בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

gehen ein Einkaufen (הולכים לקניות)

ראשית כל הרשו לי להתנצל על הכותרת בגרמנית, היא נובעת בעיקר מפני שאחותי החלה לקחת קורסים בגרמנית במסגרת התואר השני, מה שאומר שבשיחת הטלפון האחרונה בינינו קישקשנו בגרמנית ועל דקויות אוויליות בגרמנית, כמו למשל על ההבדל בין מילה Du למילה Sie, אשר שתיהן מציינות את/ה, אולם המילה Du משמשת לקרובי משפחה וחברים קרובים (וכן לעמיתים לכיתה, כך שאחותי יכולה לפנות ב-Du לכל אחד מחבריה לכיתת הגרמנית) בעוד המילה Sie היא רשמית ואם את בגרמניה ופונים למישהו, רצוי שתפנו במילה הזו לאנשים (מה שאני לא ממש עושה, בעיקר בשל העובדה שכאשר במשפחתי אומרים את או אתה, משתמשים במילה Du, דבר אשר עשוי ליצור אי הבנות מסויימות כאשר אתה בגרמניה).

ונעבור לחלק האומנותי, מסע הקניות...
אחרי שבן דוד שלי, אישתו (בעוד שלושה שבועות וחצי זה יהיה רשמי) ואמא שלו באו אלינו להביא את ההזמנות לחתונה ואחרי שהעברנו דחקות על האביר, שנראה קופי של אח שלו שחזר בתשובה (תודה לקיפוד כזה שבפוסט יוצא מגדר הרגיל הביאה את האביר לידיעתי. מדובר במשהו ממש מצחיק, הראתי את האתר לדודה שלי והיא שאלה מה הבן שלה עושה במסך...), יצאנו אמא שלי ואני לקניות בסניף מגה הקרוב למקום מגורינו.

ניצלנו את העובדה שאנו הולכים לסניף של רשת גדולה, כך שסחבנו איתנו 12 בקבוקים אשר מיועדים להחזר עבור הפיקדון.
כמה אצבעות יש ביד של קופאית?
אמת, התשובה אצל מרבית הקופאיות עשר וכך היה גם אם הקופאית בקופה הראשית לה החזרתי את הבקבוקים.
למותר לציין כי זה מאוד מבלבל קופאית לספור כמות בקבוקים גדולה מסך כל האצבעות המעטרות את ידיה, כך שעשיתי טוב ששאלתי אותה כמה בקבוקים היא ספרה ושמעתי את התשובה 11. ספרנו יחד את הבקבוקים, היא נתנה לי את שארית הכסף שהגיעה לי (כמה עשרות עגורות, אבל הפרנציפ הרבה יותר גדול מסכום הכסף) וכך התחלנו במסע הקניות ה"מטורף", אחרי שבוע בו כיליתי את מלאי המזון בבית, בזמן שאמא שלי הייתה בהשתלמות אי שם בצפון.

אצא לי היער

במהלך הקניות לקחתי שקית והתחלתי המלאכת ליקוט הפטריות, בהחלט אפשר לומר שיצאתי לחורשת מחלקת הפירות והירקות על מנת ללקט פטריות שמפניון, זה מה שאני אוהב במגה, שבאמת מלקטים את הפטריות ולא חוטפים אריזה מהמקרר.
בכל מקרה, אחרי שליקטתי פטריות בקפידה, מיששתי אותן, בחנתי את צבען, את מרקמן, בדקתי אם הן רכות ונמעכות בקלות (סימן לטיב ירוד של הפטריה) או קשות ולבנות, הבחנתי בבחור גדול, אשר נטל ממלאכת ליקוט הפטריות כל חן שהיה בה ופשוט חפן בכף ידו פטריות, בלי סלקציה, בלי שום בחינה ודחף אל תוך השקית. כאב לי הלב, לראות כיצד אנשים לא משקיעים בדבר החשוב ביותר, בברירת המזון אותו הם בוחרים, אני פשוט מחפש את הירקות המושלמים (אני אציין כאן כי בד"כ אינני מחסידי הירקות ואני לא מרבה לקנות ירקות), אלו נטולי הפגם והרבב.
אני כמעט משוכנע שהאיש הזה עשה קניות בשליחות אישתו ולא היה לו מושג קלוש באשר לסוד העתיק של בחירת הפטריה המושלמת.

זוגות וזוגיות

ואם בקונספירציות נשים ובעלים עסקינן, מאז שדרכיה של סיון נפרדו מדרכי שלי, אני מבחין יותר ויותר בחוסר החן שבזוגיות, אולי האדם כלל לא נועד לחיות בחברותה (ואני יודע שרבים ודאי יומרו - "מה, רק כעת הוא עלה על זה?" ותשובתי לזה היא שערעורים על כך היו לי מאז ומעולם, פשוט הם נזנחו בשנתיים שסיון ואני היינו ביחד), יתכן מאוד ואנשים כלל לא נועדו לחיות בזוג, למעט אולי כמה תאומים סיאמיים, אשר באל כורחם נגזר עליהם לחיות ביחד (וגם תודות לרפואה המודרנית, גזירה זו משמיים יכולה לבוא על פתרונה).
אני מתכוון כמעט לכל זוג וזוג שאני חולף לידו, בסופר זה בולט, בעלים שהם כתובת להוצאת העצבים של האישה, טון דיבור תקיף, זוגות נראים לי כעת כמו שני אנשים שמיסדו קשר בינם לבין עצמם רק להוצאת העצבים והפחד להיות לבד.

וכפי שכבר אמרתי, זה גורם לי לתהות כמה טוב באמת היה הקשר שלי עם סיון והאם זוגיות היא דבר נחוץ, סליחה, משהו שלא הורס אהבה בצורה טוטאלית.
אני מניח שיש אנשים שטוב להם עם זוגיות, או לפחות כך הם שיכנעו את עצמם, יכלתי להכנס לעשרות מאמרים שקראתי, על היות האדם התפתחות אבולוצינית ולכן הזוגיות היא דבר שההתנהגות החייתית של האדם מפריעה לו, אבל אני מניח שרוב מי שייקרא קטע זה, קרא על כך גם ואני מניח שגם אעסוק בזה בעתיד, אז אמשיך בתיאור מסע הקניות שלי מצהריי יום זה.

בית הקפה שלי

המשכתי ממחלקת הפירות והירקות, אל עבר אזור המאפים, שם, צמוד לאזור החביב עלי (היום התאפקתי ולא קניתי קוראסונים, כמו שאני עושה כמעט תמיד), מוקמת "הקפיטריה של מגה". לא ברור לי מהיכן הגיעו המרכאות, כי לא מדובר בשם האמיתי של המקום, פשוט לא ידעתי איך לכנותו ובכל זאת רציתי לרשום שאני מתקשה להבין את האנשים הבאים לסופר ויושבים בקפיטריה בו, זה פתאטי!

ראשית כל, אני בספק אם איכות המאפים והקפה שם, תתחרה בזו של בית קפה פריזאי ממוצע, שנית גם אם מתעלם לרגע מהשיקולים הקולינריים שבבחירת המקום בו אתה שותה את הקפה שלך, עצם העובדה שבמשך כל הישיבה נשמעות קריאות כגון "עובד ניקיון לקופה 22 בבקשה", נהרסת איכשהו החוויה של ישיבה בבית קפה.

אז אני לא יודע בוודאות מהו בית הקפה שלי (אני מניח שקפה איינשטיין בברלין, אבל היו עוד כמה מקומות פריזאים שאהבתי ואת שמם אינני זוכר), אבל אני יודע היכן לעולם לא תמצאו אותי יושב...
נכון, ליד המאפית...

והדברים הרגילים

כמובן, אין קניות בסופר שאני לא חווה את זה, השיווק האגרסיבי, הפעם מוכרנית ממש חמודה (עיניים בהירות, שיער בהיר גם כן, קטנה וחמודה) הציעה לי לנסות שמפו Crema של סנו, היא ציינה שהוא לא מנוסה על בעלי חיים וסיפרתי לה על אכזבתי העמוקה מחברת DOVE אשר שמה חותמת כאילו היא לא עורכת ניסויים בבעלי חיים, בעוד בפועל היא כן, המוכרת התפלעה לשמוע בעוד אני הסברתי לה שאני מוכרח לבדוק קודם כל ברשימה של האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים לפני שאני רוכש מוצר שאני לא מכיר, היא הבינה וכך קניתי קונדישינר של דוקטור פישר (אגב, המוצרים של חברת סנו אכן לא מנוסים על בעלי חיים).

עוד ביקור באזור מוצרי החלב, תוך כדי שליחת מבט זועם לאנשים הקונים מילקי.

עוד התבדחויות שאינן בהכרח במקום עם הקופאיות. הפעם אני מוכרח לציין שהקופאית עבדה בצורה מהירה ויעילה, פשוט תענוג - צל"ש.

יותר מאוחר הלכנו להום סנטר לקנות נורה למטבח, בעודי מטייל בחנות עם חולצת הוקי, שיער קופצני וזקן של מתאבד חמאס, שאלה אותי אישה אם אני עובד בחנות. שאלתי אותה : "כתוב לי תשאלו אותי על הגב?". היא הבינה את המסר ואחרי כמה שניות שלובש סרבל אדום הפציעה באופק, הפנתי אותו אל אותה אישה אשר הייתה זקוקה נואשות לעזרה ובה על ציון גואל.

trick or treat?

גלישה אקראית לגירסה האנגלית של גוגל, חשפה בפני את הלוגו הבא :

מה שאומר שהיום כנאה חל ליל כל הקדושים (Halloween בלעז), הגירסה האמריקאית לפורים, בה ילדים עוברים מבית לבית ושואלים "Trick or treat" (ראיתי זאת מתורגם לתעלול או ממתק, אז לא אשנה את התרגום הנפוץ), לפחות כך זה בסרטים האמריקאים, כי הבנתי שאחרי מקרה אחד או שניים של רצח ילדים על ידי אנשים רעים, הרבה מאוד הורים בארה"ב כבר לא ממש מאפשרים לילדים שלהם להטריד זרים, והחג באמת הפך לחג תחפושות מגניבות (או מגניבות פחות).

God save the queen

השהות של אח שלי בבריטניה, לא בהכרח עושה לו טוב (בגדול היא כן, אבל יש כמה נקודות שלא, למשל הוא ביקש ממני שאשלח לו דיסקים של מוזיקה עברית, על מנת שיהיה לו מה לשמוע בדירתו, אי שם בלונדון), לראייה הוא שלח לי קישור לאתר הבא, אשר שם לו למטרה להחזיר לישראל את המנדט הבריטי, עד אשר היחסים הישראלים-פלסטינאים ישובו להיות תקינים.
אני מניח שמדובר באתר חביב שעיצב מישהו שלומד עיצוב אתרים או את שפת ה-HTML, כי לא נראה לי שקיים באמת אדם אשר רוצה לחזור לשלטון המנדט הבריטי בארץ, אבל הקוריוז הזה הזכיר לי משהו...

בעודי מטייל לי במחוזות קוואזולו נטאל (בדרום אפריקה), ניהלתי שיחה מרתקת עם אזרח בריטי, תושב ליברפול אשר היה בעיצומו של מסע ברחבי העולם (אפריקה, המזרח הרחוק ועוד כמה מקומות), כמו בריטים רבים נוספים.
הבחור למד היסטוריה בריטית וצרפתית ובין שאר הדברים שהיה בקיא בהם בשל לימודיו, היה המנדט הבריטי בארץ.
היה נחמד לספר לו את הסיפור מנקודת המבט הישראלית (כפי שאני מכיר אותה) ולשמוע את הגירסה הבריטית למנדט (כפי שהוא למד אותה). הבריטים, אשר עדיין היו בעלי שאיפות אימפריאליסטיות בעת קבלתם את המנדט על ארץ ישראל, היו בעלי מגמה כפולה - ניצול המדינה בה שלטו, אך זאת במקביל לפיתוח המדינות בהן שלטו. זה לא סוד שהמערכת האדמינסטרטיבית בישראל והרבה מהחוקים כאן מושפעים מהרוח הבריטית, הבריטים בכ-30 שנות מנדט, הזניקו את פלסטינה (ולימים ישראל) עשרות שנים קדימה, הישוב היהודי לכך מהם דוגמא לדרך בה צריך לנהל מדינה והם באמת עשו פה הרבה טוב.

אבל כאשר יש שלושה צדדים בסיפור, אשר שניים מהם הם יריבים מרים, הצד המגשר והמפשר סופג את הריקושטים. היהודים רצו לממש את חזון הבית הלאומי (אשר הובטח להם לפני כן על ידי הלורד בלפור), בהתחלה הבריטים הסכימו, אולם הערבים התקוממו שהבריטים שהיו אמורים לנהל את המקום לרווחת שני העמים פועלים לטובת שני, פועלים לטובת היהודים וכך יצאו להם מספר ספרים לבנים, אשר הגבילו ואף אסור את העליה היהודית לארץ ישראל, אז היהודים כעסו על הבריטים ולבסוף הבריטים מצאו עצמם במלחמה לא להם, אחרי מלחמת העולם השניה בראש סדר העדיפויות שלהם היה לשקם את מדינתם שספגה מהלומה קשה מצד גרמניה ולכמובן לדאוג שביבשת הסמוכה לאי שלהם תשרור יציבות.

וכך, עזבו הבריטים את ארץ ישראל (דרך חיפה, עיר שזכתה לשגשוג על חשבון עכו בתקופת הבריטים, ראיתי צורך לציין את זה, בתור חיפאי גאה), קרחים מכאן ומכאן, כמו ברוב המקומות בעולם בהם שלטו ואותם עזבו, הבריטים השאירו אחריהם תשתית  טובה(אני מניח שרוב האנשים יודעים שמחנות רבים בהם צה"ל משתמש עד היום, למשל צריפין ותל השומר, היו למעשה בסיסים בריטים) ומוסדות ציבור, אולם מבחינה אזרחית, עוד באותו ערב בהם עזבו הבריטים את ארץ ישראל, פרצה מלחמה בין הצדדים אשר השאירו הבריטים להתבוסס בדמם....

ולא, אין זה מקרה ייחודי, אותו דבר בהודו, אשר את השנאה התהומית בין הצדדים יצרו הבריטים במו ידיהם, במטרה לגרוף רווחים מ"היהלום שבכתר". היום כמובן הודו ושכנתה האיסלאמית לתת היבשת - פקיסטאן, מחזיקות נשק גרעיני כל אחת מהן, כך שהבריטים עשו לעולם שלנו הרבה שמח...
וכמובן שהדברים האמורים לישראל והודו, נכונים לשאר המקומות בהם שלטו הבריטים ואותם נטשו בתהליך הארוך בו חזרו מהיותם אימפריה, למדינת אי קטנה ומשגשגת.

ועד כאן דבריי לערב זה. שלום ותודה שקראתם על חווית הקניות שלי ועל מעשיהם של הבריטים בארץ הקודש.
אלעד