להתחיל אינתיפדה חדשה ומלחמה כוללת) וכולי.

אבל קשה, קשה לי להתעלם מהעובדה של כספים כל כך רבים מעורבים במפעל הזה. קשה לי להתעלם מהעובדה שאנשים פשוט יתקשו לוותר על פריבילגיה כמו צבא עבדים (גם הפועלים, גם צה"ל במקרה הזה) המשרת את טובתם בלבד - מי בעבודה בשדות ובחממות ומי בשמירה עליהם בשכר שבעולם השלישי היו טוענים שהוא לא מאפשר קיום.

ההתארגנות הזו, בסופו של דבר, נועדה לשרת אינטרס כלכלי, תוך כדי ניצול ציני של תחושות לאומיות הנטועות בלבבות אנשים.

לצורך העניין, ניקח את הסצנה מהסרט "היום השלישי", בה מתגלה שנשיא ארה"ב מכחיש בצורה כה טובה את העובדה שארצו מחזיקה בחייזרים שנחתו וספינת החלל שלהם, מפני שהוא באמת לא יודע שכך ארצו נוהגת.

ולמקרה שלנו, אותם מפגינים יודעים באמת ובתמים שהם משרתים מטרה נעלה בעיניהם, כאשר בפועל הם משחקים לידיים של אינטרסנטים גדולים בהרבה.

אגב, ראיתי היום בערוץ 8 משדר מרתק על "הסדר העולמי החדש" שנוצר באירופה של לפני מלחמת העולם השנייה ועל המלחמה עצמה, בזווית ראייה של יומנים אישיים של חיילים ואזרחים שהיו מעורבים במלחמה.

כל אותם מראות זוועה שאנשים תיארו ממלחמת האזרחים בספרד, תיאורי הגאווה על השתתפות במארשים הענקיים של הרייך השלישי מחד ותיאורי זוועות המלחמה של החיילים מצד אחר.

תפסו את תשומת לבי במיוחד מילים של חייל גרמני בצרפת, כפי שכתב ביומנו בשנת 1940.

עיקר דבריו היה, שהוא מבין פתאום מדוע מבוצעים כל כך הרבה פשעי מין במלחמה. כאשר אתה חש שכל יום עלול להיות היום האחרון בחייך, אתה מנסה ליהנות מהחיים כל עוד אתה חי, בלי הבדל דת, גזע ומין, שכל כך מטשטשים במלחמה.

כל כך רחוק. עברו יותר מ-65 שנים מאז.

אבל המראות הללו של אנשים צועדים ומריעים למנהיג וכה שמחים בגאוות האומה שלהם (באותו אופן שברוסיה היה פולחן אישיות לסטאלין, דבר שגם הוצג בתוכנית).

להחליף יהודים בערבים וגרמנים ביהודים והדמיון מעורר צמרמורת!

אני לא יכול להגיד בוודאות שנעורר זוועות כמו שהנאצים עוללו. אני לא יכול לומר בוודאות שלא עוללנו.

אבל האפשרות מבעיתה!

כל כך קל לשנוא. אני רואה את זה בכל יום. דווקא אצל ילדים, שלכאורה לא אמורים להיות המשקעים הללו, דווקא אצלהם, כאשר הם מצטטים דברים שהם שומעים בבית, ניתן לראות את הדברים בצורה הכי ברורה.

אבל כל עוד אנשים חיים כמה עשרות בודדות של שנים, אני לא רואה שינוי באופק.