| |
בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים
It doesn't make a damned bit of difference who wins the war to someone who's dead - Catch 22, Joseph Heller |
| 11/2002
יום הולדת - מזל ביש!
חזרתי מהטיול למצדה והאזור!
למה תמיד כל הדברים הרעים, נדבקים אלי דווקא ביום ההולדת ובימים הסמוכים אליו?
זה מתחיל בסיפור על שתי התקריות שקרו לי במספרה, עליהן כתבתי לפני שני פוסטים ואת השאר אכתוב בפוסט הזה.
יום ההולדת שלי נפתח אתמול מוקדם בבוקר. קמתי התארגנתי ובין שאר הדברים שעשיתי היה לנתק את הפלא פון מהמטען ואחרי שכבר היה מאוחר מידי לגלות שהמטען לא היה מחובר לחשמל ושאני נוסע לטיול של יומיים שהראשון בהם הוא יום הולדתי עם בטריה שמספיקה לחמש דקות דיבור בפלא פון.
כמובן שהראשונה לאחל לי מזל טוב היתה דודתי, אחותה הגדולה של אימי, כך שהבטריה נגמרה מהר מאוד.
אף אחד לא התקשר להגיד לי מזל טוב...
אולי התקשרו, אבל פשוט לא הייתי זמין ואני לא דוגל בתא קולי, כך שמי שהתקשר לא יכל גם אם רצה להשאיר לי הודעה. כך שקיבלתי רק שתי הודעות SMS ועוד מספר הודעות ב-ICQ שבירכו אותי לרגל יום הולדתי ה-21.
כפי שציינתי, מזל רב לא היה לי כך שאתמול בערב משהו התחיל להציק לי בשפתיים והיום בבוקר התעוררתי עם הרפס השפתיים על השפה התחתונה בצד שמאל... (מצטער אם אני מגעיל מישהו).
כל היום מרחתי זובירקס, בתקווה שזה יעבור במהרה וכל היום אנשים העירו לי שיש לי משהו לבן על השפתיים...
זה אולי לא נשמע נורא, אבל הרפס השפתיים זה אחד הדברים הנוראים ביותר. זה לא נעים, זה מכוער, זה תוקף אותך בהפתעה גמורה ואנשים מקשרים את זה למחלות מין...
הפעם האחרונה שהיה לי הרפס היה בערך לפני שנתיים, כך שזה באמת מבאס לחטוף את זה דווקא ביום הולתד ודווקא בטיול.
ממש מזל שהיה תקוע לי בתיק זובירקס בן שנתיים, מאז הפעם האחרונה שהיה לי.
אם זה לא מספיק, הלכתי היום להשתין בשירותים ציבוריים ביער המלאכים ליד קרית גת.
נכנסתי לתא וטיפשותי הרבה נעלתי את הדלת...
כאשר סיימתי את מה שסיימתי, גיליתי שאני נעול בתוך התא ללא יכולת לצאת!
למזלי, התקרא בצדדים היתה נמוכה וכך נעמדתי על האסלה וטיפסתי מעל קירות התא כדי לחלץ את עצמי משם...
זה ממש לא נעים להכלא בתוך תא שירותים!
בעניין הטיול הוא היה נחמד מאוד, כפי שתארתי שיקרה, כי כשאתה בא עם ציפיות נמוכות אתה יכול רק להיות מופתע לטובה.
טיפסנו על המצדה (תמונה של ההר עם ים המלח ועורבים מתעופפים ברקע מצורפת לפוסט זה), ערכנו טיול לילי בנחל לאור ירח מלא ואח"כ נכנסנו למערת הקמח. היום בבוקר היו לנו פעילויות גיבוש חביבות ואז יצאנו הביתה.
אז עד שאני אהיה בן 22, שזה בעוד 364 ימים, אני מקווה שמזל רע לא ידבק בי שוב!
אלעד
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
