| 10/2003
זהות בדויה (החלפתי שם משפחה ועיר)
זהות בדויה
אתמול הייתי בקניות כפי שכבר טרחתי לכתוב.
הואיל והחזרתי שני יוגורטים של טרה, מפני שגיליתי שיש בהם ג'לטין (ואף אחד בביתינו הקט לא אוכל ג'לטין).
רשת כמו מגה, לא יכולה להחזיר כסף מזומן (מאני מזומני) מפני שהיא תפשוט את הרגל (ולמי שלא זיהה, זו ביקורת צינית על כך שלא מחזירים כסף מזומן אלא רק נותנים זיכויים בכל כך הרבה מקומות בארץ) וכך קיבלתי זיכוי לרכישה במגה על סך חמישה שקלים ושמונים אגורות.
אז היום התבוננתי בזיכוי המקסים שקיבלתי (הוא באמת מקסים, יש בו הולגרמה עם סמל קו-אופ הרבוע הכחול) ולתדהמתי גיליתי ששם משפחתי הוא יעיר (ולא יאיר כפי שחשבתי), גילי ששמו המלא של הרחוב בו אני גר XXX הכהן, הפך להיות פשוט רחוב כוהן (ו' מיותרת ומעצבנת במקור) וכמובן גם עיר המגורים שלי הפכה מחיפה לחייפה...
מסתבר שלא הייתי צריך להתחכם עם הקופאית אתמול...
לשאלה "מה השם?" השבתי : "משפחת יאיר, משפחת זה השם הפרטי, יאיר זה משפחה".
לשאלה "באיזו קרייה אתה גר?" (קניתי במגה בקריות) השבתי "בקריית חיפה".
ההתחכמות שלי בשילוב קופאית שלא נולדה בישראל ולא התחנכה על טהרת העברית הביאה לשלוש שגיאות בזו אחר זו...
בכל מקרה סרקתי ואני מביא לכם את פאר היצירה ובבקשה אל תעשו עם זה שימוש בלתי הולם :)
עכשיו מעונן
היום היה יום מעונן ומקסים. החלטתי לקפוץ על המציאה ולנסוע לים לצפות בשקיעה, כי הרי אין כמו שקיעה בימים מעוננים...
לקחתי לי ספר וירדתי לים (כן, בחיפה יורדים אל הים, מה לעשות). התיישבתי לי על הסלעים שליד הטיילת הסמוכה למלונות חוף הכרמל (כן, אלו שהרסו לנו את הנוף) וקראתי תוך כדי שיזוף מבוקר של קרני הצל שפיזרו העננים...
הבזק קטן על תיירות מוסלמיות
תוך כדי קריאה והאזנה לגלי הים המכים בחוף, חלף זוג מוזר. האישה, עם חצאית ארוכה ולבוש די ארוך, התהלכה לה על החול בעוד בן זוגה מצלם אותה על רקע השקיעה הממשמשת ובאה.
פתאום, פלאשבק נוראי, נזכרתי בטיולים באירופה בהן ראיתי תיירות מוסלמיות (כן יש דבר כזה ואגב גם חרדים הם תיירים לא קטנים, אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר) שהצטלמו על כל מיני רקעים אקזוטים ואתרים מפורסמים.
מה מיוחד בעובדה שהן מוסלמיות?
פשוט וקל, הן היו מכוסות מכף רגל ועד ראש בלבוש מסורתי, מה שאומר שהרבה מהן לא ראו. הן יכלו בקלות לשלוח מוסלמית אחת לטייל בכל העולם ולשכפל את התמונות, כי הרבה הבדל, לא הייתם מוצאים בין שתי תמונות שמוסלמיות צולמו בהן על רקע מגדל אייפל למשל.
חזרה לשקיעה של היום
בסופו של דבר סיימתי את עוד פרק בספר, אני לא ממש מתח לקראת סיום הספר, כי הסוף, איך נאמר ידוע, מחר בכל מקרה אני מתכנן לסיים לקרוא את הספר (נותרו לי עוד כמאה וחמישים עמודים, אני חושב שאצליח לעמוד במשימה).
עם סיום קריאת הספר, נפלה השמש היישר אל תוך הים התיכון, חלקה מכוסה בעננים, דבר מרהיב לכל הדיעות.
התקפלתי חזרה לאוטו וזחרתי חזרה לביתי, תוך כדי שמיעת Like a rolling stone של בוב דילן ועוד כמה שירים של אותו אשמאי זקן.
בלוגים מומלצים (זה כבר מתחיל להיות פינה קבועה, נראה לי שאחדל)
היום בפינתנו, הרשו לי להכווין את המעוניינים לבלוג שהקאונטר שלהם טרם הגיע למספר תלת ספרתי (בשעת כתיבת שורות אלו, אני מאמין שבקרוב הם יצטרפו למועדון החמש עם קצת התמדה).
קיטי
בלוגה נפתח היום, הגעתי אליו בשל תגובה שהשאירה באחת ההודעות בבלוג שלי.
מקריאה ראשונה עושה רושם שיש עתיד (ואם אתבדה, אז אני לוקח את המילים שלי בחזרה).
מדובר בחיילת על סף שחרור, עלתה לפני שש שנים לישראל היישר מארה"ב של אמריקה (ניו-יורק לא סיטי).
שיהיה לה בהצלחה.
חמצן (תרגום קלוקל שלי מלעז)
מדובר בסטודנט, עם הערכה עצמית מעט נמוכה (שלא בצדק לטעמי), אשר מה שמשך את עיני היה פוסט על יחסיו עם מכרת אינטרנט העונה לשם סיון (איכשהו השם משך את עיני, מעניין למה :).
בכל אופן, בהצלחה גם לו.
A-nav
את עינב אני מכיר עוד מהתקופה שאני הייתי בכיתה ט' והיא בכיתה י'.
הפנתי אותה פעם לבלוג שלי והיא החליטה שהיא גם רוצה בלוג לחלוק בו את הגיגיה עם שאר העולם.
אז לפני חודש בערך היא פתחה בלוג, במשך חודש לא עדכנה אותו וחזרה להשקיע בו לפני כמה ימים במלוא המרץ.
הואיל ואני מכיר אותה גם ב-Real world, ויצא לי לראות ציורים שלה, שהיא מתכוונת לסרוק ולהעלות לבלוג, אני ממליץ על הבלוג של בחום ומצפה בכליון עיניים ליום בו היא תציג את פאר היצירה ברבים, כפי שהבטיחה לעשות.
משהו מצחיק
בלבולי ביצים
בבלוג הכי קוצני בישראבלוג, נתקלתי הבוקר בפוסט שגורם לי להודות לאל הטוב שגרם לי להפסיק לאכול ביצים רכות לפני שנים ארוכות.
אזהרה, התמונות בפוסט עלולות להיות קשות לצפיה (עכשיו בטח תהיה נהירה המונית :)
זמנים מודרנים
אין לי הרבה מה לתאר כאן, רק אגיד במילות קוד גמביה, גניבת פין, כישוף (אפשר לומר במקרה האפריקאי מאגיה שחורה) ורצח.
לקרוא ולברך את האל הטוב שהוא יצר כזה עולם עם אנשים טובים.
אני ברוב הדומיננטי
נתקלתי היום בכתבה הבאה באתר החדשות של וואלה, שמספק חדשות שלעיתים גובלות ב"שיעשע אותי מאוד" (כמו הכתבה תחת הכותרת זמנים מודרנים) ולעיתים גובלות ב"איך הם לא מתביישים לכתוב דברים כאלו" (כפי שתראו מיד).
אי לא יודע מי סיפק לחדשות וואלה את הנתונים והאם מישהו בוואלה דואג לבדוק אותם, אבל על פי מה שפורסם בכתבה אוכלוסיית העולם מונה 6.3 מיליאד נפשות (עד כאן הגיוני), מחציתם (50% אם זה לא נהיר מספיק) בני 25 ומטה.
עוד התבשרנו כי מבין אותם 6.3 מיליארדי אנשים, 20% מתחת לגיל 19.
זהו, כאן נשברה האמונה שלי בנתונים שמספיק בוואלה For good (או במילים אחרות, לנצח).
6.3 מיליארד אנשים, חמישים אחוזים מתוכם בני 25 ומטה - 3.15 מילארד אנשים בני פחות מגיל 25.
6.3 מילארד אנשים, מתוכם 20% מתחת לגיל 19 - 1.26 מיליארד אנשים בני פחות מגיל 19.
מה שאומר שבחתך האוכלוסיה שבין גיל 19 ל-25 חיים 1.89 מיליארד בני אדם בעולם.
מה שאומר בקבוצה של אנשים בטוחח של שש שנים חיים 1.89 מיליארד בני אדם, בעוד בקבוצה בה טווח הגילאים הוא 19 שנים (גודל גדול פי יותר משלוש מאשר 6 שנים) חיים רק 1.26 מיליארד בני אדם.
אז אני לא יודע כיצד להתייחס לנתונים שפורסמו בכתבה, אבל כמה מהם מאוד מדאיגים, למשל מספר הילדים המשתכרים בפחות מדולר ליום בעולם, מעל מאה וחמישים מיליון צעירים שלא יודעים קרוא וכתוב ואף אחד לא עושה דבר על מנת לעזור להם.
אני כבר החלטתי (כמעט סופית :) שבשנים הקרובות אני רוצה לטוס לאחת מאותן מדינות עניות ולנסות לסייע לאוכלוסיה בהן, כמובן שאינני נאיבי ומצפה שבכך אציל את העולם, אך כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו ואני יודע שאפשר לעשות המון למען אותם אנשים החיים במדינות נחשלות.
עוד נתון מדאיג הוא 14 מיליון נערות בגילאים 15-19 שיולדות מידי יום. גם אם הנתון נמוך בהרבה, עדיין מדובר בנתון מקומם, במיוחד לאור תפוצת האיידס בעולם ומספר התינוקות הנולדים חולים במחלה האיומה הזו מידי שנה.
עם כל הכבוד לזכותם של אנשים על גופם, ברור שנערה שיולדת בגיל 15 נוצלה מינית, הפגיעה הנפשית בה היא לכל החיים, בה וככל הנראה גם בתינוק שילדה ומרבית הסיכויים שנולד לעולם בו ירגיש לא רצוי ויסתובב ברחובות.
ראיתי עוני מה הוא, למזלי לא חוויתי זאת על בשרי, אבל כאשר הסתובבתי באפריקה, ראיתי את אותם גטאות בהם חיים אנשים, ראיתי את ההפליה בין עושר ועוני, ההבדלים התהומיים כל כך, שאפילו אנשים במעמד בינוני באפריקה, יכולים להתקנא בעניי ישראל.
מדובר בהבדלים כמעט בלתי ניתנים לתפישה, מדובר בעוני שקריאה עליו בלבד, ללא שחזית בו במו עיניך, לא תוכל להבהיר את מימדיו.
אז מעבר לשעשוע שניתן למצוא במספרים שהובאו בכתבה, מדובר בנושא כאוב שלדעתי יש להקדיש לו יותר תשומת לב.
וזהו, כל דבר טוב מגיע אל סיומו, שבת שלום, חג סוכות שמח והרבה שמחה בלב.
אני יוצא לריצת ערב.
שלום...
אלעד
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
