קראתי שתי כתבות מעניינות היום (בעצם הרבה יותר, אבל אתייחס לשתיים).
תרבות השוחד
הכתבה הראשונה מאת נחמיה שטרסלר (האורים והתומים שלי בנושאי כלכלה), אשר עסקה בשוחד (לוקחי השוחד מכונים מאכערים) שניתן לפקידי ממשל זוטרים (מי יותר ומי פחות) בשל הכוח לו זכו בשל תפקידם.
מדובר בתופעה מדאיגה, אין ספק, אשר בגינה אנשים ישרים שלא מעוניינים לשחד, נאלצים להתקל בסחבת מתמשכת בטיפול בענייניהם (או לחילופין לקוות להתקל בלבלר טוב ואיכפתי, אשר מגלה אמפטיה), דבר אשר בסופו של דבר דופק את כולנו וגורם לכולנו לשלם יותר, על דברים טריויאלים, כי הרי הכסף הזה מגיע מהיכנשהו...
ממליץ בחום לקרוא את כתבתו של שטרסלר, היא לא ארוכה במיוחד ומביאה דוגמאות.
הטעיה מכוונת מצד צה"ל
הכתבה השניה מאת עמוס הראל עסקה בפרשה האחרונה שהעסיקה ואף קוממה את הפרשנים והכתבים הצבאיים בעיתונות הישראלית - בפרשת נוסייראת.
בקצרה אספר שבפרשה המדוברת, חיל האוויר ערך "חיסול ממוקד" וביום המחרת תדרכו קצינים בכירים בחיל שורה של כתבים צבאיים.
בתדרוך צה"ל הדגיש שנורו ממסוק שני טילים ולא שלושה כפי שטענו הפלשתינאים (מאוד משנה, עכשיו אני רץ ומאמין לגירסה הצה"לית במקום לגירסה הפלשתינית לה האמנתי קודם - או, אם נחדל לרגע מהציניות שבסוגריים אלו, למה שאאמין לאחד מדיווחי הצדדים בלבד, הרי ברור שכל צד אינטרסנט במידה שווה).
עוד הוסיפו וסיפרו לכתבים כי התקיפה נעשתה באמצעות מסוקי אפאצ'י ותוך כדי שימוש בטילי "הלפייר".
אולם מסתבר שלא היה ולא נברא. במשך חודשים ארוכים צה"ל העביר דרך הכתבים הצבאיים (ובעוד דרכים) מידע שגוי אשר לציבור.
המטרה אמנם הייתה לכאורה חיובית - מניעת העברת מידע בטחוני רגיש על כלי נשק חדשניים שצה"ל עושה בהם שימוש.
אבל האם היה כל כך קשה לאנשי צבא ההגנה לישראל לומר כי מסוקים של צה"ל ירו טילים (מבלי לדווח על אילו מסוקים מדובר ובאילו טילים בדיוק נעשה שימוש?).
עד כמה שזכור לי, הדבר רק עורר פולמוס בשיח הבינלאומי (לא נאאה לי שמדובר בויכוח חשוב וגדול, אבל גם ויכוח מינורי זה מיותר), האם על ארה"ב להפסיק לספק נשק לישראל שעושה בו שימוש לא לצרכי הגנה בלבד, כמתחייב בהסכמים לפיהם ישראל רוכשת נשק מארה"ב.
כעת, לאור הטעות שנעשתה בעצם ההטעייה של צה"ל, עלה העניין לסדר היום, כאשר אם צה"ל היה נוהג ביושר מלכתחילה, העניין לא היה עולה כלל לכותרת (הרי מלבד מספר מצומצם של חובבי טכנולוגיה צבאית, אין עניין של ממש לנשק טקטי זה או אחר בו בוחר הדרג הצבאי להשתמש).
כל הכבוד לצה"ל!
עוד משהו קטן, זה רק מוכיח שוב את נכונות הטענה שאין לסמוך על מה שקוראים בעיתון, במיוחד בהקשר של כתבות העוסקות בענייני צבא וכן שלא בהכרח הגירסה הישראלית, הגירסה הצה"לית היא הנוכנה והמדוייקת מכל הגירסאות לסיפור מסויים.
חבל במקצת, נכון?
הרי אמינות היא דבר חשוב, אמנם אין לנו צבא אחר לקבל ממנו מידע מהימן יותר, כלומר אין אלטרנטיבה ל"מקורות הצבאיים", אבל כעת יש יותר לגיטימציה לפקפק במידת מהימנותם.
ומה שמקשר בין הכתבות, נוסף על היותן עוסקות בתרבות השקר, הוא העובדה שבמערכת וואלה (מערכת חדשות איומה שאני מתייחס אל דיווחיה ברצינות, רק כאשר הם מועתקים מילה במילה מעיתון הארץ) בחרו לתת לשתי הכתבות, שעוסקות בנושאים חשובים שמות הלקוחים מסדרת הילדות אהובה (פחות או יותר) הרובוטריקים.
לכתבתו של שטרסלר הוצמד הכינוי "רובוטריקים" ולכתבתו של הראל הכינוי "שקרניקים"(שמם של הרעים בסדרת הילדות).
האם הם עשו את זה במכוון?
נראה לי שכן, הרי אחרת מדובר בצירוף מקרים אומלל, במיוחד לאור העובדה ששתי הכתבות הוצגו בזו אחר זו, כפי שמופיע בתמונה של צילום המסך שעשיתי.
הומור זה דבר נחמד, אבל לא באתר חדשות המתיימר להיות רציני (ומכאן אני מניח שאתר החדשות של וואלה לא מתיימר להיות רציני).
לשם כך בעיתון יש מדורי הומור וסאטירה ובאתרי אינטרנט חדשותיים , עמודים ייעודיים לנושא.
עד כאן להפעם.
אלעד

תאמרו לי מי כותב הכותרות שלכם ואומר לכם מה אתר החדשות שלכם שווה