בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

מוכרים בריאות בפלסטיק

כשהגעתי השבוע לקופה, לאחר קניות, לפתע זה הכה בי...

אמנם קניתי אי אילו דברים שלא באו בתוך אריזה, אלא הוצאו ישר מהמקרר שבסופר. אבל היו גם לא מעט מוצרים שבאו באריזת פלסטיק, אלומיניום או כל מיני חומרים סינתטיים אחרים.

מבט חטוף בסופר ממוצע בין ימינו, מראה שכמעט כל מה שאנחנו רוכשים בפוטנציה, מגיע באריזה כל-שהיא.

ואין מדובר אך ורק במוצרים שאולי היה הגיוני שיגיעו באריזה, כמו אבקות למיניהן (וגם הן, היו יכולות להימכר שלא באריזות, כמו שקדים בתפזורת, כך שהעניין הוא של שיווק ולא פרקטיקה), אלא אפילו פירות וירקות נמכרים באריזות.

במצב הזה, בו אנחנו לא קונים מוצר, אלא קונים אריזה, כלומר סמל שנועד לייצג את המוצר, ישנה חשיבות רבה לקנקן ולא לתוכן וכך מירב המאמצים מושקעים בעיצוב האריזה והשיווק, ולאו דווקא בתוכן (כמו שנטען לא מעט, כי סוני משקיעה ביח"צנות ומעט מאוד באיכות המוצרים).

וכך, כפי ששמתי לב אתמול, האריזות מנסות לשדר לנו איזה מסר.

אריזות ירוקות למוצרי בריאות למשל. בפעם הבאה שאתם במרכול, שימו לב אילו מוצרים נמכרים באריזות ירוקות (מלבד מוצרים של מכבי חיפה)...

למשל, רשימה חלקית ביותר – "קסם הסויה" של שטראוס, חלק ממוצרי טבעול של אוסם (וכאשר האריזה אינה ירוקה, סמל טבעול לפחות נותר ירוק, כחלק מהאחיזה בטבע).

כאשר אני מתבונן באריזות האלה, לא נותר לי לתהות, כיצד מנסים למכור לנו בריאות בפלסטיק...

וזה עובד!

במקרים לא מעטים, אנשים שנשאלו באשר לטיב המוצרים שהם רוכשים, הצביעו על אלו המשווקים כבריאים יותר, כבריאים יותר, בלי קשר לסגולותיו האמיתיות של המוצר.

בתנאים האלה, אין פלא שחברות תובעות חברות אחרות על כך שהן מוכרות מוצר דומה באריזה דומה (אותו צבע ועומד על הראש).

וכמובן, לא לדבר על הסתרה, אפילו על ידי אי הבאת מירב המידע בנושא מסוים. למשל העובדה שכדי שיכתבו לך "מסויה של עברה הנדוס גנטי" על האריזה עם הסממנים הירקרקים, צריך לכרות הרבה מאוד יערות גשם...

אם היה לי הכישרון, הייתי כותב איזה שיר על אותה בריאות שמוכרים לנו באריזות פלסטיק ירוקות. בחיי, הן כמעט פתטיות כמו המכשיר ההוא מערוץ הקניות שעושה ריבועים בבטן אם חוגרים אותו על הבטן ולוחצים על ON למשך חמש עשרה דקות ביום.

או, אני רק חושב על אלפי כרסתנים שיושבים להם אי שם במערב, בירה ביד אחת, מזלג נעוץ בסטייק ביד השנייה וחגורה רוטטת על הבטן, בזמן צפייה במשדר ספורט בטלוויזיה, שמראה להם כיצד היו יכולים לעשות ספורט.

זה מצחיק.

כפלשון

כאשר אומרים לשוטר מפוחד עם אקדח שלוף וטעון "אל תירה"...

אז למה בדיוק מתכוונים?

שיבוש לשון

באחד הימים, אמרתי לאחד הילדים "להבא תדע", כאשר כל כוונתי הייתה להדגים לו טריק מתמטי קטן שיעשה לו את החיים פשוטים יותר.

תשובתו הייתה "אבל אין לי אבא".

אם לא הייתי יתום מאב גם כן, כנראה שהייתי מרגיש ממש לא נעים.

אבל אני כן, אז הרגשתי רק קצת לא נעים ואמרתי לו "גם לי".

סינים

אני מניח שכולם שמעו בשלב זה, על איזה משפט פסבדו-מבריק, שנאמר עליו "חכם סיני זקן אמר פעם ש...".

אני זוכר, שכאשר הייתי בסין, לא שמעתי יותר מידי משפטי חוכמה. לכל היותר, ראיתי אנשים שנהנים להתחכם לכל מיני פקידים או שוטרים.

סביר להניח שפספסתי הרבה הואיל ואינני מדבר סינית.

מצד שני, רוב קוראי הבלוג ובכלל, רוב האנשים שאינם סינים, לא מדברים סינית (וגם הסינים בינם לבין עצמם, מדברים שפות רבות שחלקן אינו סינית וחלקן עיוותים של המנדרין המדוברת בביג'ינג).

תמוהה משהו אם כן, שאם הם לא יודעים סינית, וכך גם רבים, כיצד הגיעו לשפה העברית כל כך הרבה משפטים של חכם סיני עתיק...

הייתכן ומדובר בעוד קונספירציה?

הייתכן שכאשר לא יודעים מי אמר משהו, מייחסים את זה לאיזה סיני?

או. אז בעצם לא הסינים המציאו את הדפוס, אבק השריפה ועוד כל מיני המצאות המיוחסות להם?

סרטי זוועה

אביא כאן סרטוני זוועה מעוררי מחשבה...

הראשון הוא סוף העולם עבורם, שמראה איך אפשר לקחת את פס הקול של הסרט "אלכס חולה אהבה" ולהלביש על נושא קצת יותר רציני (אם כי אני מוכרח לציין שזולת ההומור הרדוד [והמשעשע] שבסרט, היה בו ניסיון לעסוק בנושא רגיש כמו השואה והשפעותיה על החברה הישראלית והעם היהודי). אל תצפו אם אתם רגישים, כי הסרט באמת מזוויע.

השני הוא לא בדיוק סרטון, אלא פשוט אתר שעמוס בסרטונים שכאלה.

ר"ת - ראשי תיבות

כבר די מזמן הבאתי את ראשי התיבות ביטו"ל לביטוח לאומי, אותן ראשי תיבות המורים כי יש להתייחס למוסד האנכרוניסטי הזה בביטול.

לשם דוגמא, דעו כי אם במקרה אתם לא עובדים, אתם נאלצים לשלם יותר כסף מאדם שעובד במשרה המכניסה שקל בחודש.

לכאורה, עידוד אנשים לצאת לעבודה. בפועל, מצב בלתי נסבל לדעתי.

אז בכל מקרה, עליתי על ראשי תיבות משעשעים לא פחות מביטו"ל.

המשרד לאיכות הסביבה – משרד איכ"ס.

אין מילים בפי...

מצד שני, אני כותב, כלומר המילים יכולות להתגלגל על קצות האצבעות ולא בדיוק על קצה הלשון, אז אומר שזה משעשע.

משעשע ואירוני משהו, מפני שאם המשרד לאיכות הסביבה לא יעשה את עבודתו נאמנה, באמת יהיה פה איכס...

דוגמן הבית בתחתונים

לסיום, איך לא, תמונותיו של סדאם חוסיין הופצו לפני מספר שבועות. בניגוד לגופות המפחמות של בניו עודאי וקוסאי ותמונות קודמות של סדאם בהן נראה לאחר שנתפס, עטוי זקן ובמצב פיזי ירוד, הפעם החליטו להראות עד כמה הוא במצב טוב, ופרסמו ב-SUN הבריטי תמונות של הרודן הקשיש בתחתונים.

לא אנסה להתחיל לנתח את הסיבות והמשמעויות של פרסום התמונות של סדאם בכלא. אולי אגיד שאחרי שירשיעו אותו (והרי ברור שיצא אשם, לא?), אפשר יהיה לשים אותו בכלוב יפה, ולתת לאנשים לבקר אותו ולהאכיל אותו, כמו בגן חיות.

נכון. חוסיין היה רודן ולא צריך להתייחס אליו יפה. בטח שלא לסלוח לו, אחרי עשרות הרבבות של אזרחיו שהיה אחראי לעינויים ומותם, אחרי שהיה אחראי למומים שהיו בוולדות של אנשים שסבלו מנשק כימי בו השתמש בהפצצת מתנגדיו.

אבל כל העניין הזה של פרסום תמונות המנהיג המודח בתחתוניו, נראה מיותר, בוודאי כאשר בעיראק נהרגים על בסיס כמעט יומי עשרות אנשים, בשל מחמות בין מתנגדיו לתומכיו (כאשר יש הטוענים שהפרסום נועד להחליש את תומכיו, אבל לי נראה שכמו שזה עשוי להפחית את ההתנגדות של ממשיכיו, כך זה יכול לעודד אותם לנקום את השפלתו).

כל עניין פרסום התמונות נראה מיותר, בהחלט כמו עניין פרשת חילול הקוראן בכלא גוואנטנאמו (אגב עצם קיום הכלא, בו כלואים אסירי אל-קעידה ללא משפט, רק מפני שעל האי לא חל החוק האמריקני והם מוגדרים ע"י ארה"ב "לוחמים בלתי חוקיים" ולא "שבויי מלחמה" ולכן היא החליטה שגם אמנת ז'נווה לא חלה עליהם, הוא שערוריה לא קטנה).

כאשר מדינה מחליטה שהיא מעל החוקים שהיא עצמה קבעה ודורשת מאחרים לקיים, המסר שחייליה מקבלים הוא פשוט – מותר להפר כללים בסיסיים.

וכך חיילים אמריקנים לא יהססו להדליף תמונות פפראצי של חוסיין בתחתונים, לקרוע ספר קדוש לעיניהם המשתהות של "לוחמים בלתי חוקיים" (אני מעדיף אנשים נטולי זכויות).

וגם אצלנו, נראה שאמות המידה האמריקניות הנפלאות מחלחלות. גם לנו יש פרשת חילול קוראן קטנה, שאולי היא קפיצה על הטרנד העולמי למחות על חילול קוראן מבלי שזה אכן התרחש, או שאולי היא פשוט השפעה של הלך הרוח הבא מארה"ב דווקא על הצד הישראלי, בו חייל זה או אחר ששומר על האסירים הפלשתינאים חמד לצון והחליט לחלל גם כן את הספר.

אבל אין אנחנו באמת צריכים את אמריקה לשם כך. גם אצלנו יש קובעי חוקים שמחליטים שהם מעל החוק ויכולים למשל להצביע פעמיים, מבלי לעמוד על כך לדין. גם אצלנו הממשלה יכולה להחליט על קביעת מדיניות המפרה חוקים והתחייבויות, למשל הקמת ישובים שחוקיותם מוטלת בספק, כמו בארה"ב יכולים לקבוע שהאמנות הבין-לאומיות לא חלות על אנשים מסוימים ולכן אפשר לכלוא אותם בלי משפט.

אז לפחות לסיום, אפשר להתנחם בכך שמישהי מוכשרת, החליטה להשתעשע עם התמונות של סדאם. אם כבר ביזינו אותו, אז לפחות שזה יהיה בטוב טעם.

אלעד