זהירות – iPod
הכתבה הזו משעשעת. זה הרי לא שמעולם לא שמענו על כך ששמיעת מוזיקה בעוצמה חזקה, על אחת כמה וכמה עם אוזניות שמע הצמודות לאוזן ואף נכנסות לתעלת האוזן עלולות לפגוע ביכולת השמיעה.
השאלה היא מדוע הם מתייחסים דווקא לאייפוד?
האם אייפוד שונה באופן מהותי מווקמן, דיסקמן או נגן מיני דיסק?
בכתבה הם מציינים שנגני MP3 מסוימים עלולים להגיע לעוצמה של 105 דציבל.
חשוב להזהיר מפני הסכנות הצפויות, זה נכון. אבל מי שעוקב אחר התקשורת מזה מספר שנים, שם לב לחזרות הללו על אותם הנושאים (מחזור) שנובע מהזיכרון הקצר של קהל היעד (או לפחות התפיסה של מפיצי התוכן את קהל היעד ככזה) והעובדה שקהל היעד משתנה, בהתאם לחלוף השנים.
זהירות – אגדות אורבניות
נושא שחוזר על עצמו לא אחת, כמו אותן כתבות המזהירות מפני התחרשות משמיעת מוזיקה, הוא "אגדות אורבניות" שמובאות אחת לכמה זמן בווריאציות שונות בתקשורת.
אגדה אורבנית היא אגדה שהייחוד שלה הוא שנטען כי היא אמיתית, ולא זאת בלבד שהיא אמיתית, מספר האגדה גם מוכן להישבע שזה קרה למי מהאנשים שהוא מכיר (חבר של, אח של, דוד של וכו'...).
אני זוכר בזמנו את אותה אגדה אורבנית על מישהי שהרגישה דקירה קטנה בעורף, באיזו מסיבה במועדון בת"א ואח"כ היה מוצמד לה לגב איזה פתק שהודיע לה שיש לה איידס.
או שיש את האגדה הזו על ילד שיצא בצבע הלא נכון מכל מיני סיבות.
כן, תמיד נשבעים שזה אמיתי.
אגדות אורבניות מן הסוג הזה, מהוות כר נוח לפוביות שונות ומשונות, כמו הפוביה מאיידס.
חבל.
זהירות – פסטיבל
ובאותה נשימה (כלומר בנשימה של ההתחרשות והדברים שחוזרים על עצמם) אפשר להצביע על הכתבה הזו המזהירה מפני פסטיבלים, להם מגיעים ברגל עם תרמיל כבד, ערים בשעות לא שגרתיות ובתנאי מזג האוויר קרים ורוקדים במשך כל הלילה עם אנשים רכובים הכתפיים.
אפשר להזהיר מכל דבר. הבריטים מצטיינים בזה. שכחתי את המילה האנגלית (או העברית) לאותן אזהרות סרק. אולי כסת"ח (בעברית כמובן, אני ממש לא זוכר את המילה בסלנג הבריטי לכך).
בריטים רבים שפגשתי בסין, סיפרו בגאווה (ומעט בהגזמה כמובן) על כך שבבריטניה, בכל חנות שתיכנס תמצא שילוט שמזהיר מפני כל דבר. "זהירות, רצפה רטובה" עוד נשמע הגיוני. כך גם "זהירות מדרגה". אבל לעיתים מגיעים לאזהרות ממש מגוחכות, כחלק מכיסוי תחת משפטי, במקרה של תביעה אפשרית.
זהירות - עצלנים
עוד כתבה שהוספתי למגוון כתבות הזהירות, היא הכתבה הזו המדווחת על כך שלמעלה מחמישים אחוז מהעובדים בבריטניה, חושבים שעמיתיהם לעבודה לא מתאמצים מספיק בעבודה, הם סבורים שאדם שעובד יחד איתם הוא עצלן והבוס לא יודע מזה.
כמובן שמבחינה פסיכולוגית, יש כאן הטיה בשירות העצמי וייחוס התנהגות של האחר לתכונות פנימיות והתנהגות העצמי לסיבות חיצוניות.
אבל התוצאה משעשעת למדי.
ואני מניח שרובנו אם לא כולנו מכירים את זה מחיי היומיום.
מאוד קל לראות מדוע עמיתנו הם אנשים רעים שכל הזמן משתמשים בתירוצים, בעוד לנו יש תמיד סיבות טובות ואמיתיות להתנהגותנו השלילית.
לא אכחיש ואומר שאני לא נופל בטעות. אבל בד"כ, לאחר מעשה, אני מנסה להיות סלחן ולגלות הבנה.
זהירות – טיסות
אחרי שתוך עשרה ימים אירעו שתי התרסקויות מטוס קטלניות ביוון ובוונצואלה, הגיע הזמן לדון כמה מסוכנות טיסות באמת. לא?
במיוחד עבור מי שחבר במועדון הנוסע המתמיד.
הטענה המרכזית בכתבה שהבאתי היא שכיום טיסות בטוחות בהרבה מאשר היו לפני נאמר 25 שנה. פשוט טסים היום יותר, זה הכל...
מצד שני, צירוף המקרים המביש, מראה שיד המקרה חזקה כמעט כמו ידו של אל-קעידה...
פעם נהגו להאדיר את הבטיחות יוצאת הדופן של חברת אלעל.
אבל בדומה לקלישאה המפורסמת על כך שצה"ל הוא הצבא הטוב בעולם, כך גם הקלישאה הזו התרסקה ביום בו מטוס בואינג של אלעל התרסק אל תוך בתי מגורים בפאתי אמסטרדם באוקטובר 1992, כאשר בבטנו חומרים מסוכנים שאפשר לייצר איתם נשק כימי, במה שכונה "אסון ביילמר".
ואם אתם רוצים עוד מידע על טיסות, האתר הזה הוא מקור נפלא למידע באשר לתאונות טיסה מאז ראשית ימי התעופה!
זהירות – אילת
ואם אנחנו כבר בעניין אזהרות סרק, מה תגידו על זה?
קטיושה נחתה באילת (ועוד שתיים באזור של ספינות אמריקניות במפרץ אילת). הפעם לא היו נפגעים רבים.
אני מביא את הידיעה הלא ממש מעניינת הזו, גם מפני שחשבתי לבלות באילת לאחרונה (וכך אכן אעשה כאשר הדבר יתאפשר לי בקרוב). אבל בעיקר בשל כל אותן אזהרות סרק שמפזר פה המטה ללוחמה בטרור השכם וערב, על הסכנה התמונה ביציאה לסיני, הסכנה הצפויה בתאילנדף הסכנה הצפויה בתורכיה (אך חלילה לא הסכנה הצפויה בבריטניה או ארה"ב, לפחות לא באופן מודגש, חד וברור).
אזהרות אלה באות, כאילו ערי הנופש בישראל – נתניה, אילת או כל מקום אחר באמת בטוח לתייר.
מה לעשות, ישראל מאוד מסוכנת, ולכן החלטה על אי יציאה למקום, רק מפני שחבורה של אנשים המכסים את ישבנם החליטה להזהיר מפני ביקור בו, נראית לי אווילית.
על רקע מטח הרקטות באילת, אמר שר האוצר המתפטר בנימין נתניהו, כי מדובר באזהרה לקראת טילים שישוגרו תוך שנה-שנתיים מרצועת עזה המפונה בימים אלו.
ועל זה רק נותר לומר: "נו באמת"!
מה הקשר בין מחט לתחת?
הבחור הזה שלא עצר את ההתנתקות ורק ניסה לגזור ממנה קופונים פוליטיים, מנסה להלך איימים כעת.
יואיל נא האדון להסביר מדוע פינוי כעשרים ישובים יהודיים המקופים בכמיליון וחצי ערבים, דווקא הוא יהיה זה שיעמיד את ערי ישראל בסכנה, בניגוד למצב בו היינו נשארים ברצועה.
הרמטכ"ל, רב אלוף דן חלוץ השיב על שאלה ברוח דומה, כאשר נשאל באחת מתוכניות האקטואליה באשר לסכנה החדשה לכאורה של הימצאות ישובים ישראלים בצל איום טילים.
הוא השיב שתושבי חיפה נמצאים בצל טילים של ארגון טרור אחר וחיים עם זה, תושבי ת"א יכלו לחיות עם איום טילים בליסטיים מעיראק וכל ישראל מאוימת ע"י טילים ממגוון רב של מקורות, ללא קשר ליציאה או אי היציאה מעזה.
וכפי שאפשר להבין מדבריו של חלוץ, הרי שאיום הטילים הפלשתיני הוא איום וירטואלי למדי שלא משנה במאום את המצב הקיים.
ודווקא ניסיון הפיגוע באילת מוכיח עד כמה נתניהו דמגוג ואופורטוניסט.
זהירות – ארגוני טרור יהודים פאשיסטיים
כאשר קוראים על האסון שנמנע בו גורמי טרור יהודיים לא הצליחו לפוצץ בלוני גז (או צובר גז על פי הכתבה בידיעות) סמוך לבניין מגורים בן 8 קומות ברחובות, אי אפשר שלא לגנות את אותם טרוריסטים.
כן – יש יהודים טרוריסטיים!
ולא מעט...
בדיוק באותו אופן בו קם יהודי, חוטף רובה ממאבטח באיומי סכין ויורה בפלשתינאים שעובדים איתו, בדיוק באותו אופן בו חייל צה"ל דפוק בראש נוסע לשפרעם ויורה מנשקו האישי צרור בערבים תושבי המקום, בדיוק באותו אופן שאותם בני נוער חמומי מוח ביצעו לינץ' בצעיר ערבי במוסאי, בדיוק באותו אופן בו צעירים חובשי כיפות התבצרו בבית הכנסת בכפר דרום, זרקו על חיילים ביצים ובקבוקים ושפכו עליהם שמן וחומצה ובדיוק באותו אופן בו פועל הטרור היהודי בשנים האחרונות, כך גם אנשים שמציתים סמרטוטים בסמוך לבלוני הגז הסמוכים לבניין עם 32 משפחות, לא לפני שהם מרססים על הקירות כתובות נאצה כמו "שרון יירצח" ו"שרון דמך בראשך", הם טרוריסטים לכל דבר!
כאשר אותם טרוריסטים פוגעים בערבים, נשמעים לא מעט אנשים שמצדיקים אותם (בחיי, תקראו בתגובות של כתבות בנושא ב-YNET ובביטאון הימין – NRG).
אחרים מדברים על כך ש"זה גם רק גורם נזק לכולנו " (אם אצטט את עופר לנדא) ובכלל, לא ממש יפה להרוג ערבים, במיוחד אם הם חפים מפשע.
גם נשמעים לא מעט שמנסים להבדיל בין הטרור היהודי המוצדק (כי הוא נגד הפושעים הערבים) לעומת הטרור הערבי הנפשע (כי הוא נגד יהודים צדיקים).
אך מה היו אומרים אם אותם טרוריסטים "ציוניים", היו מפוצצים בניין בישוב ישראלי-יהודי והיו פוגעים בעשרות?
מאשימים את שרון שהביא אנשים למצב נפשי קיצוני?
אז הרשו לי לנקוט עמדה, דבר שאני לא נוהג לעשות (עד כמה שזה יישמע מוזר, מי שיקרה את דברי בזהירות, יגלה כי אני משתדל לא לנקוט עמדה חד משמעית).
לא שרון הביא אנשים לעשות מעשים קיצוניים כמו פגיעה פיזית בחיילים במהלך הפינוי (החוקי מאוד) מעזה. לא המדיניות של שרון היא זו שהביאה אנשים לקחת נשק ולירות בערבים רק בגלל היותם ערבים!
מי שאחראי למעשיו בצורה ישירה הוא כל אותו אדם שלוקח את החוק לידיים ומי שאחראי לכך בצורה עקיפה, אך לא פחות חמורה לדעתי, הוא אותם מנהיגי ימין שמצד אחד מדברים על אהבה ודמוקרטיה (בצורה צינית למדי יש לומר), אך באותה עת קורצים לחמומי המוח במחנה שלהם שיש להם אישור לפעול (או אם נשתמש במינוח שרווח בשנים האחרונות בהקשר של יאסר ערפאת – הם נותנים אור ירוק לטרור) ולוא רק בשל הדיבורים על אותו מצב נפשי קשה וייאוש של אנשים, שהם-הם אלו שטיפחו בהם תקוות שווא על כך שאדמת עזאזל קדושה ומי שמוותר עליה הוא פושע שיש למנוע ממנו לפעול בכל האמצעים – כשרים ושרצים מוכשרים.
(ולאותם מגיבים פוטנציאליים מזדמנים המקשים השוואה לטרור אסלאמי, האחריות לו מוטלת למבצעים להנהגה המסיתה, המסיתים מסגדים ולא לקורבנות הפיגועים)
על פי התמונות של עפרה עמיר מאזור ניסיון הפיגוע, אפשר להסיק שהמחבל סובל מדיסלקציה או מה שסביר יותר, השכלתו נמוכה (אולי כי הוא רך בשנים ולא מודע למשמעות של מעשיו שיכלו להרוג רבים).
אני מביא אותן כאן, כפי שהובאו ב-YNET.
מזכיר דברים מלפני עשר שנים?
מזכיר!
מישהו למד את הלקח?
לא!
כתובות שרוססו ברחובות - צילום עפרה עמיר
"דמך ברושך" (האם הכוונה לדמך ברורשך - על שום מבחן רורשך לאבחון אישיות על פי כתמי דיו?) - צילום עפרה עמיר
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
