בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

זידאן עובד שחור

שלשום בשעות הצהריים, קפצתי לביקור מפתיע, שאם הייתי המלך חוסיין המנוח, ודאי הייתי מוסיף לו את המילה "חשאי", אצל זידאן.

הסיבה, אמא שלי שאלה אותי אם זידאן יוכל להצטרף אלי, לעזור בניקיון והעברת דברים בבית של אחותי, אשר עובר שיפוצים (למעשה, את זה יכולתי להגיד לו בטלפון, אבל הייתי צריך לראות אצלו משהו).

שלא תבינו לא נכון, לא מדובר כאן בסתם הצעה שנועדה להעליב או לעשות צחוק על חשבונו של זידאן. לא.

זידאן, כחולה OCD מוכר ומכור לסדר וניקיון, תמיד שמח לעזור לנקות ולסדר.

אז ידענו שזידאן ישמח...

כאשר הגעתי לזידאן, החלטתי להציע לו לנקות בדרך היתולית משהו.

"זידאן, מה דעתך לעבוד בשחור?" שאלתי אותו.

"אתה מתכוון מבלי לדווח למס הכנסה וכאלה?" השיב לי זידאן בשאלה.

"לא, הכוונה לבוא לנקות ולסחוב דברים" עניתי.

"אה, בטח" אמר זידאן וחיוך גדול של הנאה נמרח על פניו.

אני מניח שרבה הייתה אכזבתו, כאשר בסופו של דבר הניקיון לא יצא אל הפועל.

זידאן דורש מנחה

כאשר הודעתי לזידאן בטלפון שאני קופץ לבקר אותו, על מנת לבדוק את אשר רציתי לבדוק, זידאן כלל לא התנגד.

נהפכו. הוא נשמע די שמח.

רגע לפני שקבענו שעה, הוא הספיק להגיד "תביא לי איזה סרט מצויר" (שכן יודע הוא שיש לי לא מעט סרטים של דיסני ב-DVD).

קולטים?

זידאן דורש מנחה כאשר באים לבקר אותו!

לזידאן יש טעם רע בסרטים

אז כאמור נאלצתי להביא לזידאן מנחה, סרט מצויר.

כפי שהקוראים שעוקבים אחר עלילות זידאן יודעים, לזידאן יש טעם מזוויע בכל האמור בסרטים, מה שלא מפריע לו לאהוב סרטים.

לשאלה "האם חובב הסרטים הדפוקים יודע שהסרטים שהוא אוהב דפוקים?!", התשובה בפירוש – "הוא לא"!

החלטתי לבחון את הנושא, כדי להגיע למסקנה הנ"ל.

הסרט שבחרתי, הוא ללא ספק אחד הסרטים המשעממים ביותר – "דינוזאור" של דיסני.

למי שלא מכיר, לא ראה ולא שמע, מעבר לרצון שלי להגיד "אשריו", אספר בקצרה שבסרט רואים מטאורים פוגעים בכדור הארץ. כתוצאה מכך, תנאי המחייה הופכים בלתי נסבלים והדינוזאורים נאלצים לנדוד. כל הסרט רואים את הדינוזאורים נודדים, יחד עם משפחת לאמורים, ובסוף הסרט הם מגיעים לאיזה אזור מרעה.

פשוט מדובר בסרט שרואים בו דינוזאורים הולכים, ללא כל עלילה משמעותית. זה אולי נחמד לילדים קטנים שעלולים לאהוב את הדמויות של כמה מן הדינוזאורים החביבים, אבל בהחלט לא אחד מסרטי דיסני המיועדים למבוגרים.

כאשר הבאתי את הכותר לזידאן, הוא הסתכל בזה בהתלהבות ואמר שהוא לא ידע שיש לי. התפלאתי לשמוע שהוא ראה את זה ושאלתי לדעתו על הסרט.

"סרט מצוין!" אמר זידאן.

הוא שיבח את האנימציה (שהיא בהחלט יפה, אבל זה החלק הזניח בסרט. זה די דומה לסרט "צעצוע של סיפור" הראשון שהיה סרט אנימציית המחשב הראשון באורך מלא והיה משעמם להחריד. סרט ההמשך, "צעצוע של סיפור 2" כבר הכיל עלילה והומור שנון והיה סרט טוב בהרבה) ואמר כמה הסרט נפלא...

I rest my case!

זידאן כפיטר פן

פה אולי המקום להשוות את זידאן לאותו גיבור ילדות, אשר גם הוא זכה ללא מעט סרטים – פיטר פן!

כאשר פגשתי את זידאן לראשונה בכיתה ז', אני מוכרח לציין שהוא היה בחור נחמד ומצאתי בו לא מעט עניין. הוא אהב משחקי טלוויזיה חביבים ב"מגה דרייב" של סגה. הוא היה קורא כמה עיתוני מחשבים לילדים שכאשר היום אני חושב על כך הם היו זבליים למדי, אבל בתור ילד הם נראו לי נחמדים. הוא גם אהב מוזיקה נחמדה – כל מיני להקות רוק אלטרנטיביות וגרנג' שהפכו למיינסטרים.

זה היה בכיתה ז', כאשר טרם מלאו לי 12 שנים.

הבעיה היא שהיום, קרוב ל-12 שנים מאז פגשתי את זידאן לראשונה, הוא לא השתנה כמעט, לפחות מבחינה הפנימית, שכן חיצונית כולנו זקנו.

אז את המגה דרייב החליף פלייסטישן 2 ולסוניק הקיפוד נוסף קראש בנדיקוט. גרין דיי נותרו גרין דיי (אם כי הם הוציאו מספר אלבומים מאז). והיו עוד כל מיני שינויים מינוריים, שינויים קוסמטיים.

אבל זידאן נותר כמעט אותו זידאן.

שיחה עם זידאן כיום, לא נראית לי שונה בהרבה משיחה שהייתי מנהל איתו בכיתה ח' למשל.

ואני השתנתי. כלומר עדיין נותרה לי חיבה לנושאים שהתעסקתי בהם אז, אבל השתדלתי להרחיב את אופקיי לכל מיני כיוונים.

וזידאן?

לטעמי הוא נשאר עדיין ילד.

זידאן הוא כמו פיטר פן במובן מסוים – הילד שמעולם לא רצה להתבגר.

זהו להפעם.

שבוע טוב וטוב שחלף עוד שבוע...

אלעד