בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

בד"כ אני לא מפרסם פה שירים שאני כותב.

אבל את השיר הזה, שכתבתי היום, בהשראת השיר ריצ'ארד קורי (Richard Cory) של Edwin Arlington Robinson החלטתי כן לפרסם פה:

איתן מזור

איתן מזור התברך בגוף בריא

לא שמן, אלא דווקא שרירי

היה אוכל נכון, שלוש פעמים ביום

סיבים, חלבונים ויתר אבות המזון

בכל ערב היה הולך עשרה קילומטרים

ובכל בוקר שוחה למרחקים

הוא נועץ ברופאים אחת לשבוע

ועשה בדיקות באופן קבוע

הוא פנטז וחלם לחגוג יום הולדת מאה

ונמנע מעישון, אלכוהול וכל זכר להנאה

לכן כולנו היינו מופתעים והמומים

שביום הולדתו העשרים ותשעי התמוטט וחלף לעולמים

אחרי השיר החביב שכתבתי (שהוא כאמור כאין וכאפס לעומת השיר שבהשראתו הוא נכתב, למרות שהיו אלמנטים שהכנסתי בו בעצמי ומעצמי), נעבור למשהו שכתבתי 10 ימים לפני שצה"ל גייס אותי לשורותיו (כך לפחות על פי התאריך של המסמך שגיליתי בארכיב הדיגיטלי שלי).

כתבתי את זה כאמור לפני כחמש שנים, למעשה קצת יותר.

היום ודאי הייתי כותב זאת אחרת.

אבל זה כל היופי בהתבוננות על דברים שכתבת בעבר - לראות כיצד הכתיבה שלך השתנתה:

תתארו לכם חיה טורפת, מפלצתית, אלימה ומפחידה... כזאת שטורפת ומשמידה את כל שאר החיות. היא כל כך אכזרית שהיא לא מהססת לפגוע גם בבני המין שלה ולעיתים רחוקות גם בבני משפחתה שלה ואפילו להביא למותה שלה עצמה.

עכשיו תתארו לכם שאותה חיה אכזרית הייתה נפוצה בכל העולם ומשמידה את כל מה שעומד בדרכה ללא כל הבחנה ובלא רחמים והתחשבות במה או מי שהיא הורגת ומשמידה.

חיה זאתי אמנם טורפת את שאר בעלי החיים, אך לה עצמה אין אויבים טבעיים מלבד היא עצמה ולכן היא רק מתרבה ומתרבה וכובשת עוד טריטוריות...

תחשבו על החיה הזאת בפעם הבאה שתסתכלו במראה.

כאמור, היום הייתי מנסח זאת אחרת. אבל הרעיון, לדעתי, עדיין חמוד.

ועם פרץ נוסטלגיה זה נסיים...

אלעד

לשיר המקורי, יש גרסה משעשעת אנטי קפיטליסטית של הצמד המצוין סימון וגרנפוקל...