בשבוע הזה, למען האמת בעשרת הימים הללו, אם נרצה לדייק בחודש הזה (אם לוקחים חנויות מסוימות, כמו המכלול בטכניון), אני מציינים את שבוע הספר.
אז כאמור השבוע הוא לא בדיוק שבוע, אבל נשאלת השאלה האם הספר הוא אותו ספר (והים הוא אותו ים)...
כפי שודאי כל ישראלי יודע, אומה אחת בורכה בהיותה "עם הספר"...
כמובן, אנחנו מתעלמים מעוד אי אילו אומות שמתגאות בהיותן חובבות ספרים, אבל מה לא עושים כדי לטפח מיתוס.
וכמובן, כל ישראלי שקורא מידי שנה עיתונות לקראת שבוע הספר (והרי מאחורי כל עיתון, מסתתרת הוצאת ספרים שוקן/מעריב/ידיעות, ומכאן ברור מדוע הם טורחים לפאר ולטפח את מיתוס שבוע הספר), קורה שמצבנו לא טוב, והנה עומדים אנחנו בפני דור צעיר, שרחמנא ליצלן, לא אוהב לקרוא...
מדאיג.
האמנם?
ראשית, מאחורי הביטוי עם הספר, למי שעוד לא יודע, כלל לא מסתתרת כוונה מתוחכמת להציג את העם היושב בציון כעם החובב ספרות יפה או כעם של אנשים שאוהבים לקרוא ספרים, או לפחות לקנות אותם ולשמור אותם על המדף...
לא. הכוונה היא כמובן עם "ה-ספר", ספר הספרים – התנ"ך.
נכון, אין אנחנו היחידים המאמינים בספר הזה (למי מאיתנו שמאמין) וגם אלו המאמינים, לפחות מקרב היהודים מהזרם האורתודוקסי, יש עוד כל מיני ספרים חיצוניים להאמין בהם.
אבל אנחנו "עם הספר", העם לו ניתן ספר הספרים שהביא לאנושות כל כך הרבה צרות ומלחמות דת (בשל פרשנויות לקויות שלו כמובן, הרי מי יעז למתוח ביקורת על ספרו של משה רבנו).
ואם מעניין אתכם לקרוא עוד מדוע היהודים הם עם הספר, ומה הם מצווים לעשות ככאלה, תקראו כאן.
אחרי שהבנו שבעצם כל קשר בין עם הספר, לספרים מקרי בהחלט, נותר לנו לנסות לברר מהו בעצם שבוע הספר, ממתי חוגגים אותו ומדוע...
שבוע הספר הראשון, כך מספרים, התקיים בת"א בשמת 1926 ביוזמת הוצאת "מסדה" וצויין במשך יום אחד (קצת קשה להבין מדוע כונה אם כן שבוע הספר ולא יום הספר).
באופן רשמי ומסודר, שבוע הספר הראשון התקיים לפני 44 שנים, בשנת 1961, בכיכר מאיר דיזינגוף בת"א. משם עבר לכיכר מלכי ישראל (כיכר רבין בימינו) ולמעשה הפך לאירוע המוני במתקיים ברחבי הארץ.
יון פדר, עורך YNET (לפחות הוא היה, אני מוכרח לציין שאני לא עוקב אחר מצבת העובדים של העיתון, כך שיכול להיות שהוא התחלף), ציין לפני מספר שנים, כי כ-10% מהספרים בישראל, נמכרים במהלך שבוע הספר, עבור חלק מהוצאות הספרים מדובר ב-20% מהמכירות השנתיות ועבור כ-80% מהישראלים, זהו השבוע היחידי בשנה בו הם קונים ספרים.
מהעובדה שאת שבוע הספר יזמו הוצאות הספרים והן גורפות בו רווחים נאים במהלך אותו שבוע, בד"כ ללא סיוע של מפיצי המשנה – חנויות הספרים, אפשר להבין מהו האינטרס הכלכלי העומד מאחורי השבוע הזה בחודש יוני.
ביקור באחד מאירועי "שבוע הספר העברי", ימחיש בצורה טובה בהרבה מכל מה שאכתוב, עד כמה האירוע הוא על טהרת המסחר ולא טהרת קידום הספר והיצירה העברית.
ספרות מתורגמת, ספרות באנגלית, ירחונים, מגזינים, עיתונים, תוכנות מחשב – כל אלה ועוד רבים אחרים נמכרים ב"שבוע" "הספר" "העברי". כן, יתכן וחלק מהמעורבים רואים בו איזה עניין של שליחות, אולי של ציונות, אבל חלק הארי של העומדים מאחוריו, רואים בו לא יותר מאשר מחלבת כספים.
אולם מכל המגרעות הללו, בהחלט הייתי מוכן להתעלם, ולמעשה התעלמתי במשך מרבית שנותיי.
הרי ברור שמי שמפיץ את הספרים ירצה לגרוף כסף (אני בספק למשל אם חיים נחמן ביאליק, צ'ארלס דיקנס, אלבר קאני או ווילאם שייקספיר ואחרים, שוכבים להם בקבר ורוצים לגרוף כספים על ספריהם, לכן אני מדבר בעיקר על המפיצים ולא על הכותבים והמשוררים).
אך נשאלת השאלה לגבי איכות הספרים.
כן, כאן זה המקום שתצלבו אותי, תרדו עלי ואולי תפסיקו לקרוא, כי ודאי הגעתי לנקודה בה אלו המחשיבים מאוד ספרים, ודאי לא יסכימו איתי ואלו שלא, ודאי לא הגיעו לנקודה זו.
כאשר אני כותב על איכות הספרים, אין בכוונתי לזלזל באף סופר, באף כותב. אני מודע לקושי שביצירה. אני בעצמי כותב סיפורים ושירים ולפעמים מקדיש חודשים רק כדי למלא שורה קטנה, באופן שיראה לי ראוי.
כוונתי היא למה שנמכר בסופו של יום (או שבוע), לספרים שנלקחים הביתה, וממלאים את המדף אחר כבוד.
הרשו לי להמר על ספרי "המורדים" (או הכניסו כאן שם של תוכנית נוער פופולארית אחרת, אם המורדים כבר לא פופולארי [וסליחה שאני לא רואה ערוץ הילדים]), עתירי תמונות ודלי מלל.
אולי הארי פוטר אחד או שניים, שהפך לתעשייה והספרים נהפכים לרבי-מכר, עוד בטרם נמכר עותק אחד מהם.
יצא לאחרונה גם סרט חדש בסדרת מלחמת הכוכבים שודאי יזכה לגרסה ספרותית עתירת תמונות, ואולי גם מדריך הטרמפיסט לגלקסיה יזכה לעדנה מחודשת, אחרי שהפך לסרט...
יש כמובן ספרים אחרים שהופכים ללהיטים. "צופן דה-וינצ'י" של דן בראון למשל, היה כזה בשנה שעברה או לפני שנתיים. "המשפט האחרון של פרמה" היה גם כן רב מכר מהסוג הזה לפני שנים מספר.
והם, בינתיים ספרים. לא זכו "עדיין" לסרט (אם כי לפחות צופ דה-וינצ'י, אמור לצאת במהדורה קולנעית מתישהו).
אבל ככלל, ספרים בימינו הם סחורה. מאחורי כל ספר שאתם רואים, עומד מו"ל – מוציא לאור.
ההוצאות לאור, הן גופים שכל עניינם למכור. כל מה שמסביב – ביקורות ספרים, חנויות ספרים, פרסומים לספרים וכן הלאה – הכל חלק מאותה תעשייה שעניינה לשלוח את היד אל כיסו של הצרכן.
כמובן שמי שחלק מהתעשייה וקהל הלקוחות שלה, לא יגיד "או, אני חלק מהתעשייה הזו". למעשה, רבים הסיכויים שכלל הוא אינו יודע שהוא כזה.
הרי אנחנו אנשים אינטליגנטים, קונים ספרים כדי להרחיב אופקים. הנה, קנינו ספר של טולסטוי כדי להעשיר את עולמנו הרוחני, הנה כתבנו ביקורת מפרגנת על ספרו האחרון של עמוס עוז.
ועם כל השיח שנוצר סביב תעשיית הספרים, אסור לשכוח שבסופו של דבר, כל ספר שנכר, נושא בד"כ תג מחיר אימתני, שכל כמה עשרות שקלים, לעיתים אף יותר והוא הולך כדי לממן את התעשייה הפורחת הזו.
כאשר אתם קוראים ביקורת על הספרות היפה שהולכת ונעלמת, אתם בעצם קוראים את קובלנותיהם של בעלי הוצאות הספרים, שפחות יכולים למכור נובלות ישנות עליהן אין זכויות יוצרים וכל שקל בהן, הוא רווח נקי למו"ל ולכן הם צריכים לפתח מוצרים שיראו "חדשניים", כי הרי עם הספרים של שבוע הספר של השנה שעברה, אפשר לעטוף את הדגים של היום...
על מה הוא מלין, אתם ודאי שואלים. הרי אין חלופות טובות יותר לספר טוב וזה שווה את סבסוד כל התעשייה מסביב.
במידה לא קטנה הצדק עמכם. לא אבוא כאן בדרישה החצופה לבטל את שבוע הספר לאלתר (אם כי אני משוכנע שרבים ודאי היו מעדיפים לבטל את שבוע הספר ולעשות במקומו את "שבוע ה-DVD", בו ימכרו כותרי DVD במחירי מציאה).
אבל כן אצביע על אלטרנטיבה, לא רעה לדעתי, לרכישת מלאי הספרים.
אני מכיר אנשים שרואים באיסוף ספרים, משהו סנטימנטאלי. מין דבר כזה שחייבים, כי הרי יש קלאסיקות שחייבות להיות בכל בית. איתם אין לי ויכוח. הרי אם זהו התחביב של אדם, מי אני שאגזול לו אותו?
אבל בעבור כל האחרים, והם נראים לי מרבית האנשים שרוכשים ספרים בשבוע הספר, הספר הוא לכל היותר כלי חד-פעמי לרכישת ידע מסוים, וכאשר מסיימים לקרוא אותו, הספר חוזר לעוד שנים ארוכות על המדף. יש ספרים שלא יעיינו בהם יותר לעולם, יש כאלו שרק שנים רבות אח"כ יזכו לראות את אור מנורת ההלוגן.
בעבור האנשים הללו, שחונכו לקנות ספרים, בלי בעצם לתהות למה, רק כי "זה מה שצריך לעשות", רק כי אנחנו "עם הספר" (והרי את זה כבר פסלנו בתחילה, לפחות במשמעות של חובת רכישת וקריאת ספרים), בעבורם יש לי עצה טובה בהרבה מקניית ספרים בשבוע הספר.
עשו מנוי לספרייה!
אין כמו מנוי לספריה. האוצרות שניתן למצוא בספרייה טובה, אינם משתווים לזבל הרב שניתן לגלות מידי שנה בשבוע הספר.
בספרייה טובה אפשר ללכת לאיבוד. שם הספרים לא מושכים את העין בשל הכריכה המרהיבה שהמו"ל בחר להנפיק להם, אלא רובם ככולם באים בכריכה אפורה ומשעממת, והניצוץ והברק מתגלה, רק כאשר מעיינים בהם ומגלים את העושר המופיע בין ובתוך השורות!
כמובן, גם בספרייה ניתן למצוא ספרים שאינם ראויים לקריאה. אבל אין ספק, שמבחינת עושר תרבותי, הספרייה עשירה עשרות מונים מדוכני שבוע הספר המפוארים ביותר בארץ.
ניתן להשאיל מהספרייה את כל אותן קלאסיקות הנמכרות בשבוע הספר וחנויות הספרים. ניתן לחפש ספרים על פי נושאים, כלי חיפוש ממוחשבים עושים את המלאכה לקלה ופשוטה.
והמחיר?
ככל שקוראים יותר, המחיר הולך וקטן.
אז אינני טוען שצריך לבטל את שבוע הספר, ודאי לא את הספרים. מצב בו יחדלו הוצאות הספרים מלהתקיים, ודאי יצור זעזוע בעולם הידע, אם כי אני סמוך ובטוח שלא ייווצר ואקום ויהיו מי שימשיכו להוציא ספרים ובכל מקרה, יישארו הוצאות ספרים אוניברסיטאיות שימשיכו להדפיס ולהפיץ ספרות מחקרית (אם כי אין זו הספרות היחידה ששווה). ועל אף שהעולם לא ייחרב אם אנשים יפסיקו לרכוש לאלתר ספרים בשבוע הספר ובכלל, סביר להניח שהנזק יהיה קיים בכל זאת ולכן רצוי ששבוע הספר וחנויות הספרים ימשיכו להתקיים כדי לפרנס את המו"לים וגם כדי לספק יצר צרכני, שקיים אצל חלק ניכר מהאנשים.
אבל למי שתכנן ללכת לשבוע הספר כדי לרכוש עשרות ספרים, אני ממליץ לעצור לרגע ולחשוב, האם באמת יש הצדקה לספר שבכוונתו לרכוש.
האם ניתן יהיה להשיג את אותו ספר גם מבלי לרכוש אותו?
מה הסיכוי שתחזור אל הספר הזה שוב?
הייתכן והספר יאכזב אותך ויהיה זה בזבוז כסף?
אם יש לכם ספק בקשר לזה, ורצוי שתהיו כנים אם עצמכם, ולא ישר תבטלו את דבריי, כדי שלא ייווצר בכם דיסוננס קוגנטיבי, אי-התאמה בין התנהגות לדעות, אז תשקלו אם באמת אתם רוצים לקנות את הספר, או שאתם "רוצים" לקנות את הספר רק כי זה שבוע הספר ובשבוע הספר חייבים לקנות ספרים. האם אתם באמת רוצים את הספר או שאתם "רוצים" את הספר כדי לשוות בעיני רוחכם או בעיני הסובבים אתכם תדמית של אדם נאור שרוכש ספרים, ולא סתם זבל פוסט-מודרני.
אני, ככל הנראה לא אלך השנה לשבוע הספר. הספיקו לי השנה שעברה (עליה נכתב כאן) והשנה שקדמה לה (עליה נכתב כאן).
אבל אם אתם רוצים, השנה שבוע הספר בחיפה יתקיים בקסטרא, שם הייתי לפני מספר ימים, במסגרת "סיור לתייר בחיפה" שערכתי למישהי תל-אביבית, וצילמתי כמה תמונות של הדוכנים בשלבי ההקמה, בלי הספרים עליהם.
אז אני מצרף את התמונה להתרשמות ומאחל לכל הקוראים והקוראות הנאה מרובה מהקריאה וגם מהקנייה, למי שרוצה למלא את הצורך הזה.
אלעד
הכנות לשבוע הספר 2005 במרכז הקסטרא בחיפה
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
