בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

נכון כל בלוגר חווה בתחילת דרכו את החוויה המרטיטה בה פוסט או שניים נמחקו לו, בשל הזמן המוקצה להכנת הפוסט - שעה אחת?
אח"כ, רוב האנשים לומדים שכדאי לכתוב בתוכנה חיצונית, בוורד או סתם בקובץ TXT ואח"כ להעתיק ולהדביק.
אז פוסט זה נכתב אתמול בשעות הערב, אבל אז, באופן מפתיע, נפילת מח קצרה (משהו כמו שניה או שתיים) גרמה לכיבוי המחשב באופן לא רצוני, מה שגרם למחיקת כל מה שכתבתי...
הרגשתי כאילו זה הפוסט השני או השלישי שלי ולא הפוסט ה-639.
הזכרתי כבר את הדמיון המפתיע למדינת עולם שלישי?
עכשיו אני יכול לסמוך על אספקת החשמל של חח"י, כמו שתושבי ביירות יכולים לסמוך על חברת החשמל הלבנונית, שלפעמים עובדת ולפעמים לא - תלוי על איזה צד התעורר שר הבטחון הישראלי, שמחליט אם להפציץ תחנות כוח בלבנון או לא...

וזה מביא אותי, ממש במקרה, למה שרציתי לכתוב עליו...

חיל האוויר הטוב בעולם

'חיל האוויר קיבל "זרוע אסטרטגית ארוכה"', כך טוענת הכותרת בכתבה בוואלה, אשר עוסקת בביקורו של שר הביטחון שאול מופז בארה"ב, לקראת בואו של מטוס ה-F-16I החדש בזמן הקרוב לישראל מתוך כמאה מטוסים שחיל האוויר יקלוט בחמש השנים הקרובות.

על פי הכתבה בוואלה "רכישת מטוסי הסופה היא עסקת הנשק הגדולה ביותר בתולדות צה"ל, ומטרתה ליצור שינוי דרמטי בחיל האוויר שישפיע לטווח של עשרות שנים. בעקבות העסקה יהפוך חיל האוויר לאחד הגדולים בעולם במהלך העשורים הראשונים של המאה ה-21, ויהיה אף גדול יותר מחילות האוויר של גרמניה ובריטניה. "
מדוע אנחנו צרכים חיל אוויר גדול (לא קראתי בשום מקום את המילה איכותי) יותר מהבריטיש רויאל איירפורס ומהדויטשה לופטוואפה?
האם אנו רוצים לצאת למלחמת עולם שלישית עם כזה חיל אוויר?

הרי במשך עשרות שנים מדברים על איכותו של חיל האוויר הישראלי, ביחס לחילות האוויר הסובבים אותו, איתם הוא עשוי להתמודד.
נכון, כולם באזור פה מתעצמים עם השנים, במיוחד השכנים שבקשר קצת יותר טוב עם ארה"ב, אבל עדיין מדובר בעסקה גדולה מאוד.

ארבעה מיליארד ו-300 מיליון דולר (4,300,000,000$), זהו הסכום שמשלם המיסים האמריקני (כן, האמריקני, מה חשבתם שאנחנו נשלם, העיסקה מתבצעת על חשבון הסיוע הבטחוני הנדיב של ארה"ב, שעוזר לפתח את התלות של ישראל בתעשייה האמריקנית ומפיח חיים בתעשיית הנשק האמריקנית, כך ששני הצדדים נהנים) על עסקת הנשק הענקית הזו בין ישראל לחברת לוקהיד-מרטין.
מעניין כמה מתנגדים יש לעיסקה בארה"ב, אבל זה כבר עניין פנימי שלהם.

למטוס ה-F-16I כל מיני יכולות (אשר על חלקן תוכלו לקרוא בכתבה עליו ב-YNET), אשר החשובה מהן היא הגדלת טווח הטיסה במאות קילומטרים מאשר המטוס הרגיל, זאת בזכות הגדלת מכלי הדלק.
התכונה הזו בהחלט מראה את המגמה השלטת, לפיה חיל האוויר הוא זה אשר יפעל ביום פקודה כנגד מטרות הנמצאות אלפי קילומטרים מישראל, בין אם איראן תחליט לשגר על מדינת ישראל טילים בליסטים ארוכי טווח או מדינה אחרת, אשר אין לה גבול משותף עם ישראל, או לחילופין הגדלת טווח הטיסה יאפשר  את הארכת מבצעי חיל האוויר במדינות סמוכות לישראל.
כך יוכל שר הביטחון הישראלי, להמשיך ולאיים על ראשי מדינות האזור, כאשר הוא יודע שמאחוריו יש קיר פלדה, תוצרת ארה"ב שמוכן לבלום כל התנהגות תוקפנית כלפי ישראל.

קראתי אתמול בהארץ, כי שר הביטחון שאול מופז, הגדיר את נשיא סוריה בשאר אסאד, עבור עיתון הוושינגטון טיימס, כמנהיג מאוד מוזר עם התנהגות מאוד משונה.
יכלתי להגדיר באותו אופן את שאול מופז, רק ההבדל ששאול מופז איננו מנהיג, אלא שר הביטחון, אשר נמצא בסכסוכים מתמידים עם אנשי המטה הכללי שלו, כך לפחות על פי העיתונות.
אני מבסס את דברי על אותן פעמים ששאול מופז רצה לגייס חיילי מילואים והרמטכ"ל וקצינים נוספים במטה הכללי התנגדו לכך, כי הם הבינו את הנטל הכבד מנשוא על אותם מילואימניקים.
"מאוד מוזר" ששר הביטחון לא משכיל לפתור את בעיית המילואימניקים.
עוד דבר "מוזר" זה שקראתי לאחרונה שלחיל האוויר הישראלי נגמר התקציב ולכן נשמעו הצהרות לפיהן חיל האוויר יפסיק את טיסות האימון שלו. אמנם אין מדובר באותו תקציב, אבל ודאי היה אפשר למצוא איזו דרך לגרד קצת כסף, על ידי אי קניה של כמה מטוסים חדשים, אשר עלות כל אחד מהם עובדרת במעל שני מיליון דולר את קו הארבעים מיליון דולר.
או שהיו אלה זעקות שווא מצד חיל האוויר, שנגמר התקציב, כי כמו הילד שצעק זאב זאב, אין הם דואגים לכך שביום מן הימים אולי למישהו עשוי להמאס מקריאות הסרק שלהם ודווקא אז הם יהיו בבעיות אמיתיות.

לסיכום, אומר שחיל האוויר הישראלי מתעצם, מצד אחד מדובר בדבר חיובי, מפני שחיל האוויר הוא המטריה של כולנו, המאפשרת לכולנו לחיות פה בלי חשש שיחדור איזה מטוס או טיל מאחת המדינות הסובבות אותנו.
אולי לא כולם מסכימים עם כל פעולה ופעולה של חיל האוויר, וזה הגיוני, במיוחד לאור פעילות חיל האוויר בשטחים, אשר היא בעייתית בשל קשיים אובייקטיבים והביאה למחאות, שהמפורסמת בהן היא מכתב הטייסים, אבך כולם מסכימים שחיל האוויר הוא נדבך חשוב בבטחון המדינה.
השאלה היא האם העניינים מבוצעים על הצד הטוב ביותר והאם היה אפשר אולי להשקיע את התקציב בדרך טובה יותר.
אני לא בטוח שהתשובה על כך היא חד משמעית, במיוחד לאור העובדה ש"איומים עתידיים", הם בחזקת דבר בלתי ידוע, אשר עשויים להעלם ביום אחד בהיר (כמו האיום העיראקי, שכיום אף אחד לא לוקח אותו ברצינות, בעוד לפני כעשור בלבד, ספגנו עשרות טילים עיראקים, עם חשש כבד לשימוש בנשק בלתי קונבנציונאלי) או לצוץ יש מאין, בלי שאיש שם לב להתפחותם.

בלי קשר (טוב, זה כן קשור למטוסים)

הואיל ואתמול הגברת מרגי הציעה לי לקחת שיעורי טיסה והיא התפלאה לקרוא שכבר לקחתי אחד, אז אני מצרף שתי תמונות שלי בתור טייס אמיץ , עשוי ללא חת ותמונה אחת שצילמתי בה את אח שלי, שאחראי לשתי התמונות שלפניה, מיד בתום הטיסה, עת רצה להקיא את נשמתו.

זכרו, "הגבול הוא השמיים"
אלעד

אני משקיף על חיפה מגבוה

תדרוך אחרון לקראת ההמראה

אח שלי רוצה להקיא את נשמתו לאחר הטיסה