בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

אני מניח שהכתיבה שלי השתנה עם הזמן, ככל שהתמדתי וכתבתי יותרבבלוג.
ניסיון, השתפשפות, תקראו לזה איך שתקראו.

בכל מקרה, שמתי לב, שיותר ויותר, אני מוסיף לסיום משפטים וחלקי משפטים שלי סימני פיסוק מוזרים...
למשל :)
או למשל :(
וכמובן אלו הנפוצים ביותר, יש עוד כמה, ואני עוד מאלו שמשתמשים בזה די מעט...
יש אפילו כמה חברות שהחליטו לאמץ את הסמיילי (ואגב אודה אם מישהו יגיד לי מה הוא שמו של הפרצוף העצוב, ניסיתי לברר בעזרת כמה חברים היום, אך ללא הואיל), האמוטיקון החביב והמחייך כסמל...

למען האמת, בזמן האחרון, אחרי שהבטתי בדאגה וראיתי כיצד ללא שליטה אצבעותי מקישות על שיפט, נקודותיים ואחר מכן סימן שאמור לציין סוגריים, חשבתי שאולי היה מוטב לה, לאקדמיה ללשון העברית, להחשב מתקדמת ונאורה ולאמץ אל חיק העברית את אותם סימנים אשר כל מורה לחיבור הייתה מורידה עליהם ניקוד במבחן...
להציע להם?
אלעד