בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

זיכרון של בן אדם הוא דבר קצר.
זיכרון של חברה עשוי להיות אף קצר ממנו.

ובכן קראתי בוואלה, על כך שמערכת החדשות של הארץ דיווחה את הדבר הבא :
"הלילה נודע שמשרד האוצר שוקל לחוקק חוק שלפיו לא תימסר הודעה על שביתה בשירות הציבורי, אלא אם התקבלה החלטה על כך בהצבעה חשאית על ידי כלל העובדים שתנאי עבודתם עומדים למשא ומתן. בין היתר מציע המשרד כי תקופת ההמתנה בין ההכרזה על סכסוך עבודה לבין ההשבתה בפועל תיארך 60 יום."

למיטב זכרוני, שר האוצר בנימין נתניהו כבר הזהיר לפני מספר חודשים (אם נרצה לדייק במאי השנה) שהוא יאסור את זכות השביתה בחוק.
אז מה השתנה הלילה הזה מכל הלילות?
הפעם זה הגיע ממקורות יודעי דבר במשרד האוצר ולא מן השר עצמו?

כבר נשכחו התבטאויותיו של נתניהו מלפני כחצי שנה?

איזו חוצפה צריך שר בישראל, שלאחרונה משכורתו ירדה פלאים, להחליט שהוא מעוניין לבטל את זכות השביתה, או לחילופין לעקר אותה לחלוטין, על ידי דרישה בלתי הגיונית ששביתה תוכרז חודשיים מראש?
אז נכון, לא נעים שיש איזה נודניק אחד שעומד בראש ההסתדרות וגם לא ממש נעים שלנודניק הזה יש חברים העומדים בראש ועדי עובדים, אבל למה למחוק את אחת הזכויות הבסיסיות של העובד - לא לעבוד?

מה שנבנה בעמל רב של שנים, אפשר להרוס בהחלטה מטופשת וצרת עין ברגעים ספורים.
זכויות סוציאליות שהשיגו פועלים ברחבי העולם במשך מאות שנים, אפשר לדכא במחי יד אחת.

אולי רק בגלל זה, כדאי לעשות שביתה - שביתה על הזכות לשביתה.
אלעד