בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

ואם פתאום כמה ערים היו נמחקות מהמפה?

הבוקר הקצתי מעט לאחר השעה חמש וחצי בבוקר כתוצאה מחלום בלהות.

ובחלומי הייתי בחתונה של בן דודי (לא ברור לי איזה מהם, ככה זה עם חלומות), אשר באופן לא שגרתי נערכה בגינה בביתם של סבי וסבתי (אשר נפטרו לפני שנה) אשר בחלום היו עוד בין החיים.
בשלב מסויים, שני בני דודי הצעירים (ובכותבי צעירים, האחד בן 21 בחודש הבא והשני בן 23 וחצי) ביקשו את עזרתי בהאת בקבוקי שתיה מן המכונית, אשר חנתה מעט רחוק מביתם של סבי וסבתי, ליד בית החולים כרמל (מרחק כעשר דקות משם ברגל).
בעודי צועד אחריהם, איבדתי קשר עין איתם, אולם ידעתי לאן עלי להמשיך.
לפתע, רעשי צפירות של מכוניות משטרה ואמבולנסים, כאלו שכאשר שומעים אותם, יודעים בוודאות שהתרחש פיגוע (זכור לי מלפני כשנתיים, עת נסעתי באוטובוס בשעות הבוקר המוקדמות, לפתע נשמעו צפירות ונראו מספר אמבולנסים אשר עשו דרכם בבהילות מאזור העיר התחתית בחיפה לכיוון צומת יגור, שם לאחר מספר דקות, התבשרנו אני, כל נוסעי האוטבוס ושאר תושבי הארץ, על פיגוע מחריד שארע בקו אוטובוס).
אז כבר באותה נקודה בחלומי, הבנתי כי קרה משהו חריג. לפתע, מאחת מניידות המשטרה, נשמעה ההודעה שקרית מוצקין, קרית ביאליק ונוה שאנן (השכונה בה אני גר) חרבו קליל, נחו מעל פני האדמה. אני לא יודע אם זה היה בגלל אסטרואיד שהכה בהן או פיצוץ מדליפת גז, אבל אני בטוח שזה מאחד משני הדברים שציינתי.

בשלב הזה, כאשר אנח מבין שכל כך הרבה אנשים שאני מכיר, פשוט התאדו להם, התעוררתי מבועת מחלום הביעותים וניגשתי לכתוב את הסיפור, דבר שהתברר כדי מיותר, כי אני זוכר אותו לא רע גם כעת.

מעניין מה היה קורה אם פתאום כמה ערים סמוכות היו נעלמות להן עם תושביהם, ככה פתאום באמצע היום.
זה מזכיר לי מעט את השיר של אלאניס מוריסט, IRONIC, אשר מאזכר כמה מצבים אירונים ואף בלתי סבירים.

עצור! האם שכחת משהו?

לאחרונה נזכרתי שעברה כשנה מאז מותה של סבתא שלי.
שאלתי את אמא שלי, מתי האזכרה. זכיתי לתשובה : "בשבוע הבא זה יהיה שנה, הרי זה היה בסוכות", היא המשיכה ואמרה שאחותה הגדולה בדיוק טסה ליוון וגם לשאר בני המשפחה לא ממש איכפת, כך שכנראה שגופתה של סבתא שלי תשכב בבית הקברות בלי שמישהו יפרוד אותה.
היום שוב נזכרתי בזה שהלא נערכה אזכרה לסבתא שלי, החלטתי לשלוח הודעת SMS לאחותי, הואיל ובעברית ניתן להכניס מעד תוים להודעה, שלחתי לאחותי את שתי ההודעות הבאות :

"את יודעת לאיזו סבתא שכחנו לעשות אזכרה?" (בינתיים הלכה לנו רק סבתא אחת, כך שהרמז הזה היה אמור להספיק)

"רמז, היא גם הייתה שוכחת..." (היא הייתה חולת אלצהיימר שנים רבות, כך שזיכרון לא היה ממש הצד החזק שלה בשנותיה האחרונות).

כתגובה מאחותי זכיתי להודעה הבאה :

"לא שכחנו זה היה בידיעה " (אכן נכדה למופת).

מסתבר ששלוש בנות, תשעה נכדים ושלושה נינים, לא מספיקים על מנת לקיים אזכרה אחת...
אולי אלך לפקוד את הקבר (ובאותה הזדמנות להקות את הקקטוסים של אבא) בסוף השבוע הקרוב, פשוט קצת לא נעים.

עדכון קצר - יום חמישי ה-23 באוקטובר שעות הבוקר

אז מסתבר שאמא שלי החליטה כן לעשות אזכרה, גם אם באיחור מסויים...

אז היום בשעות אחה"צ תערך אזכרה לסבתא שלי...

סיור רגלי בקריית הממשלה - חיפה

אמא שלי סיפרה לי שביום שישי בבוקר (נראה לי בין תשע לשתיים עשרה) היא הולכת לסיור בקריית הממשלה החדשה, בעיר התחתית בחיפה.
היא שאלה אם אני מעוניין להצטרף וחשבתי שזה עשוי להיות מעניין. סה"כ, מדובר במבנים די מרשימים (יחסית לארכיטקטורה הישראלית שאני נוטה לזלזל בה בד"כ :), הבניין עם השפיץ, בית המשפט החדש ועוד בניין מאוד מרשים מלבנים הנתמך על ידי קשתות עיליות.

אז ביום שישי הקרוב בשעות הבוקר, נראה לי שאבלה שעתיים מחיי בסיור מודרך בעירי וכתבתי את הדברים הללו, רק כדי להביאם לידיעת חיפאים (או אחרים) שחושבים שאולי הם רוצים לבוא לדבר כזה.
אבל באמת, לא חובה :)
ועד כאן להפעם,
אלעד

בית הקברות בחיפה - צולם בזמן שהטסתי מטוס על ידי אח שלי

בניין השפיץ - קריית הממשלה בחיפה