בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

להלן תוצאות ההצבעה במרכז הליכוד הלקוחות מאתר הארץ (וגם מ-YNET):

הצעת שרון לאי הקדמת הפריימריז זכתה ב-1433 קולות.

הצעת נתניהו להקדים את הבחירות המקדימות זכתה ב-1329 קולות.

אחוז ההצבעה היה גבוה ועמד על 91% מסך 3,050 חברי מרכז הליכוד (אחוז גבוה למדי. אם אתם תוהים מדוע לאדם להיות חבר מרכז מפלגה ולא לבוא להצביע, הרי אי הצבעה, גם היא אמירה במקרה זה והיא אינה גורעת מן ההטבות לה זוכים חברי מרכז הליכוד, בהן ג'ובים והתרפסות של ידוענים. נוסף על כך, ודאי לא כל חברי המרכז היו כשירים להצביע מסיבות אישיות, כמו מצב פיזי או אישי שמונע מהם לבוא ולהצביע, כגון מחלה, תשישות או נסיעה לחו"ל).

אם נתעלם לרגע מתרגיל המיקרופון שנעשה לשרון ובגינו לא יכול היה לנאום (מחנה שרון האשימו את מחנה נתניהו בחבלה במזיד והפרעה לראש הממשלה, בעוד אנשי נתניהו ביקשו לראות מי הנהנה מהמהלך – שרון. בכל מקרה, הם קצת העכירו את "שמה הטוב" של מפלגת הליכוד שידוע ברבים), עדיין נגלה משהו מעניין בתוצאות שבאו כיממה לאחריו.

הפרש הקולות לא היה גדול – מאה וארבעה קולות. יחד עם זאת, אחוז ההצבעה הגבוה, כמעט הצבעה מלאה שכל כלל החברים, הראה שלשרון יש במרכז הליכוד. גם אם מדובר במצביעים אנוכיים שחושבים רק על המשך הליכוד בשלטון (והרי זו מטרתה של מפלגת שלטון) ולא על האידיאולוגיה, עדיין הצגת תומכי נתניהו כאנשים ערכיים ואידיאולוגיים (בניגוד כאמור לאנשי שרון תאבי הבצע), הצגה שנעשתה, היא בגדר לעג לרש. גם הם, רובם ככולם, מונעים ממניעים אנוכיים לגמרי. למצער נוכל לומר כי הם גרועים בחישובים פוליטיים או לפחות נפלו בחישוב הפוליטי הנוכחי.

שני הצדדים כאמור, משתמשים באידיאולוגיה לכל היותר ככסות לערוות תאבת הבצע, השררה ומנעמי השלטון שלהם.

שני הצדדים התלוננו על זיופים, בדומה לכל מערכת בחירות שהיא.

אך כאשר דובר אתמול על רוב המסתמן לאריאל שרון, של כ-80 קולות חברי מרכז, נשמעו האשמות מצד מחנה נתניהו כי מדובר באותם 80 חברי מרכז שנקנו בכסף.

לא היה אבסורד גדול יותר מטענה זו באותה שעה.

ראשית, משום שהיא מוחקת את חשיבותם של כ-1,300 איש שהחליטו עבור מי להצביע ולכאורה לא "שוחדו", ובמקומם מעלה על נס 80 טיפוסים מפוקפקים לכאורה.

שנית, מדובר בלכלוכים בתוך מפלגת הליכוד, וככאלה, ממש לא מעניין את ההדיוט שרק משליך "מחל" לקלפי או אפילו לא מצביע ליכוד, אם עשרות המושחתים הם ממחנה נתניהו או שמא ממחנה שרון. מבחינתנו, מדובר בליכוד.

ולבסוף, כי ידוע לכל כי מבין כ-3,000 חברי מרכז הליכוד, רבים הם אותם "משוחדים" פוליטית. אנשים שהפכו את החברות במפלגת השלטון למנוף כלכלי להם ולבני ביתם.

חברות במרכז הליכוד כוללת לעיתים אירוח במלון הסיטי טאואר על חשבון (עדיין, כי אף אחד לא מעיף אותה) חברת הכנסת נעמי בלומטל, לעיתים אתנן אחר מתענוגות החיים להם אנשים שבחלקם מפותחים מעט פחות מקופי-אדם, לא היו יכולים לזכות בכל מצב אחר ובכל מקרה, "ג'ובים" קורצים מחכים להם במנהל הציבורי על ענפיו השונים – מתפקיד שגריר בכיר במשרד החוץ ועד אחרון הפקידים באחד משלוחות השלטון המקומי בישראל.

הפרדוקס הקטנטן אם כן, הוא כיצד יכול מחנה אחד להאשים מחנה אחר באותם דברים שהוא עצמו עושה?

למעשה, זה די קל.

אחרי הכל, מדובר באנשים שלא מכירים את המילים, אפילו של שירי עם קלאסיים.

כך למשל שיבשו את מילות השיר "דוד מלך ישראל... חי וקיים" ל"אריק מלך ישראל... חי וקיים".

אריק שרון, כידוע הנו ראש ממשלת ישראל ולא מלך ישראל. הייתי כותב שראש ממשלה לא יכול להיות מלך, אבל סימאון השני, מי שהיה יורש העצר הבולגרי ונבחר לפני מספ שנים להיות ראש ממשלת בולגריה, די הרס לי.

אם כן, אין פלא שמרכז הליכוד, שנראה בעיקר כחגיגת שוטים או קהל משחק כדורגל, מנפיק שטויות רבות, כל אימת שהוא מתכנס.

השאלה היא, מדוע אזרחי ישראל צריכים לסבול זאת!

שתי ההשפעות העיקריות של זה הן:

חוסר עניין פוליטי – רבים מן האזרחים שאמורים להצביע בבחירות, מאבדים עניין בפוליטיקה, הואיל והם רואים מי הם חבורת החלכאים והנדכאים המתעסקת בה.

ניהול המדינה על ידי חובבנים – אותם "ג'ובים" אשר הזכרנו קודם והשפעת מרכז הליכוד על ראש הממשלה וכך הלאה, מביאים לכך שמדינת ישראל, אותה מדינה שמנסים למכור לנו לוקשים שהיא ניצבת בפני סכנה קיומית חיצונית (הסכנה הקיומית האמיתית היא פנימית, בקרב האוכלוסייה היהודית אגב, אם נקודה זו לא הייתה ברורה) ולכן יש בה כל מיני סדרי עדיפויות מעוותים כמו תקציב ביטחון מהגבוהים בעולם ושירות צבאי חובה מיותר לחלוטין, אותה מדינה מנוהלת על ידי חבורת לא-יוצלחים המעמידה את כולנו בסכנה (לכאורה).

צעד אופרטיבי – מה לקחת אתכם מקטע זה:

לא להצביע לליכוד (או לעבודה, גם שם, המצב די דומה)ף גם אם נראה לכאורה כי "רק שרון יביא שלום".

אין הכרח שהשלום (אם בכלל) יגיע דווקא מאיש העומד בראש מפלגה מושחתת עד היסוד, רק מפני שהוא לכאורה "מנהיג חזק".

כוחו של שרון, כמו כוחו של הליכוד, הוא מכוח הניתן על ידי העם, שהוא הריבון בישראל, על ידי בחירות.

אל לנו "לקנות" איומים מבחוץ, כמו גם הבטחות סרק לשלום.

מיגור השחיתות ושינוי סדר העדיפויות החברתי, חשובים בהרבה לבינתיים.