בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

לעזאזל החמישי

היה יכול להיות היום יום מושלם (מבחינתי האישית), באמת (אני ארחיב על זה עוד מעט), אבל אז ישבתי לי בחדר והחדר התחיל להתמלא מים!
לכל הרוחות, המרזב אשר מי הגשם היו אמורים להתנקז אליו ולרדת דרכו למטה נסתם על ידי שטויות שאמא שלי עוד הניחה בתקופת הקיץ (כל מיני זבל שהיא הביאה מהדירה של סבא וסבתא, כדי לשמור עד שהיא תמות ואנחנו נזרוק אותם), כך שהמים מילאו את המרפסת ובשל עקרון הכלים השלובים, החדר שלי התמלא מים גם כן.
הואיל ועל הרצפה שלי מונחים 12 תקעי חשמל, תקע טלפון אחד וכל מיני ספרים שהשארתי על הרצפה, כי לא היה לי כוח לסדר על מדף, התחלתי לפעול במהירות, פתחתי את דלת החדר לכיוון המרפסת, על מנת להסיר את המפגע (השטויות מהבית של הסבא והסבתא). אבל משום מה לא חשבתי לסגור אותה, כך שקצב זרימת המים לחדר התגבר (לא שזהכבר היה משנה במצב הדברים).
מיד החלתי בפינוי החדר, הרמת תקעי החשמל מעל גובה המים (חשמל ומים לא חברים טובים) ןגפגוף המים מהחדר לכיוון הפתח שפינתי בחדר.

היה יכול להיות יותר גרועה - השואה!
סתם, העניינים יכלו לההסתבך יותר, למשל שהמים והחשמל יחליטו להתאחד, יותר ספרים היו נרטבים או השד יודע מה.
כעת החדר שלי יבש.

חוץ מזה

חוץ מהקטע הלא סימפטי עם המים, היה היום יום מקסים, בבוקר היה מזג האוויר קריר ונפלא, לא היה גשום בזמן שהלכתי ברגל, מה שאומר שיכלתי להתענג על שמים כחולים בהם היו שזורים כקישוטים עננים מרשימים.

ישבתי לי על הריצפה, כי החלטתי להגיע היום שעה יותר מוקדם למחוז חפצי, לידי עבר עבביש מקסים, הולך בזהירות ואני הבטתי בו מוקסם.
התרשמתי כיצד עברו ליד עשרות אנשים, בלי להבחין שהיצור הקטן עובר לידם וכולם פיספסו אותו ולא דרכו עליו. אז הגיע מישהו אחד, אשר תוך כדי הליכה, מבלי לשים לב בעט בעביש המסכן, העכביש התחיל לרוץ, לעבר אחת מפינות האזור בו ישבתי וקפא במקום, כנראה מבוהל ממה שעבר עליו לפני רגע.

במהלך כל היום, שמים קודרים וגשם, התחלפו בשמים כחולים עם עננים עבוטים ולבנים. הבטתי המון בשמיים, מוקסם, תוך כדי הבנה מהיכן אומני העבר, לקחו את ההשראה האלוהית לציור סצנות התנ"ך בארמונות מלכים.
פשוט מקסים!

ניצחתי

סיפרתי אתמול על הויכוח שהיה לי עם הבחור המוסלמי שלומד איתי, אשר אמר שברמאדן לעולם לא יתרחש ליקוי חמה או לבנה.
אז היום בבוקר, עוד לפני שהספקתי לברך ואתו לשלום, הוא הבין שאני הולך לספר לו על הליקוי והתחיל ללכת סחור סחור.
שאלתי אותו אם הוא נהנה מהליקוי אתמול...
התגובה הייתה צפויה, הוא הבין שטעה ולקח את זה יפה.
הוא המשיך וטען שליקוי חמה אבל לא יהיה ברמאדן, אמרתי לו שסטטיסטית, לא סביר שהצדק עימו, הוא אז העלה את אפשרות שהליקוי יתרחש במקום בו אין מוסלמים, אמרתי לו שהמוסלמים נמצאים בכל העולם.
הוא שאל אותי אם גם בטיבט יש מוסלמים, אמרתי שאפילו בסין (טיבט שייכת לסין בעשרות השנים האחרונות) יש למעלה ממיליון מוסלמים ובכלל, המוסלמים נמצאים בכל מקום בעולם...
אז הוא אמר שזה נראה לו מזור וכך סיימנו את הדיון.

זה רק מוכיח, שלא צריך לקבל כמובן מאליו כל שטות שאנשים אומרים לכם. גם אם מישהו מוסלמי זורק טיעון לגבי האיסלם  שמעולם לא נתקלת בו, זה לא אומר שאוטמטית הטענה שלו נכונה, כנ"ל לגבי כל מיני חוזרים ומחזירים בתשובה ששמעתי מהם כל כך הרבה שטויות על התנ"ך שאת חלקן יכלתי לסתור ואת חלקן לא הצלחתי, אבל ברור שהצדק לא עימם.
וכמובן, אין מתוקה כשמחת הנצחון! :)

סליחה, כבר הנחת היום תפילין?

אתמול, האזנתי לדיסק שלא האזנתי לו זמן רב, האוסף הכפול של אביב גפן.
אחד השירים בדיסק, לקוח מתוך המפוע אביב ואביו, הוא שירו של יהונתן גפן, "רכבת העמק".
אני רוצה לצטט אשתי שורות חביבות מהשיר החביב :

סליחה כבר הנחת תפילין היום שואל אותי עסקן עםן זקן
אמרתי לו לא ומה אתך כבר קראת הנסיך הקטן?

ועד כאן עדכון זה, אשר הביא סיטואציה נפלאה, אשר  המילה Fuck יכולה לתאר אותה.
אלעד