בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

חידה

מי הדמות המופיעה בשתי התמונות, באיזה סרט היא מופיעה ולמה לעזאזל היא חתולה?

אנטישמיות באירופה?

באתי לכתוב פוסט ארוך ומושקע, על האנטישמיות הגועה לכאורה באירופה ועל הביקור של ג'ורג' בוש בבריטניה.
אבל תוך כדי כתיבה, הפוסט לא מצא חן בעיני, אז מחקתי אותו (והיה כתוב כבר די הרבה).
מוזר, לא אופייני לי.

בכל מקרה, בכמה מילים אומר שלאחרונה חזרה ועלתה מספר פעמים סוגיית האנטישמיות באירופה.
בגדול, כמו כל יהיודי וכמו מרבית בני האנוש, אני סבור שאנטישמיות היא תופעה שלילית שיש להלחם בה. אבלהנקודה המעניינת היא שהאנטישמיפוביה, כלומר השלכת הטענה שכל העולם אנטישמי היא לא ממש צעד חיובי.
מותר לאנשים ברחבי אירופה לחשוב שמדינת ישראל לא נוהגת בהגינות כלפי הפלשתינאים (דבר שמידי פעם מתגלה כנכון, למשל אפנה בתור דוגמא קטנה, לפוסט הזה של המתימטיקאית), מותר לאנשים באירופה להפגין נגד המדיניות של ישראל בשטחים ומותר לתושבי האיחוד האירופי שמשתתפים בסקרים אשר בהם נשאלת השאלה מהי המדינה המסכנת ביותר את שלום העולם להשיב ישראל, בלי שיקראו אנטישמיים.
נכון, קל להאשים אותם שהם שונאים את היהודים, קל לומר שהם מקנאים בהצלחת מדינת ישראל (טוב, הצלחה זה דבר יחסי) והעם היהודי ולכן הקנאה מביאה אותם להפגין ברחובות.
קל גם לומר שיבשת אירופה מתמלאת במוסלמים והקול שנשמע מאירופה הוא קולם.

אבל אני לא סבור שזהו צעד נבון.
זריקת הטענה "כולם אנטישמים", תהיה בעוכרינו. כמו הילד שצעק "זאב זאב" ולבסוף איש לא האמין לו, כך עשויות הטענות על אנטישמיות להשמע כלא אמינות, ברגע שאכן האנטישמיות תתפרץ בממדי מגיפה.
קיימים גילויי אנטישמיות באירופה, קיימות התנכלויות ליהודים ולראיה חבלה בסמלים יהודיים ביבשת, דוגמת בתי כנסת ובתי קברות (כאשר לאחרונה זכור הפיגוע הכפול באיסטנבול, אשר חזר על עצמו לפני יומיים, בעת פיצוץ רכב תופת בקרבת הקונסוליה הבריטית), אולם אין להשוות אותן לגילויי האנטישמיות שהיו בעבר, בהם בוצעו פוגרומים ביהודים, בחסות המשטר.
צריך להסתכל על גילויי האנטישמיות גם בהשוואה לגילויי חוסר הסובלנות הקיימים כלפי מיעוטים אחרים ביבשת מלבד היהודים, למשל המיעוט המוסלמי אשר העלה כבר את חמתו של הציבור במספר מדינות, למשל בצרפת שם השמאל נחל כישלון חרוץ בבחירות האחרונות לאסיפה הלאומית ועל חשבונו התחזק הימין, או באוסטריה שם המפלגה הימנית-קיצונית בראשות ירג היידר סחפה אחריה קהל רב של מצביעים (ובכלל, המגמה של נטיה להצביע לסוציאל-דמוקרטים ברחבי אירופה, למשל הלייבור בבריטניה ה-SPD בגרמניה וכן הלאה שנראתה כמגמה החדשה באירופה [השמאל הצעיר והחדש] התחלפה בנטיה להצביע לימין אשר מבטיח לטפל בבעיית המיעוטים בכל מדינה ומדינה. הואיל ומדובר בתהליך המתרחש במשך זמן קצר [אני לא בטוח שההכללה נכונה ומשקפת, כי יתכן ופשוט מדובר בנטיה הטבעית להצביע עבור מי שלא בשלטון]).
אני לא בטוח שאם בוחנים האנטישמיות - הגזענות כלפי יהודים אל מול גזענות כלפי מיעוטים אחרים, מגלים "יחס מפלה לרעה" לטובת היהודים.

לכן אני חושב שיש להבדיל בין אנטישמיות לבין אי-אהדה לישראל ומדיניותה, בין דבר בלתי נסבל לבין דבר לגיטימי.

ועד כאן להפעם.
אלעד