בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

יום תחבורה ציבורית!

הודעה קטנה לפני שנתחיל...

כפי שכבר הודעתי, היום יום תחבורה ציבורית!

החל מהשעה 15:00, הנסיעה בתחבורה הציבורית בחיפה, ב"ש, ת"א וי-ם (כלומר חיפה ושלושת הערים הפריפריאליות של זכו אפילו לשם, אלא רק לראשי תיבות) חינם!

מי שרוצה להגדיל את הסיכוי להתפוצץ בחינם, מוזמן להצטרף אלי!!!

(אגב, גם במהלך השנה, כאשר אני נוסע עם חופשי חודשי, הפרנציפ אותו פרנציפ, אבל ששש)

גשם ראשון

מספרים, במידה מסוימת של גאווה, שכל שפה התפתחה באופן שונה, כך שאוצר המילים שלה מכיל מילים מסוימות שלא רלוונטיות לשפות אחרות ומחסיר מילים שאין בהן שימוש.

השמועות מספרות כי בשפות האסקימואים קיימות כעשרים מילים לתיאור שלג (שלג בזמן נפילתו, שלג רך, שלג קשה, שלג שהיה רך וקפא שוב וכך הלאה). בבדיחות הדעת נאמר שבשפה האנגלית, ישנן עשרות מילים לתיאור אנשים טיפשים...

אם נחזור לשלג, הרי מוזר שבעברית קיים ביטוי "כשלג דאשתקד", המציין דבר שלא מתעניינים בו (כמו השלג בשנה שעברה). הרי שלג במרבית המקומות בישראל הוא דבר נדיר, כך שהוא ודאי מעניין, גם אם היה בשנה שעברה. הייתכן ומדובר בביטוי שמקורו באירופה?

הלילה ובשעות הבוקר המוקדמות, ירד הגשם הראשון בחיפה ובעוד כמה מקומות בארץ.

הגשם הראשון לאחר הקיץ, מכונה בעברית "היורה". כמו יריית פתיחה לעונת הגשמים הקרבה, הגשם הראשון המשמעותי מרעים במכותיו הנמרצות בגגות הבתים ובצמרות העצים ושוטף אחריו את זוהמת הקיץ הישראלי.

לגשם הראשון ולגשם האחרון (המלקוש) המציאו שם בעברית, עוד בתקופת התנ"ך – "ונתתי מטר-ארצכם בעתו יורה ומלקוש" (דברים, י"א, י"ד) ; "יורה בכסלו ומלקוש בניסן וגשמים באמצע" (לא מצאתי מהיכן זה, אבל זה במקורות).

לא פלא שבשפה העברית התפתחו מילים לתיאור הגשם הראשון והגשם האחרון בכל שנה, שכן מדובר באירועים בעלי משמעות, במיוחד בחברה שהייתה חקלאית ברובה, בתקופת המקרא, בה המילים הללו כבר היו בשימוש.

ניתן לשער מדוע השפה האנגלית, לא פיתחה (למיטב ידיעתי) מילה לתיאור הגשם הראשון שפשוט מכונה “Fist rain” (אני בבדיחות הדעת תרגמתי את "היורה" ל-“the shooter” בכותרת). הרי אין למילה שכזו משמעות, במקום בו זרם הגולף מביא איתו גשמים כל השנה.

בכל אופן, אני לא ממש אוהב את הריח של הגשם הראשון בשנה או גשם שיורד אחרי תקופת זמן ארוכה ללא גשמים.

שמעתי מפי רבים, על אהבתם לריח הזה, המסמל אצלם ריח של התחדשות וטוהר. אבל עבורי, מדובר בריח של הרבה מאוד אבק וזיהום.

גשם חומצי, הוא לא בדיוק אהבת חיי.

הנחמה שאני מוצא בגשם הראשון, היא שאחריו יגיעו גשמים רבים, להם יהיה ריח גשם נפלא. האוויר אחרי אותם גשמים, יהיה נקי יותר ויהיה הרבה יותר נעים למלא את הריאות.

מעניין אם השנה תהיה שנת בצורת, שנה שחונה.

אין טעם לנבא, נכון?

האינטרנט מקום טוב לבעלי פיצול אישיות

אני מניח שכל מי שגולש מעט באינטרנט ומשתמש בתוכנות שונות המאפשרות תקשורת בין-אישית, דוגמת תוכנות המסרים המידיים, צ'אטים, תגובות באתרי חדשות, פורומים, בלוגים ואפילו סתם אי-מייל, ודאי שוחח עם אנשים שהוא לא הצליח להבין מה מניע אותם, אנשים שהוא ודאי הגדיר כ"משוגעים" או "תימהונים".

יש מצב שאם דיברתם איתי, אפילו החשבתם אותי לכזה. אבל זו כבר בעיה שלכם.

סוג אחד של אותם תימהונים, הוא הסוג של אלו הסובלים מפיצול אישיות.

שערו בנפשכם איזה גן עדן לאנשים הסובלים מריבוי אישיות (צורת הרבים למילה אִישִׁיּוּת היא אִישֻׁיּוֹת על פי מילון אבן שושן) מהווה רשת האינטרנט!

בניגוד לעולם הממשי, בו בעלי מספר אישיות, נאלצים לחיות בגוף אחד, ללבוש צורה אחת אשר באה בכמה אופנים, באינטרנט, הם במקביל יכולים ללבוש מספר זהויות.

דוגמא טובה לכך הוא קוטר המתגאה במספר לא מבוטל של זהויות, אשר לכל אחת אופי ודמות משלה.

האם בעולם האמיתי, יכול היה הוא לדבוק במספר זהויות במקביל?

הרי להחליף בין דמות אחת לאחרת, יש צורך בהקדשת זמן. למעט קלרק קנט שהופך בין רגע לסופרמן, אינני מכיר אדם שתוך רגע מחליף את זהותו.

אינני אוטוריטה לקבוע לכל המין האנושי. אני יודע שאני לא סובל מפיצול אישיות. אך יחד עם זאת, אני נותן לאנשים שונים יחס שונה.

חלק מהאנשים מכירים אותי כאלעד הנחמד, אחרי כאלעד הלא נחמד. חלק מהאנשים זכו להכיר אותי כאדם שמח ואחרים כאדם עצוב. יש הזוכרים אותי כאיש רציני ואחרים כאדם שלא מסוגל לחלץ מפיו דבר זולת דברי שטות.

במידה מסוימת, אני אדם בעל אלף פרצופים.

הואיל ואני עושה את הדברים מדעת ובד"כ תוך שיקולים וחישובים שונים, אני נוטה להאמין שאין מדובר בבעיה נפשית, אלא בתחביב לא מזיק (למעט עבור אלו שנפגשים עם הצדדים השליליים שלי).

אם כן, האינטרנט הוא מקום (ללא מקום) טוב עבורי.

הדמות הבאה, נמצאת במרחק קליק מכאן...

קשיי שפה

אם פתחתי את ענייני הגשם הראשון, שהוא מהות הפוסט הזה, במילים על המוזרויות הקטנות של כל מיני שפות, נראה לי שראוי לסיים את הקטע בענייני שפה.

לא מעט טקסטים הומוריסטים, נכתבו על בסיס הדקויות והניואנסים אשר קיימים בכל שפה.

ודרך כלל, כאשר בקיאים מספיק בשפה, הקטעים הללו, המחדדים את ההבדלים שבין שפה לשפה קוסמים.

לכן מצאתי את הקטע הזה, העוסק באיטלקי המבקר במלטה משעשע למדי.

ובאווירת חורף (שבעוד שבוע וחצי יגיע אלי מהר מאוד) אסיים.

אלעד