ובכן, אחרי שמזה מספר חודשים, חברת שטראוס מייצרת את המילקי ללא ג'לטין כחומר מאגד בקצפת, אני חושב שהרשימה בצד המגוללת את סיפור המאבק להוצאת הג'לטין מן המוצר, מעט מיותר.
אולם עדיין נותרו בי אי אילו סנטימנטים לאותו מאבק מוצלח בחברה הגדולה ולכן, אני מביא את הפוסט הזה על מנת שיאגד ויסכם את עניין המאבק בקצרה והוא יהיה היחיד שקישור אליו יופיע ברשימה בצד.
מבחינתי האישית, המאבק הזה התחיל בחודש אוגוסט 2003, כאשר בעיון קצר ברשימת המרכיבים של מילקי שסיון ואני קנינו, שמתי לב שבין הרכיבים מרכיבים את המוצר יש גם ג'לטין, חומר שבד"כ מופק מעצמות של דגים.
עוד באותו הרגע, החלטתי שלא אוכל יותר מילקי.
זמן די קצר לאחר מכן, חשבתי לי שאני לא צריך לוותר על מעדן החלב, רק מפני שמכניסים לו עצמות של בעלי חיים (שבירור קצר גילה שמדובר בפרות ולא בדגים, במקרה של מילקי).
הרי ויתור שלי על הצריכה, לא ישפיע בצורה משמעותית על הרג בעלי החיים חפים מפשע.
לפיכך, החלטתי לכתוב לחברת שטראוס מכתב, בו ביקשתי מהם להוציא את הג'לטין מן המילקי. הואיל והג'לטין הופק מבקר, הוספתי לבקשתי עוד טעם, זולת ההתחשבות בצמחונים והוא עניין הכשרות, שכן נראה לי שהשימוש בחלקי בעלי חיים טחונים בתוך מוצר חלב, לא עומד מול הפרדת בשר וחלב, אשר הכשרות מחייבת.
עד מהרה, התארגנה, תודות ללילך (הידועה גם כאוקה), עצומה אשר קראה לחברת שטראוס להוציא את הג'לטין מן המילקי ולמצוא תחליפים.
חברת שטראוס ענתה במהרה, תשובה שנראתה לי די שבלונית ושבכלל התייחסה לעניין הכשרות, שהיה די משני בעיני, וסיפרה לי על הסגולות של הג'לטין (שהן אולי נפלאות, אבל כאשר המצפון שלי מציק לי על הרג בעלי חיים, לא זו התשובה שאמורה לשנות לי במשהו) מה שהוביל אותי לכתוב להם מכתב נוסף בו טענתי שתגובתם לא עניינית ושאלתי אותם מדוע לא ישתמשו באחד התחליפים הצמחיים לג'לטין, דוגמת "אגר אגר".
בתגובתם למכתבי השני, הסבירו לי בחברת שטראוס שאכן קיימים תחליפים לג'לטין, אך לטענתם, הם לא נותנים את אותן תוצאות שנותן הג'לטין המופק מ"עצמות בהמות גרוסות".
בשלב הזה, אני מוכרח לציין שדי נואשתי מתקווה לשינוי במרכיב של המוצר. אפשר לומר שהשלמתי עם העובדה שלא אוכל יותר מילקי. אחרי הכל, מדובר רק במעדן חלב, לא במשהו שלא ניתן לחיות בלעדיו...
באוקטובר 2003, ביום בהיר אחד, קיבלתי בתיבת הדואר האלקטרוני שלי, מכתב נוסף מגברת אדווה הימן, מנהלת יחסי הלקוחות בחברת שטראוס.
הסתבר שהעצומה שארגנה לילך, נתנה אותותיה.
חברת שטראוס, הבינה את המהלך מולו היא ניצבת וביקשה ממני לארגן קבוצה של אנשים המתנגדים לשימוש בג'לטין מן החי במוצר חלב, על מנת לבוא לסיור במפעלי החברה.
התלבטתי רבות בנושא, שכן היה ברור לי שמדובר בניסיון לקצור פירות שיווקיים על חשבון המאבק שניהלתי. לא רק שחברת שטראוס ביקשה ממני לארגן קבוצה (שאינני בטוח אם יכולתי לארגן את כולה, שכן מדובר היה במאות אנשים בעלי דעות שונות, ממקומות שונים בארץ), היא ביקשה ממני להביא אותם אל "גוב האריות", על מנת לספוג פרופוגנדה המהללת את תאגיד עלית-שטראוס.
ומה הם היו יכולים להציע לנו?
אספקת מילקי לכל החיים, כאשר אנחנו לא אוכלים מילקי?
באותם ימים, עסקתי בעוד פעילויות בנושא, כמו פנייה לשר התעשייה והמסחר באותה תקופה, אהוד אולמרט, כדי לפעול לקביעת תקנות אשר יחייבו כל חברה המשתמשת בג'לטין, לכתוב מה מקורו של הג'לטין (האם מן החי ואם כן מאיזה בעל חיים).
למותר לציין שעד היום לא זכיתי לתגובה מהמשרד הממשלתי.
ואז, יום אחד, ב-23 בנובמבר 2003, הסיפור התפרסם בחלק הראשי של ידיעות אחרונות (הכתבה כפי שהיא מופיע ב-YNET).
הדבר כמובן נתן לנושא זריקת דחף, BOOST רציני.
באותו היום, נרשמו כ-15,000 כניסות לבלוג, אשר אני מניח רובן המכריע היה של אנשים שקראו על עניין הג'לטין במילקי.
הסיפור התפרסם בעוד מספר אמצעי תקשורת, כתובים ואלקטרוניים.
הפרסום עשה את שלו!
תוך זמן קצר, חברת שטראוס נכנסה למגננה וניסיונות למזעור הנזק.
תוך כדי, עוד מעדני חלב התבררו כמכילים חומרים לא ממש "ידידותיים", למשל ג'ננה של טרה.
עלו כל מיני ויכוחים בעניין הכנסת הג'לטין, כמו למשל האשמות על חותם הכשרות שהרבנות בנהרייה העניקה למוצר של שטראוס, בזמן שהרב הראשי של נהריה טען שהוא בעצמו לא היה מסתפק בהכשר הזה ושלדעתו האישית המילקי לא כשר מספיק (כתבה בנושא, מעיתון "כלבו" של רשת שוקן, נמצאת ברשותי בעותק קשיח).
אני מוכרח לציין כי עיקר התגובות לפרשה היו אוהדות, תומכות ומפרגנות.
אולם קיבלתי מספר הודעות שטנה מצד אנשים שהייתי מכנה מוגי לב, שכן אף אחד מהם לא טרח לצאת ממסך האנונימיות.
כתבתי את דעתי בעניין כאן.
זה המקום להכניס קישור לדברים שכתבתי על התגובה של חברת שטראוס לפרשייה.
ופה אולי נביא קישור לשיר שנכתב בנושא.
כעבור מספר חודשים, הודיעו בחברת שטראוס שבכוונתם לייצר מילקי ללא ג'לטין.
אמנם זה קצת סותר את דבריהם במכתב ממספר חודשים לפני כן, בו הם טענו שלא ניתן להגיע לתוצאות דומות עם מרכיבים שאינם מעצמות של פרות. אבל הרי זה בדיוק מה שרציתי ולכן חשתי תחושת סיפוק על כך שבתוך זמן קצר, יוכלו הצמחונים בישראל ליהנות ממילקי ללא ג'לטין ואותם אנשים אשר שומרים כשרות, ייהנו ממוצר שאין ספק אם מתערבבים בו חלב ובשר ביחד.
שטראוס קצת התעכבו עם הוצאת הג'לטין מהמילקי.
גם אחרי שנה, עדיין המילקי הכיל ג'לטין.
אני מניח שהיו אלו קשיים לוגיסטיים שבשינוי קו מוצרים.
אבל בראשית 2005, כשנה וחצי לאחר שהחל המאבק, הוציאה חברת שטראוס את הג'לטין מהמילקי.
אז זהו.
כעת כל זה מאחורינו. אפשר ללכת לסופר ולקנות מוצר שהוא קצת יותר הומאני, קצת יותר כשר ולדעתי הרבה יותר טוב.
הג'לטין אמנם הוא מרכיב קטן בתעשיית הבשר והיה אף מרכיב שולי במילקי. אבל גם רומא לא נבנתה ביום אחד והקטנת נתח הרווחים שבהרג פרות, תורמת להפיכת התעשייה הזו (וכמה מצער שהרג בעלי חיים הוא תעשייה), לתעשייה מעט פחות רווחית.
עוד מטרה חשובה מאין כמותה בראייתי שהושגה, מעבר להוכחה שאפשר להשפיע גם על תאגידים גדולים, היא העלאת המודעות לנושא!
קיבלתי לא מעט תגובות של אנשים צמחוניים שלא היו מודעים לנושא והודו לי על כך שהארתי את תשומת לבם.
ואני מניח שרבים היו אלו שלא פנו אלי וסיפרו לי.
תודה רבה שוב, לכל מי שעזר, תמך ועשה, אפילו אם בשקט ומאחורי הקלעים!
אלעד
סמל המאבק
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
