בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

אלוהה ("אהבה" בפולינזית שזו הדרך לברך לשלום בהוואי ולא חלילה מילה שיש לה קשר ל-Gott שסבתא שלי מדברת אליו מידי פעם)!!!

החלטתי לפתוח בדגל סעודי מתנופף לברכם לשלום, אז הנה:

עקרונית, "גנבתי" אותו מאיזה אתר ממשלתי סעודי. ידעתי שמי שיצר את הדגל הנפלא הזה, ודאי לא יכעס וגם אם כן, אני רוצה לראות מישהו מערב הסעודית תובע אותי על הפרת זכויות יוצרים...

לכל היותר הייתי יוצר איזו תקרית דיפלומטית קטנה או סתם גורם לפרוץ מלחמה בין סעודיה לישראל ואולי מונע מאלפי מוסלמים ישראלים לערוך את מצוות החאג' – העלייה למכה.

אבל זה באמת כלום ונראה לי שזה קורבן ששווה להקריב למען הדגל הירוק המשגע הזה שהמתנופף לו בבלוגי הקט.

אגב, לחשוב שחשבתי לערוב את הצבע לוורוד ואז לפרסם את זה...

המלך עבדאללה – עם זקן, שפם או בלי?

בימים האחרונים, עלתה בראשי המחשבה לבקר יום או יומיים בפטרה, אם וכאשר אבקר באילת או במצפה רמון.

לעבור את הגבול מהעיר אילת לעיר עקבה שבירדן, יש להיפרד מ-32 דולרים אמריקנים, שהם מס נמל (או גבול) ואשרת שהייה בממלכה ההאשמית של ירדן.

כל זה טוב ויפה, אבל עקבה אינה פטרה. פטרה נמצאת למעלה ממאה קילומטרים צפונית מעקבה. הילכך, יש להגיע לשם בדרך כל-שהיא.

חשבתי על אחד מאותם טיולים מאורגנים לירדן אשר כולל את כל התחבורה והשטויות הללו.

הצירה היא שנוסף על המיסים בגבול, המחיר של אותם טיולים נע סביב 120 דולר בעבור יום טיול יחיד ובודד...

דהיינו, המחיר די יקר ואפילו לא כולל את הטיפ למדריך המקומי (שאני לא חש שיש לי צורך עז לשמוע אותו מסביר לי דברים שאני יכול לקרוא בעצמי).

אם כך, ניסיתי לטקס עצה, כיצד לראות את פטרה ולמות (או סתם להגיע לשם בזול ולחזור).

החלטתי שתחבורה ציבורית, היא ודאי אמצעי זול יותר. אך אבוי, אינני מכיר את מערכת התחבורה הירדנית, את מחיריה, לוחות הזמנים, הקווים. גורנישט מיט גורנישט.

אז עשיתי את הדבר שכל בן אנוש היה עושה...

גלשתי לאתר משרד התחבורה הירדני.

כיאה למשרד ממשלתי במונרכיה קונסטיטוציונית, מלבד מידע רב (שרובו ככולו לא מועיל בד"כ), עיטרה את הדף תמונתו של המלך עבדאללה (Abdullah), מלכה של ירדן.

המלך עבדאללה, בחור יפה תואר (ומסתבר שגם אוהד של קבוצת הכדורגל בני סכנין, שהוא אגב לא היחיד, ראו למשל את האמיר של קטאר שתרם לא מעט למועדון הכדורגל , בדומה לראש ממשלת ישראל שרון), מעטר את דף משרד התחבורה עם שפמפם חביב.

חשבתי לעצמי שזה עניין די מדליק. ירדן היא כמו בריטניה מזרח תיכונית שכזו, עם מלך שמעטר כל מיני דברים. אבל אז נזכרתי שלא ראיתי בכל אתר ממשלתי של בריטניה את תמונת המלכה אליזבת, כך שאולי עדיף היה שהמלך יישאר על מטבעות ובולים ולא נצטרף לראות את תמונתו בכל האתרים הממשלתיים.

כאמור, הייתה לי מטרה. לאט לאט, כל מערכות התחבורה הירדניות נפרשו בפני.

כמעט כולן. לא בדיוק הבנתי איך אני מגיע עם אוטובוס מעקבה לפטרה...

אבל אז חשבתי שאולי יהיה נחמד למצוא רכבת ירדנית לקרבת מקום.

נו, כמו שיש "רכבת ישראל", ודאי יש "רכבת ירדן" חשבתי לתומי.

אולי אז הסתבר כי לירדן שתי חברות רכבות (לפחות). האחת "הרכבת החיג'אזית" הפועלת על פי חוק משנות החמישים (וגם הקטרים הכי חדשים בה מסוף שנות החמישים) והשנייה היא "תאגיד הרכבת של עקבה" שפועלת מתוקף חוק דומה משנות השבעים.

גלשתי לאתר של הרכבת החיג'אזית, אך לצערי היא לא התגלתה ככזו המסוגלת להביא אותי ליעדי. אבל לפחות התענגתי גם בה על תמונה של המלך עבדאללה, הפעם עם זקן.

האתר של הרכבת של עקבה, היה אך ורק בשפה הערבית. הואיל וערבית ממני והלאה, כלומר אני מסוגל לקרוא את האותיות מן הבחינה הטכנית, אבל בזאת מסתכמת הערבית שלי, אז שוטטתי באתר מעט, עד שמצאתי כתובת אי מייל של הווב מאסטר (לא באמת צריך להבין שפה בעולם בו כולם גונבים מכולם את רעיונות העיצוב הבסיסיים – אתר אינטרנט ממשלתי באשר הוא, בנוי כמו עיר באימפריה הרומית, כלומר בכל עיר שבקר, תדע להתמצא די מהר).

כך שלחתי אי מייל ואני מחכה לתגובה עד עצם היום הזה.

אך לא זו הנקודה. באתר הזה, באופן די צפוי, התנוססה גם כן תמונתו של המלך. רק מה, הפעם המלך היה מגולח למשעי, חלק כמו עכוז של עולל.

זהו. בכל אתר ירדני רשמי, שמים תמונה של מלכם הנערץ. אך הואיל ולמלך פנים רבות, בכל אתר מצפה הפתעה – תמונה אחרת של המלך.

מעניין אותי על פי מה בוחרים איזו תמונה לשבץ.

האם כאשר בעל המשרד מרגיש "גבר", הוא שם תמונה של המלך עם זקן כמחווה של גבר אל גבר?

האם כאשר בעל המשרד לא בטוח בעצמו, הוא שם תמונה של המלך מגולח ובעל מראה רך בשנים?

כמובן שישנן עוד וריאציות בהן מופיע המלך. לעיתים עם הכאפייה הרשמית של הממלכה ההאשמית. לעיתים ללא כיסוי ראש.

הכל בהתאם לנסיבות.

המלך עבדאללה, דור 43 לנביא מוחמד בצורה ישירה. ואם הוא לא באמת כזה, אז צריך להאמין בזה. לא?

נולד ב-30 בינואר 1962.

ואת שאר הביוגרפיה האישית שלו תקראו בעצמכם באתר הרשמי שלו.

רק אם הזכרתי קודם את הכאפייה, לא הייתי רוצה לעורר פה פולמוס, כפי שעורר הכוכב ריקי מרטין, כאשר הצטלם עם כאפייה בסגנון המהנדס יחיא עייש.

אני רק לא מבין על מה היה לו להתנצל. הוא חייב משהו לישראל?

או שאלו סתם שיקולים מסחריים?

מאתר משרד התחבורה הירדני

מאתר הרכת החיג'אזית

מאתר חברת הרכבות של עקבה

מצמרר

אם ראיתי אתמול כבש ממש, אבל ממש מפחיד. האם יכול אני להגיד כי ראיתי מחזה "מצמרר"?

אגב, זה עובד גם עם עיזות.

הסטודנט הישראלי?

אם תוצאות הסקר הזה לא היו נשמעות הזויות ומופרכות לחלוטין, אולי הייתי מאמין להן. מי יודע.

כמובן שלמעט גודל קבוצת המדגם (כ-4,000 איש), לא אמרו דבר באשר למערך המחקר, מה שמעמיד בספק את מהימנותו וטיבו.

זה מראה כמה יש להתייחס בעירבון מוגבל לכל מידע, גם אם הוא מתהדר בתואר "מחקר".

אז כנראה שלא 51% מהסטודנטים בישראל העתיקו בבחינות וכנראה גם שלא 62% נרגעים ביום שלפני הבחינה עם סמים כאלו ואחרים.

מזל שיש את וואלה שיספקו קישורים כאלה...

כביש חוצה ישרא-בלוף?

כתבתה הבאה של נופר סיני  על הדרכים של החברה האחראית לכביש חוצה ישראל, כביש 6, לגבות חובות מחייבים עם ריבית קצוצה שלא הייתה מביישת את טובי המלווים בשוק האפור.

החברה, שבאופן אירוני קרויה "חברת דרך ארץ", כאשר דרך ארץ ממנה והלאה, לא ממש טורחת לברר למי היא שולחת את החשבון. העיקר לקצור את החוב, גם אם זה מחייב החרמת כלי רכב.

לא שחלילה אני מפקפק בזכותם לגבות כסף בעבור שימוש בכביש שסללו. לכל היותר אבוא בטענות למדינה שאפשרה פתיחת כביש אגרה, בזמן שהכבישים שהיא ממנה הפכו לבלתי בטוחים בעליל, כך שרק מי שיש באפשרותו לשלם, ייהנה מכביש בטוח יותר.

אבל כן העובדה שאלפי אזרחים נאלצו לשלם ריבית קצוצה, מבלי שכל זכויותיהם (למשל לגשת לוועדת ערר חיצונית) יובררו להם, כאשר המטרה ברורה – להעשיר את קופת היזם.

הואיל ואני משתמש בשירותיה של חברת דרך ארץ פעמים ספורות וגם הן, רק כאשר אני נוסע באוטובוס מחיפה לירושלים, אני לא רואה כיצד אני יכול לפגוע בעצמי בחברה.

אבל אם לכם יש את האפשרות לנסוע דרך כביש 6 או לא, הרשו לי להמליץ לכם לנסוע בתחבורה ציבורית (רכבת/אוטובוס) או לבחור בדרך חלופית אם אתם עם רכב.

אני לא רואה טעם לאפשר רווחים לחברה שבנתה כביש שהוא אמנם בסטנדרט גבוה מאלו המקובלים בארצנו הצחיחה, אבל הוא די עלוב ביחס לאוטובאן הגרמניים (שהנסיעה בהם בחינם כמובן).

גם בערוץ 10, גברים מרוויחים יותר

הכתבה הזו, המפרטת את שכרם של כמה מבחירי חברת החדשות.

להלן שתי המשכורות של מגישי החדשות, יעקב אילון ומיקי חיימוביץ':

יעקב אילון – 191 אלף ₪ בחודש.

מיקי חיימוביץ' – 184 אלף ₪ בחודש.

אילון, כגבר, משתכר מידי חודש בכ-7,000 שקלים יותר מעמיתתו מהמין היפה שעושה את אותה העבודה בדיוק.

למותר לציין ש-7,000 ₪ לחודש זו משכורת חודשית יפה להיום.

מעבר לאפליה המגדרית, ראוי אולי שאמתח ביקורת על ערוץ 10 ודרך התנהלותו.

השקעה של למעלה מחצי מיליון שקלים בחודש בארבעת מגישי החדשות הבכירים של חברת החדשות בערוץ 10 היא שערורייתית.

אינני מתכוון לפרצוף החצי עצוב לכאורה שהם צריכים לזייף כאשר הם מדווחים כי בישראל חיים למעלה ממיליון וחצי אנשים חיים מתחת לקו העוני. אפילו לא על הפערים ההולכים ומעמיקים בין העשירונים של העשירונים לעשירונים של משרתי העשירונים (במקרה הטוב).

כן אתייחס לשתי נקודות שכן כואבות לי באופן אישי, בדיוק כפי שהן צריכות לכאוב לכל מי שקורה שורות אלו (אלא אם הוא אחד ממגישי החדשות הבכירים בחברת החדשות של ערוץ 10):

ראשית, אנחנו צריכים לזכור שערוץ 10 היה ועדיין בהפסדים כבדים. מה לעשות, לא כולם יכולים לשרוד. הבעיה היא שכדי להאריך את חייו, גם אם בצורה מלאכותית, מבקשים האנשים העומדים מאחוריו הקלות חוזרות ונשנות בתנאי במכרז.

ההקלות כמובן, משמעותן הכנסת פחות כסף למדינה ופגיעה בכלל החברה שתזכה לתכנים באיכות נמוכה יותר, בזמן שהזכיין ייהנה מרווחים נאים.

כאמור, ניתן היה לטעון כי מדובר כי מדובר בערוץ מסחרי, עסק, ביזנס, שמטרתו להרוויח כסף ולכן זכותם לשלם למועסקים שלהם כראות עיניהם. אך בל נשכח שמדובר בזיכיון ולא ברישיון, דהיינו מתן אפשרות להשתמש במשאב של הציבור (אם כי ערוץ 10 משודר באמצעות הכבלים והלווין ולא באוויר) בכפוף לתנאים לפיהם זכה במכרז.

אך מעבר לתנאים, אותם הזכיין מנסה להתחמק מלמלא השכם וערב, תוך כדי ניסיון למקסם את רווחיו על חשבון פגיעה בציבור, צריך לזכור שהערוץ נמצא בקשיים\ בהפסדים. כדי למחוק את ההפסד עם הללו, הוא מתדפק על דלתות המדינה שתממן אותם. המדינה – המיסים של כולנו.

לשון אחר, על אף שהמשכורת של מיקי ויעקב, שאף אחד מאיתנו לא בחור ואיש לא שאל את דעתנו עליהם, לכאורה ממומנת מידיים פרטיות ולכן אין בכך פסול, הרי שבפועל את ההפסדים של ערוץ 10, אשר בין היתר נובעים מתשלום משכורות נפוחות לאנשים כמו אילון וחיימובי'ץ, ממונים על חשבון הציבור.

ואני בתור אדם שאמור לכסות את ההפסדים של ערוץ 10, באמת לא רואה מדוע יש לשלם להם על הקראת חדשות סכום כסף כה רב.

וזה מוביל אותי לנקודה השנייה עליה אני מעוניין למתוח ביקור – השקעה בכל הדברים שמסביב ולא בתוכן.

מה היא עבודתם של אותם אנשים שמקבלים משכורת של למעלה ממיליון שקלים בשנה?!

קרייני חדשות, קרייני מזג האוויר.

כאמור, אם ערוץ 10 חושב שמזה תבוא לו הגאולה, אשריו. אבל אני, בתור אדם המנסה לחשוב בצורה רציונאלית, תוהה מה הרציונאל העומד מאחורי משכורות העתק לקריינים?

אמת שכבר מזמן איבדה החברה שלנו פרופורציה וטעם טוב.

אבל מה באשר למשפט "אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בתוכו"?

האם מגישי החדשות הם החלק החשוב של מהדורת החדשות?

אני מניח שיש אנשים שיטענו שכן. אותם אנשים ודאי יהיו גם מאלו שיטענו שלא פחות חשוב מכך שהמנוע שמניע את המכונית החדשה שהם קונים יהיה יעיל וחסכני, חשוב צבע הריפוד ברכב ושהצבע יהיה מטאלי.

אבל התשובה שלי, במיוחד בעידן בו שכרם של העיתונאים ובכלל זה אנשי העיתונות האלקטרונית נשחק, היא שנעשית פה השקעה בחלק הכי פחות חשוב של מהדורת החדשות. לא חסרים אנשים בעלי קול נעים ומראה מלבב שהיו יכולים להקריא את החדשות בצורה לא פחות טובה. לגבי האיכויות של קרייני החדשות כמראיינים אפשר אולי להתווכח, אבל הם לא עושים זאת בד"כ ובכל מקרה, אני מתקשה להאמין שלא ניתן למצוא טובים מהם.

הסיבה העיקרית, אולי היחידה בגינה אנו נאלצים לשלם (בעקיפין) לאנשים דוגמת מיקי חיימוביץ' ויעקב אילון (או באופן יותר ישיר ל"מר טלוויזיה" חיים יבין), היא שרווחת אמונה בקרב האנשים המצויים בברנז'ה, כי כל הנוצץ זהב ושמגישי חדשות הם מותג, ממש כמו קוקה קולה או נייקי.

הנחמה היחידה שנותרה היא שהרייטינג של ערוץ 10 לא מתרומם גבוה במיוחד.

אבולו-מה?

בכמה מדינות בארה"ב, הפעם בקנזס, החליטו שלא ממש נעים ללמד על האבולוציה.

או לפחות לשים אזהרה שמדובר בתיאוריה ולא בעובדה.

התגובה הטובה ביותר שיש לי לכך היא שעד היום כל האנשים ששמעתי שמתנגדים לאבולוציה, מעולם לא קראו את הספר "מוצא המינים" של צ'ארלס דארווין או ספרים אחרים שעסקו באבולוציה ועיקר הידע שלהם בנושא מתמצא בכך שהם שמעו משהו על כך שמוצא האדם מהקוף ואולי הם ראו את אחת התמונות הללו שרואים בצד שמאל שלהן קוף אשר בהדרגה, ככל שעוברים ימינה בתמונה, הופך לקוף אדם, ולבסוף לאדם.

כמובן, הבורות היא דבר נפלא. מה שלא יודעים, בד"כ לא פוגע.

כך, כאשר לא ממש יודעים במה מדובר, אפשר לפתח תיאוריות חלות כמו "דרוויניזם חברתי" (גזעים עליונים שאמורים לשלוט על גזעים חלשים), אפשר לחשוב שמשמעות האבולוציה היא שיצורים פרימיטיביים הפכו ליצורים עליונים (משל היה האדם שיא ההתפתחות שיכול היה ליצור הטבע) וישנו איזה תהליך שבהכרח מביא שיפור, או סתם, לטעון שהרעיון של האבולוציה בהכרח לא נכון, כי אלוהים ברא את העולם וזהו.

הרי בינינו, הרבה יותר נוח לתפוס משהו מוחשי (Tangible) מאשר רעיון מופשט (Abstract) לפיו ישנה אקראיות והתפתחותם והישרדותם של מינים זה עניין לא כל כך ודאי שבהכרח מוביל ליצירת היצור העילאי – האדם, כפי שהיינו רוצים לחשוב.

במילים אחרות, הסיבה לקיום שלנו, על פי תורת האבולוציה, היא פשוט כי לא היה שום דבר שמנע את זה.

אני יודע, כאשר חושבים על זה כך וכאשר לא מוצאים משמעות מיידית לקיום, הדבר עלול לדכא מעט.

אבל מתגברים על זה.

דברים ברוח המתנגדת לאבולוציה ותומכת בבריאתנות, כתב זיגפריד לפני כשנה וחצי, בנוגע למדינת ג'ורג'יה.

אל נא תאמרו גרוזיה

והנה סיפור הזוי משהו, שלא נאמר אקזוטי...

שגריר גרוזיה בישראל לאשה ז'ווניה, מתעקש שנפסיק לקרוא למדינה שבירתה טביליסי ג'ורג'יה ונשתמש בשם שלטענתו הוא הנכון גאורגיה...

השם גרוזיה, כך מסתבר, הוא כינוי המדינה ברוסית וכן בשתי שפות נוספות בעולם – יפנית ועברית.

לטענת ז'ווניה, השם מעליב והוא עושה עוול להיסטוריה הנהדרת של מדינתו ולשם הנהוג בגשר העולם גאוריגה או ג'ורג'יה.

כן, ג'ורג'יה.

זה מזכיר לי שבשנת 1996, בטקס פתיחת האולימפיאדה באטלנטה, כאשר עלתה לאיצטדיון נבחרת GEORGIA (קרי גרוזיה), נשמעו תשועות אדירות מהקהל המקומי.

התשועות החלשו במעט, כאשר התברר שמדובר במדינה הקווקזית ולא במדינה (STATE) האמריקנית שאירחה את המשחקים באותה השנה.

בכל מקרה, אני מציע למדינה שם אחר.

מה דעתכם על גורג'ס (gorgeous)?!

יפהפה או יפהפייה באנגלית...

אה, מדובר בגרוזיה. והרי יש הרבה בדיחות על גרוזינים ומראה.

טוב, הרעיון נדחה.

אגב, כאשר חיפשתי את המילה gorgeous בגוגל, האתר השני שהגעתי אליו היה האתר הזה – Gorgeous Russian Brides שמציע ואני מצטט:

Russian brides - exclusive-ecommerce.com's selection of beautiful Russian women looking for love and marriage.

או בתרגום לעברית ותמציתיות, מדובר באתר שמציע למצוא כלה רוסיה למטרות נישואים.

אני לא יודע אם זה חוקי או לא (סביר להניח שעם קצת שוחד, יעלימו עין).

אבל גם אם נתעלם לרגע מהשאלה "מי לעזאזל מחפש כלה רוסיה?!", עדיין נותרנו פה עם עניין שמקומו יפה אולי לעולם העתיק – נישואי כפייה (או, יש למולייר מחזה בכזה שם, אם כי שם כופים על הבעל להתחתן), אך ודאי מרגיז שדבר כזה קיים בימינו אנו (כן, יחד עם עבדות, ניצול, מלחמות ועוד כל מיני דברים שקיימים כיום) ושמגיעים אליו בכזו קלות בגוגל.

ובנימה אופטימית זו...

יהא השלום עליכם!

אלעד

תוספת מאוחרת:

יש תחרות, "הישראוסקר" שמה. אני מופיע שם בשתי הקטגוריות האחרונות.

בקטגוריה האחרונה - הבלוג הוותיק הטוב ביותר, מופיע גם עופרניקוס והוא נראה לי רוצה שיבחרו בו.

אז לכו, הצביעו, השפיעו ותזכרו שאני יותר ותיק :)