בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

אני מצחיק אני (או כיצד ביליתי בכנסת ישראל)...

מעולם לא התברכתי בחוש הומור גבוה במיוחד.

אבל כשאני בירושלים, לפעמים אני מצחיק ברמות...

(או יה, כפל משמעות)

אתמול אגב הייתי בשעות הבוקר בכנסת.

בין היתר ראיתי את חבר הכנסת דני יתום.

רציתי לבוא ולהגיד לו "זוכר אותי, אני הבחור שהציעה לך לפתוח בלוג", ואז אולי להזכיר לו את הפדיחה הלא נעימה שקרתה בעקבות הבלוג שכתב ונסגר ממש מהר וכללה בסופו של דבר את פיטורי העוזר הפרלמנטארי שלו.

אבל אז נזכרתי שזה אח שלו, ואני בכלל התכתבתי עם אהוד יתום...

אז רק התגאיתי ברזומה המרשים שלי, שכולל גרימה לפיטורי עוזר פרלמנטארי, בפני האנשים שהייתי איתם.

בכלל, אחרי כשלוש דקות בהן הסתובבתי במסדרונות הכנסת, התפלאתי בקול רם, כיצד אף ח"כ לא פנה אלי והציע לי להיות עוזר פרלמנטארי שלו.

ובכלל, בכניסה לכנסת, עיכבו אותי כחמש דקות, עד שהיה לי אישור. אני טענתי לאחר מכן שהסיבה היחידה הייתה שהם רצו להסתופף באבק הכוכבים...

בשלב מסוים, לקראת סוף הביקור, ראיתי את חבר הכנסת עזמי בשארה מתהלך במסדרונות.

חשתי צורך עז לפנות אליו ולהגיד "עזמי, עזמי. אני המעריץ הכי גדול שלך, יש לי המון פוסטרים שלך בחדר ואני מקליט כל הופעה שלך בטלוויזיה". כאשר היה שואל אותי "באמת?" הייתי עונה "נראה לך?!".

אבל התאפקתי.

חתונה נורווגית

אמא שלי הייתה בחתונה של חברה שלה בנורווגיה.

כאשר דיברתי איתה למחרת, היא סיפרה לי שהיה מאוד יפה, שהיו ריקודים והחגיגות המשכו עד השעה אחת בלילה...

שאלתי אותה: "אז היה עוד אור בחוץ, נכון?".

מה לא רבה הייתה הפתעתי שהתשובה הייתה "כן".

ורק אצלנו, שמונה בערב לכל המאוחר, חושך מצרים (ובמצרים חשוך עוד לפני).

חלומות

בתקופה האחרונה, כאשר יש לי קצת יותר זמן להתעורר ביקיצות טבעיות, יש סיכוי גדול יותר שאזכור את החלומות.

ובאמת, אני נוטה לחשוב שאני "חולם יותר", כלומר זוכר באופן יחסי די הרבה חלומות.

ומה אגיד, עם חלומות כה מעפנים, אולי באמת מוטב היה לוא לא הייתי זוכר את החלומות שלי...

החלומות שלי ביזאריים, הם כוללים כל מיני דברים שהשתיקה יפה להם עם כל מיני אנשים מהעבר הרחוק והקרוב. נוסף על כך, אני מחייה מתים, הורג חיים ועד להמון מעשי אלימות חלומיים (כי הם מופיעים בחלום).

אולי באמת הגיע הזמן שאתחיל לפתור כל מיני בעיות.

נה!

מדינת הבלוגרים

שאלה: איך קוראים לבלוגרים מבולגריה?

תשובה: בלוגרים בולגרים.

ואם כבר בשיכולי אותיות עסקינן, נודע לי, כי ישנה אפשרות סבירה בהחלט שהבלוג שלי הוא בלוג בלגי (עוד מדינה ששמה מזכיר את המילה בלוג).

הכוונה כמובן שהבלוג שלי רצוף בשגיאות כתיב מכוונות, על מנת להקשות את הזיוף שלו.

הרי לא תצפו שאכתוב בשגיאות כתיב רק מפני שאני דיסלקטי משהו, נכון?

ועד כאן להפעם

אלעד