בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

טלאים

לפני מספר ימים, בעודי עומד בתור (אשר הזכיר את התורים ללחם ברוסיה של שלשהי עידן הקמוניזם) בכניסה לטכניון, התבוננתי בטלאים הרבים שהיו תפורים על תיקו של אחד הסטודנטים שעמד לפני.
היו אלה טלאים של מדינות שונות. יתכן והוא ביקר בכולן, יתכן שרק בחלקן ואת השאר השלים בדרכים אחרות, הנקודה היא שזה תמיד נראה לי מוזר כל אותם טלאים מרחבי העולם שאנשים  תופרים לתיקם.
זה לא יפה, הרי אחרת הם היו שם מלכתחילה (אם כי לפעמים מקצה שיפורים על אביזר מסויים עשוי לחולל בו פלאים)...

בכל מקרה, זה מזכיר לי  תופעה אשר רווחת הרבה יותר בקרב חיילים - חיבור כל מיני סיכות שונות ומשונות לתיקם ולכומתה.
עם כל הכבוד לשעמום אשר מצויים בו חיילים רבים בצה"ל ועם כל ההבנה לרצון של אותם חיילים להציג כיצד הם "מקומבנים" מבחינה חומרית (ראו איזה פלאפל יפהפה השגתי בשל קשריי עם האפסנאי וכיצד יש לי סיכה של איזה יחידה מובחרת שאין לי כל קשר אליה), זה פשוט נראה מגוכח...
כל אותן כומתות מגולחות (ולעיתים שרופות) עם שרוכים צבעוניים וסיכות, מעולם לא עשו לי את זה.

יתרה מכך יש את אותם חיילים אשר את הכומתה שלהם מעטר פלאפל (עלה תאנה) ואף מספר פלאפלים.
למי שלא יודע מכיר את פירוש הסמל, מדובר בסמל לחייל ש"זיין קצינה". אכן גאוות על, הרי הן לא אנושיות...
איזה בולשיט אדיר, הרי כל אחד יכול לשים פלאפל על הכומתה ולספר ניסים ונפלאות...
פעם אגב ראיתי חיילת עם פלאפל על הכומתה, האם זה אומר שהיא שכבה עם קצין?
וגם ראיתי פעם חייל עם חרב ועל, כיאה לתת אלוף ומעלה, האם זה בא לציין שהוא עשה זאת עם ארבע קצינות?
טוב, זה לא באמת כזה מעניין, אז נעבור הלאה...

רק אספר לחבר לשכבה שהחזיק מעיל אשר לו הוא שידך סיכות צבא רבות. כאשר היינו בפולין, הוא קנה ליד הסוקיניצה (השוק הראשי הקרקוב) בבזאר בו מכרו נשק, תחמושת ועוד שלל ציוד צבאי מהעידן הסובייטי סיכות של הצבא האדום, על מנת שיעטרו את מעילו.
אני אגב קניתי בסוקיניצה (נמנעתי להכנס לשוק הנשק ורק התבוננתי בו מבחוץ) חולצת CK מתנה לאח שלי, CK אגב הם ראשי התיבות של City of Krakov במקרה הזה ולא של קלווין קליין.

והערב נלמד כיצד לזכות בהכנסה נוספת ללא כל מאמץ

אני מניח שכולם יודעים שקיים חוק פיקדון, לפיו לכל מיני בקבוקים יש שווי של 25 אגורות ויותר אשר ניתן לקבל כאשר מחזירים אותם.
אבל מה לעשות, אנשים מתעצלים ומעדיפים לזרוק את הבקבוקים לפח במקרה הטוב ולהשאיר אותם היכן שסיימו לשתות במקרה הפחות טוב.

וכאן בא הקטע של הרווח הקל - אפשר לבוא אחריהם, לקחת את הבקבוק ולהרוויח את כספם.
לכאורה נשמע כי מדובר בסכום זעום - פחות משקל, אבל תחשבו שזה מצטבר בסופו של דבר לסכום נאה.
אם מתהלכים עם שקית קטנה במהלך יום אחד בקמפוס, אפשר לגזור קופון בסוף או היום או לאגור הרבה בקבוקים אשר אחת לתקופה מסויימת ממירים בכסף...

אפילו אני מצאתי עצמי מתחיל לאסוף בקבוקים (שלא תעזו לקרוא לי זבלן - מקסימום תקראו לי ממחזר) וכך גם תורם לאיכות הסביבה וגם לכיסי.
מומלץ, במיוחד לאור העובדה שאחרי הרצאה קצרה בכל מוסד להשכלה גבוהה, נערמת כמות רצינית של בקבוקים.
(אם אתם מתביישים, אפשר לעבור בלילות, בתקווה שהאוצר לא אזל...)

מכתב תודה מחברת הכנסת גלאון

לפני מספר ימים קראתי שחברת הכנסת זהבה גלאון העלתה הצעת חוק  לפיה נבחר ציבור שירצה לשמור על זכות השתיקה, ייאלץ להפרד מכסאו (כתבתי על כך בפוסט זה).
כתבתי לה את המכתב הקצרצר הבא :

הנושא: הצעת חוק שהצעת

קראתי בוואלה על הצעת החוק שהעלת על כך שנחבר ציבור שיחבר לשמור על זכות השתיקה, ייאלץ להפרד מהכיסא שלו. כל הכבוד! הכתבה : http://news.walla.co.il/?w=/10/460747

בתגובה קיבלתי ממנה היום את האי מייל הבא :

יאיר,
 

חן, חן!!!
 

בברכת תודה
 

זהבה גלאון

אז למעט העובדה שמדובר בשם משפחתי (נסלח לה, הרבה עושים את הטעות), נחמד לקבל מכתב מחברי הכנסת ואני סבור שגם היא שמחה לגלות מכתב תמיכה.
אני חושב שחשוב שנבחרי הציבור ידעו שעוקבים אחרי מעשיהם, לטוב ולרע ונחמד לכתוב להם מידי פעם. במיוחד לאור העובדה שחברת הכנסת גלאון נבחרה בין השאר בזכותי, מצביע "מרץ" בבחירות האחרונות (לאחר התלבטות בינם לבין "עלה ירוק").

ועד כאן עדכון זה
אלעד