בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

ברוכים הבאים לישראל

הואיל וביום שני הקרוב צפויה לצאת אל הפועל תוכנית ההתנקות מרצועת עזה, הנה לכם קישור למידע של הביביסי על רצועת עזה.

נקודות מפתח?

רצועת עזה – 400 קמ"ר (קילומטר רבוע), כ-1,400,000 מיליון תושבים פלשתינאים (רובם פליטים), כ-8,000 תושבים ישראלים.

בעיר עזה מתגוררים 400,000 פלשתינאים בתנאי צפיפות.

בגוש קטיף קצת למעלה מ-4,000 (מתוך כ-8,000 המתגוררים בכל רצועת עזה) בשטח של כ-15% מהרצועה בתנאים פרבריים למדי (וזה לא כולל מקומות אחרים ברצועה המוחזקים על ידי צה"ל).

אני חושב שזה אולי מעיד במקצת על חוסר הצדק השורר שם.

וזה מבלי להזכיר את העובדה שעובדים זרים, נפאלים כפלשתינים, מקבלים שם שכר נמוך בהרבה מזה הנהוג בישראל, שכן חוק שכר המינימום הישראלי חל ברצועת עזה רק על אזרחיה של מדינת ישראל ולא על אזרחים זרים.

עם כזה לוקסוס, של עובדי כפייה זולים נטולי זכויות, מי ימהר לעזוב?

וכל סיפורי ארץ ישראל היקרה שאסור לוותר על אף שעל ממנה אולי נוגעים ללב של כמה אנשים. שיהיה להם לבריאות. אני חושב ששום הצדקה הלכתית לא מצדיקה ניצול ציני של אנשים (הכוונה כמובן לפועלים הזרים) וסיכון של אנשים (כוונתי בעיקר לחיילים שנאלצים לשמור על אותן התנחלויות, שכן מי שרוצה לסכן את עצמו, אינני חש צורך עז לרחם עליו).

אם כן, יפה שתוכנית ההתנתקות יוצאת אל הפועל.

הבה נקווה שהיא תעבור בשלום וחשוב מכך שהיא לא תהיה הצעד האחרון, אלא הצעד הראשון בהגעה להסדר עם הפלשתינאים.

ועל אף דברי השבח לתוכנית ההתנתקות, היה רצוי לוא היו עושים אותה מוקדם מידי, במקום לדחות אותה שוב ושוב. היה ראוי שראש הממשלה יהיה בהיר יותר באשר לתוכניותיו, על מנת למנוע מאנשים מסוימים להרגיש נבגדים ועל מנת שלציבור תהיה אפשרות טובה יותר לבקר את התוכנית.

ולאלו שטוענים ששרון שיקר אותם. למה בדיוק ציפיתם משרון, כאשר אמר שהוא יביא שלום?

ונתניהו?

אם רצה, היה יכול להתנגד לתוכנית ההתנתקות לפני. הוא מודאג מה ייכתב עליו בהיסטוריה?!

הנה תקציר לא שלם:

בנימין נתניהו, הידוע גם בשם נהתניהו, ראש ממשלה בשנים 1996 עד 1999, במהלכן הגיע להסכם חברון שהעביר לידי הפלשתינאים את השליטה על עיר האבות – חברון.

היה אחראי על המהומות שנבעו בעקבות מנהרת הכותל.

עשה הרבה רעש בנוגע לתוכנית ההתנתקות מרצועת עזה, אך תמך בה או לא התנגד בה במסגרת תפקידו כשר האוצר (הצביע בממשלה בעד התוכנית ב-6 ביוני 2004 למשל). התפטר רק כאשר היה בטוח שאין שום סיכוי למנוע את התוכנית, על מנת לקצור הון פוליטי.

היה ידוע כשקרן גדול ומשמיץ לא קטן של יריביו. בין היתר נתפס לוחש על אוזנו של המקובל כדורי "השמאלנים האלה, הם כבר מזמן שכחו מה זה להיות יהודים", מי שכינה את חברת החשמל "ביסמארק" על שם המשחתת הגרמנית מתקופת הרייך השלישי ומי שכשר אוצר שכל עניינו הוא הדימוי התקשורתי שלו, העלים סיגר בכיס דש חולצתו על מנת שלא יחשב נהנתן, אך הסיגר לא היה כבוי וכך על מקטורנו באש.

וכמובן, שר אוצר נפלא עבור אחוז קטנטן מאזרחי המדינה שלו שהוא לכאורה אהב. עבור רוב הציבור, בעיקר מצביעיו מהשכבות מעוטות היכולת, הוא היה מרושע ולא היסס לקצץ להם קצבאות מהן התפרנסו וליצור עבורם שוק בו גם אנשים עובדים עניים ולא יכולים לגמור את החודש.

בתקופתו כשר אוצר, מספר העניים בישראל הגיע לשיא של למעלה ממיליון וחצי אנשים החיים מתחת לקו העוני. בהיותו שר אוצר, כל ילד שלישי בישראל היה עני.

אם ההיסטוריה הייתה זו המעניינת את נתניהו, ודאי היה נוהג אחרת.

כאמור, התנתקות קלה לכוחות הביטחון וגם למפונים. ברוכים הבאים לישראל!

מפות ומסמכי ההתנתקות מאתר הארץ.

תוכנית ההתנתקות באופן כללי מאתר הארץ.

עוד על הסכסוך הישראלי-פלשתיני בכלל בגרסה קצת פחות פרו-ישראלית.

המפץ הגדול/המפץ הקטן

אני מניח שרבים ודאי שמעו על המפץ הגדול והמפץ הקטן שעשויים, אולי, לחול במערכת הפוליטית הישראלית לאחר ההתנתקות.

אז הנה לכם שני הגדרות שלי לשתיים מן האופציות.

המפץ הגדול – פרישה של שרון ועוד כעשרה חברי כנסת מהליכוד וחבירה למפלגת העבודה ולמפלגת שינוי, מה שעשוי להעמיד אותו בראש רשימה של כארבעים חברי כנסת ובכך להמשיך לכהן כראש ממשלה גם לאחר הבחירות הבאות (אבל עד אז, ההוא שם למעלה גדול).

המפץ הקטן – פרישה של שרון ועוד כעשרה חברי כנסת מהליכוד והקמת ליכוד ב', פחות ניצי מזה הנוכחי. במקרה הזה, סיכוייו של שרון להקים גם את הממשלה הבאה קטנים.

לומדים גרמנית בכיף

ואם כבר עסקתי במילון פוליטי שימושי, מדוע שלא אביא כאן קישורים לאתר שילמד אתכם גרמנית?

אז הנה, לפי הסדר:

כאן

כאן

וכאן

לידיעת נוסעי הרכבת לירושלים

אחרי שפתחו את קו הרכבת לירושלים לאחר כעשור בו היה מושבת ולצורך כך בחרו את האפשרות הגרועה ביותר (כלומר שדרוג הקו הקיים, מה שהוביל להפכית הנסיעה ברכבת לירושלים לעסק איטי), הנה סיבה טובה במיוחד למי שכן נוסע בקו הרכבת לירושלים לא לנסוע בו...

מסתבר, שבשל רשלנות בהנחת הפסים ובחירת מסלול גרוע למדי שמתאים לרכבות מהמאה ה-19, נפגעת שלדת הרכבות הנוסעות בקו.

מפתיע?

לא בישראל.

קיים סיכוי לא קטן שיהיה צורך להשבית את הקו ובכל מקרה נגרמים לרכבות נזקים בשווי מיליוני שקלים.

אז עד שהקו המהיר לירושלים יהיה מוכן, בסוף העשור (אני מאמין שבעשור שאחריו, אבל זה רק משום שאני תמיד סקפטי), נראה לי מיותר לעלות לירושלים ברכבת.

אוטובוסים עושים את העבודה בצורה טובה יותר ומסתבר שגם בטוחה יותר מהרכבת.

הפתעה נעימה ולא שימושית

לפני כשנה, כאשר ביקרתי בקיונגג'ו (Kyongju), העיר הדרומית והחביבה בדרום קוריאה, קניתי באחד המקדשים מפת נוי יפה שכזו, עם מפה של העיר.

היא לא עלתה הרבה וחשבתי שזו תהיה מתנה יפהפייה לאמא שלי.

באותה הזדמנות קניתי גם גלויות של העיר, הואיל וגם אם חובב צילום אנוכי, תמיד מומלץ לרכוש גלויות, כי הן הרבה יותר יפות.

הכנסתי את הגלויות והמפה לשקית. את השקית הזו הכנסתי מאוחר יותר לתוך שקית אחרת, בה היו יתר הגלויות שרכשתי בטיול ושכחתי ממנה.

חזרתי לארץ. תמונות מסין, יפו וקוריאה פיתחתי וסידרתי באלבום (וגם זה לקח זמן). אבל את הגלויות בתוך השקית הנחתי בצד, על מנת שביום מן הימים אסדרן באלבום.

בינתיים, הן עמדו כאבן שאין לה הופכין.

היום הזה הגיע לא מזמן.

פתחתי את השקית. ומה ראו עיני?

את המפה מקיונגג'ו!

איזה אושר...

המפה מקיונגג'ו

ציונות

אך, מה תמימים היו מייסדי הציונות. או שאולי היו הם מתוחכמים...

ציונות – Zionism.

ציון – Zion.

Zion בתעתיק לעברית – זיון.

אני לא חושב שאני צריך להרחיב ואני יודע מה עובר לרובכם בראש כאשר אתם קוראים את המילה זיון, בטח ובטח ללא ניקוד.

זוועה!

בשורה טובה ליוצאים לאנגליה

אם אתם מתכוונים להגיע לאנגליה החל מנובמבר הקרוב, דעו כי תוכלו לבלות בפאבים גם אחרי השעה אחת עשרה בלילה.

אני באמת לא מבין איך אפשר להתנגד לכזה חוק טוב, אבל מסתבר שיש הרבה מתנגדים שחושבים שהדבר יגביר את מעשי האלימות והתקיפה. בכלל, העניין תפס את הכותרות באתר של ה-BBC למשך זמן רב, פחות או יותר כמו העיצומים בבריטיש איירוויז.

אם אלכוהול כ"כ נורא, מדוע לא לאסור אותו האופן גורף, כפי שעשו בארה"ב בשנים בהן היה פעיל חוק היובש?

מה, מישהו פוחד מהמאפיה?

וזהו להפעם

צום קל לצמים בתשעה באב. בתיאבון לאברהם (אברום) בורג שהחליט לאכול סעודה חגיגית בתשעה באב כי הגיעה שעת תקומה, ישראל בנויה ואין לבכות על חורבן הבית.

ושבוע מקסים לכל השאר.

אלעד