בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

ארץ המאבטחים - המערב הפרוע

כמו כמעט בכל יום, יצא לי להסתובב היום בארצי מוכת הטרור.
אחד הדברים הנפלאים ששמתי את לבי אליו, היה בחור, בערך בגילי שהלך עם חגורת עור, לה היה מוצמד אקדח בצד אחד, מחסניות בצד השני ועוד שלל אביזרים כל כך לא שימושיים (אולרים וכדומה) ביום יום, שרק המאבטחים ברכבת ומקגייור נוהגים ללכת איתם.

לא מדובר במחזה נדיר, למעשה אין כמעט יום בו אני לא נתקל בעשרות חמושים (או שמע עלי להגיד אנשים מזויינים?), אשר מסתובבים ברחובות (ולמען הקוראים מרחובות, הם מסתובבים גם בעוד ערים וגם במערב הפרוע עצמו - יש"ע).
כמובן שכאשר כל כך הרבה אנשים במדינה רשאים להחזיק נשק חם - מתנחלים, חיילים, שוטרים, נהגי מוניות, מאבטחים וכו', פלא שנעשה שימוש לרעה בנשק, הרי הקריטריונים לקבלת נשק, גם אם הם מחמירים לא יכולים להאכף.

לפני מספר ימים כתבתי על בחור שכתב בתפוז "מתי יקום הגבר שידפוק לביבי כדור בראש". המשטרה איתרה אותו ובביתו אותר נשקו האישי. הבה נאמר שלא כל מי שמציע להתנקש בשר האוצר (או כל אדם אחר) יתנקש, הרי קיימים עשרות אם לא מאות שכמותו ובטוח אחד מהם לא יהסס להשתמש בנשק שהמדינה הרשתה לו לשאת.
וכלל לא הזכרתי את המשוואה הפשוטה - יותר נשק = יותר נשק נגנב. ככל שיותר אקדחים, רובים ושאר אמצעי הלחימה מסתובבים בשוק, יש יותר סיכוי שהם יפלו לידיים עויינות - עבריינים, טרוריסטים.

בקיצור, אני חושב שהמסקנה ברורה - צריך לצמצם את מירוץ החימוש המטורף המתקיים במדינה הזו!
שלא נגיע למצב של ארה"ב, שם לפי התיקון השני לחוקה :
A well regulated Militia, being necessary to the security of a free State, the right of the people to keep and bear Arms, shall not be infringed.
או בתרגום קצרצר לעברית : "כדי שהמדינה תהיה חופשית, כל אחד רשאי לשאת נשק...
רעיון יפה לכשעצמו (הגנה עצמית זה דבר חשוב, הרי לא נשמע בלתי סביר שאדם יסמוך על המדינה שתגן עליו ועל משפחתו), אבל  בפועל, כאשר זה מגיע למציאות - היא אחת המדינה בה מבוצעים הכי הרבה מעשי רצח בעולם!
דיון ארוך ונוקב נעשה על כך בסרטן באולינג לקולמביין (Bowling for columbie) שהוא סרט תיעודי מעולה, אשר יוצא ממעשי הטבח הנורא שתלמידים ביצעו בחבריהם לבית הספר בבית הספר קולומביין בקולרודו ועוסק בסוגיית הנשק בארה"ב.
אני ממליץ על הסרט בחום, הם סרט רציני, עם קטעים משעשעים השזורים בו לכל אורכו.

ושוב, שהמסר יהיה ברור - נמאס לחיות במדינה בה כל אזרח שני מחזקים נשק!
כי זה לא עושה את החיים פה בטוחים יותר, אלא להיפך, אני נחרד הרבה פעמים, כאשר אני רואה מי האנשים אשר רשאים לשאת נשק...

ואם כבר בסדרי עולם דפוקים עסקינן

די הזדעזעתי לקרוא אתמול את הכתבה הבאה, אשר מספרת על ילדה בת 13 שנמצאה דקורה וערומה בחדר במלון בת"א.
הנערה, תושבת ראשון לציון, לקחה טרמפ עם בן 45 מרמאללה, במהלך הדרך היא וחברתה המבוגרת (בת 17) ניהלו עם האיש שיחה, במהלכה הציעו לבחור לקיים איתו יחסי מין בתמורה לכסף.
האיש, הסכים כמובן (להגנתו הוא טען שהוא לא ידע שהיא בת 13, אלא חשב שהיא בת 18 - Yeah right, איך הוא ידע לחשוב בדיוק על הגיל החוקי? בכלל, מה לאדם בן 45 ולנערה בת 18?), והוא לא ידע ששתי הנערות בעצם זממו לסמם אותו ולשדוד אותו.
האיש אגב טען בבקשות התחנונים שלו במשטרה "יש לי משפחה, יש לי ילדים". כמובן שאני מניח שהוא לא היה מצפה לרחמים אם מישהו היה נוהג כך כלפי אחד הילדים שלו.

עוד משהו די מזעזע בסיפור, הוא העובדה שהילדה בת ה-13, הודחה להשתמש בסמים וקיימה יחסי מין בתמורה ללינה בעת שברחה מבית הוריה.
כואב הלב שקוראים על מקרים כאלו, גם אם אותה ילדה רואה את הסיפור מזוית קצת שונה, שהיא "מגניבה" ויש לה חיים מעניינים, עדיין מדובר במקרה של ניצול, ניצול מיני, הדחה לשימוש בסמים, התדרדרות לזנות ועוד כל כך הרבה נוראים, אשר בכל גיל לא נראים לי לעניין, על אחת כמה וכמה כאשר הם קורים לילדה בת 13.

אור בקצה המנהרה

ידיעה קצרה על כך שאישי ציבור - ראשי ממשלה, שרים וחברי כנסת, יאלצו להתפטר במידה ובחקירות יבחרו בזכות השתיקה לפי הצעת חוק  שיזמה חברת הכנסת זהבה גלאון ממר"צ.
רעיון מעולה!
אמת, הזכות לשתיקה, אשר נובעת מרעיון שזכותו של אדם לא להפליל את עצמו היא זכות חשובה, אבל העיקרון שאישי ציבור צרכים להיות נקיים מרבב וחשופים לביקורת הציבור ונציגיו חשוב יותר.
מה גם שמי שירצה לשתוק יוכל להמשיך בשתיקתו.
אבל אם מישהו רוצה להיות בתפקיד ציבורי, הוא צריך להיות מוכן ומזומן לענות על כל שאלה שיידרש בנוגע ליכולתו (או אם תרצו מידת התאמתו המוסרית) לכהן בתפקיד.

ברכות לחברת הכנסת!
אני מתכוון לכתוב לה אי מייל קצר, מי שרוצה, מוזמן גם כן.

חידת תרגום

איך אומרים באנגלית בטון מזויין?

Fucking concrete

תוכיחו שאחרת!

ובנימה מבודחת זו, אני מסיים פוסט זה.
אלעד