בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

מצאתי היום זמן למשהו שכבר רציתי לעשות די הרבה זמן, לכתוב מכתב למר אהוד אולמרט, שר המסחר ותעשייה בנוגע להכנסת ג'לטין למוצרים שונים והכיתוב המעיד על כך על גבי אריזת המוצר וכן על הכיתוב המטעה על האריזות של חברת דאב, על פיו החברה לא מבצעות ניסויים בבעלי חיים, בעוד שבפועל החברה כן מבצעת ניסויים בבעלי חיים.
אז אני מביא כאן את המכתב שכתבתי כלשונו.
אלעד

לכבוד שר התעשייה והמסחר
 
העתקים
 
מנכ"ל משרד התמ"ס
 
דוברת משרד התמ"ס
 
הממונה על הגנת הצרכן
 
 
א.ג.נ.
 
 
הנדון : שתי הצעות בעניין הגנת הצרכן
 
 
שמי אלעד יאיר, אני צמחוני (איני אוכל בשר) מזה כשלוש שנים מסיבות הומניות-אידיאולוגיות, או במילים פשוטות בשל הרצון שלי להפחית ואף למנוע הרג מיותר של בעלי חיים למטרות רווח, בתעשיית המזון, הביגוד, הריהוט וכדומה.
 

לאחרונה נתקלתי בשני דברים אשר מאוד הטרידו אותי כצרכן אכפתי, המנסה לדבוק באידיאולוגיה שלו, גם בשוק בו פרסום מגמתי והסחת דעת שיטתית הם עניין של מה בכך.
 

הדבר הראשון אליו אני רוצה להתייחס הוא סוגיית הג'לטין במוצרים שונים. בקצרה אספר כי ג'לטין הוא חומר המופק מעצמות בעלי חיים שהומתו, קיימים לג'לטין תחליפים מן הצומח, למשל חומר המכונה אגר אגר, אולם מרבית החברות בארץ מעדיפות להשתמש בחומר המופק מעצמות דגים או בקר, בעיקר משיקולי עלות ושיקולים שונים השמורים עימן.
 

לאחרונה שמתי לב שהמוצר מילקי וכן מוצרים נוספים של חברת שטראוס, מכיל ג'לטין. בשיחה עם שירות הלקוחות של החברה התחוור לי כי מדובר בג'לטין אשר מופק "מעצמות בהמות גרוסות", כך לדברי החברה. הדבר העלה אצלי מספר תהיות באשר לכשרותו של המוצר, אולם מסתבר שלפחות על פי חלק מהפוסקים, מותר השימוש בעצמות בקר במוצרי חלב, כך שמבחינה עקרונית המוצר כשר (אם כי משיחות עם מספר אנשים דתיים, הבנתי שהמצאות תוצר עצמות בקר במוצר חלב פוגע בהם והם הרגישו מרומים. עוד נקודה שאני סבור שראוי לציין היא כי המוצר לא קיבל את חותמת הכשרות של בד"ץ, ככל הנראה בשל סוגיית הג'לטין).
 

בתור צמחוני, אשר חשוב לו לא לאכול מוצרים אשר מכילים גוויות של בעלי חיים, הפסקתי מיד לאכול את מוצרי שטראוס כאשר גיליתי כי הם מכילים ג'לטין וכן החלטתי לשלוח לחברה מכתב אשר בו שאלתי מדוע החברה מציינת על גבי האריזה שהוא מכיל ג'לטין בלי לציין שמקורו בעצמות פרות (התשובה כמובן ברורה, הדבר עלול לפגוע במכירות המוצר ולמזער את הרווחים של החברה, הרי לא כל הצמחונים מבחינה אידיאולוגית, ויש רבים כאלו, מודע למקורו של הג'לטין וכן סביר להניח שאנשים המקפידים על כשרות עשויים לחשוב פעמיים בטרם יכניסו אל פיהם מוצר חלבי המכיל חומר אשר הופק מעצמות בעלי חיים).
 

בתשובת חברת שטראוס, ציינו נציגי החברה כי "התקן מחייב לציין כי המוצר מכיל ג'לטין ואכן (כך) מצוין על גבי המוצר. לא קיים ג'לטין צמחי ולכן לא מצוין על המוצר כי הג'לטין אינו צמחי". תשובתם לא סיפקה אותי, לאור העובדה שכן קיימים תחליפים לג'לטין וכן מפני שהם כלל לא נגעו בסוגיית מקורו של הג'לטין, הווה אומר בקר או דגים.
 

הואיל וחברת שטראוס לא עברה על החוק הקיים (לדבריה לפחות), אני סבור שיש לתקן תקנה בסוגיית הג'לטין, אשר תחייב את החברות המשתמשות בג'לטין לציין גם מה מקורו (אם הופק מבעל חיים ואם כן מאיזה בעל חיים הופק) וכך יימנע המצב הקיים כיום, בו חברות מסויימות טורחות לציין מהו מקורו של הג'לטין בו הן משתמשות, בעוד אחרות מסוות את מקורו וכך בעצם פוגעות בסעיף 2. (א) (1) בחוק הגנת הצרכן התשמ"א, כלומר אי הטעיית הצרכן בעניין הטיב והמהות של המוצר אותו הן מוכרות.
 
 

הדבר השני אליו רציתי להתייחס, קשור בעקיפין לנושא הראשון והוא סימון על גבי מוצרים קוסמטיים כי בתהליך הפיתוח שלהם הם לא נוסו על בעלי חיים.
 

עיינתי ברשימה ש"האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים" פרסמה לגבי חברות שונות אשר מצהירות כי אינן עורכות ניסויים בבעלי חיים לעומת רשימה של חברות אשר לא מוכנות להצהיר שהן אינן עורכות ניסויים בבעלי חיים (ומכאן שככל הנראה הן כן עורכות ניסויים בבעלי חיים). ברשימה גיליתי להפתעתי שחברת דאב (DOVE) מופיעה תחת הכותרת של חברות אשר כן עורכות ניסויים בבעלי חיים, דבר אשר נראה לי תמוהה, מפני שעל גבי האריזה של חלק ממוצרי החברה מופיע סמליל של שפן ולידו הכיתוב "לא נוסה על בעלי-חיים".
 

פניתי אל העמותה נגד ניסויים בבע"ח, לשאול מהיכן נובעת הסתירה בין הכיתוב שעל גבי המוצר אשר מעיד כי הוא לא נוסה על בעלי חיים, לעובדה שהחברה מופיעה ברשימה השחורה של העמותה. בתשובת מזכירת החברה אליי גיליתי כי הנושא פרוץ, כל חברה יכולה לשים על המוצר שלה איזה סמל שתחפוץ "מפני שאין חוק שמחייב לרשום על המוצר אם עבר ניסויים או לא".
 

מדובר בהונאת הציבור, אני רכשתי מוצרים של חברת דאב בידיעה גמורה שהם אינם מנוסים על בעלי חיים, כפי שמצויין על גבי האריזה בעוד שבפועל התברר כי חברת דאב שייכת לחברת "יונליוור" המבצעת ניסויים בבעלי חיים.
הרגשתי מרומה ופגוע בעת שגיליתי זאת!
 

לכן, אני חושב, שיש להסדיר את הנושא בתקנה מתאימה, אשר תקבע באילו קריטריונים חברה צריכה לעמוד, על מנת להשתמש בלוגו : "לא נוסה על בעלי חיים", על מנת שכאשר אני ועוד רבים כמותי בוחרים סבון (או כל מוצר קוסמטי אחר) בסופר, נוכל לסמוך על הכיתוב שעל גבי המוצר ולא להסתובב עם רשימת "חברות טובות" ורשימת "חברות רעות".
 

אודה להתיחסותך האישית לפנייתי.
בברכה,
 
אלעד יאיר

אני אעדכן אם וכאשר תגיע תשובת השר או מי מהאנשים תחתיו.