מישהו יודע ממתי לסופרמרקטים יש רגליים?
בכל מקרה, רשת קלאבמרקט, הצילחה לפשוט את הרגל.
וניקבו את הצמיגים של ראש אכ"א, כי הוא חייל וטרוריסטים (אם נשתמש במילותיו של הנביא עמוס), לא בוחלים באמצעים להתנגד לאויביהם.
אבל הבה נרחיב בכמה מילים:
עולים על קלאבמרקט
הבה ננצל כולנו את החולשה של רשת קלאבמרקט העומדת בפני קריסה!
הבה נצא ונבזוז את סניפיהם (יש אחד בגרנד קניון, אם בא לכם).
כמו השחורים במהומות שהיו בלוס אנג'לס ב-2002, אחרי שזיכו 4 שוטרים לבנים.
מגיע להם, על הניהול הכושל!
טוב, אפשר לוותר על האקט האלים.
אבל ברצינות.
עוד מקרה מגעיל, בו הבעלים מקבלים הלוואות ענק, לא יצטרכו לממן מכיסם את ההפסדים (במעמדם מוחקים חובות), מפטרים הרבה אנשים שהייתה להם עבודה, מבקשים מאנשים מסכנים שמקבלים שכר מינימום בעבור עבודה קשה לוותר על כל מיני הטבות שהיו להם על מנת להציג מאזנים חיוביים, בזמן שההנהלה חיה בסגנון האריסטוקרטיה הצרפתית בעידן שלפני המצאת הפמפלט...
נאסר על ראש אכ"א לשתות חלב
על האלוף אלעזר שטרן, ראש אכ"א, נאסר לשתות חלב או לאכול מוצרי חלב.
הסיבה:
הוא נקניק!
ולא סתם נקניק, אלא נקניק עם כיפה
עד כאן עניינים שעל סדר היום, אבל אין להם שום חשיבות ברמת המאקרו והובאו כאן רק על מנת להוות אנקדוטה.
Heute
היום, נסעו איתי חבורה של נערות כתומות באוטובוס.
אחת מהן חבשה כובע כתום, האחרות סתם קשרו סרטים כתומים לתיקים.
הן נראו שמחות מכדי שאחשוב שההתנתקות באמת כואבת להן בכל רגע ובכל שנייה מחייהן.
הייתכן והן מכשיר?
מישהו יודע מי היצרן של הסרטים הכתומים?
כמה עולה אחד?
ודאי עשו מחלוקתם הון. מישהו, ודאי שילם על זה (אם כוח האדם שמחלק את זה הוא בחינם אז מה טוב, זה רק מקצץ עלויות).
בכלל, כל עניין מלחמות הכתומים והכחולים הללו, נראות מעט כמו תעמולת בחירות.
בימים שלפני מערכת בחירות, כל הארץ נמלאת בשלטים עם תמונות של מועמד זה או אחר, מודעות הקוראות לבוא לבחור במועמד ש...
שבעצם לא יעשה יותר מידי לאחר שייבחר.
מערכות הבחירות הללו עולות הון, חלקו על חשבון משלם המיסים.
העלות עצומה - הדפסת השלטים, חלוקת מדבקות, הניקוי שלאחר מכן...
זה עולה כסף רב.
כאשר מבזבזים כסף, צריך לשקול מה התועלת הצומחת מכך.
היש תועלת בצביעות הארץ בכתום, כחול, מחל, אמת וכך הלאה?
האם זה מונע מהמשטרה להתעמר בעצירים?
האם זה מה שימנע מכוחות הביטחון "להעלים" אנשים?!
הידד - יש לנו את הזכות לשים סרטים על האוטו, על הילקוט, בשיער.
האם זהו חופש?
האם באמת קיים חופש מחשבה, אם אתה חייב להגיע בסופו של דבר אל המסקנה שהמדיניות של הממשלה הנבחרת היא זו המקובלת עליך (או לחילופין למסקנה שקבוצה זו או אחרת החליטה שהיא הנכונה)?
האם קיים חופש ביטוי, אם כאשר אתה אומר את דעתך אתה בוגד/משת"פ/אנרכיסט/<הכנס מילה הנראית בעיניך לכאורה כמילת גנאי>?
וזה נכון מכל הצדדים.
וברוח יום הבסטיליה החל היום, לכבוד אירוע שחל בשנת 1789, תמונה:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
