בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

למה העולם הוא כזה מקום מרתק ומלא פעילויות?
לא יכול לעבור יום בלי שיהיה לי כל כך הרבה דברים לכתוב עליהם ולהתייחס אליהם?

תנועת מחאה

בעקבות חשש לזיופים (בשל הרבה הצעות מיניות מגונות ;) ברשימת הבלוגים שעשו עניין, יצאה קיפוד כזה במחאה חריפה.
אז זיופים אולי אין במנגנון האוטמטי הזה, אבל כבר שמעתי מפי כמה אנשים ספקות לגבי אמינותם של הפרמטרים המשמשים לקביעת בלוגים שעשו עניין.

כיצד פרנצ'סקה יצאה מרשימת הבלוגים שעשו עניין?
(אגב, מזל טוב פרנצ'סקה, את יודעת למה, אני שמח עבורך!)

ובאותה הזדמנות, מזל טוב לסוכן ק. שהגיע ל-1,111 כניסות וצילם את הכניסה ה-33,333 לבלוג זה.

תודה לסוכן ק. על צילום המסך

מזל טוב בריטני

בשבועיים איחור אחרי בריאת העולם (נו טוב, יום ההולדת שלי), נולדה בריטני ספירס.
מה שאומר שהיום היא חוגגת יום הולדת 22...
hit me baby one more time...

אז יש כמה אנשים שמקנאים בכוכבת הפופ הצעירה, מלגלגים על ההצהרות התמימות שלה.
אבל, מה לעשות, יש לה קהל, ילדים וילדות אוהבים אותה והיא עושה הרבה כסף...
ואפילו יש לה כמה שירים חביבים. אני לא מאמין שהם יעמדו במבחן הזמן אשר קובע אילו שירים קלאסיים ואילו לא (למשל Moonlight Sonata והסימפוניה החמישית של בטהובן, או אפילו כמה שירים של הביטלס).
אבל, נחמד להאזין להם לפעמים, כל עוד הם לא מושמעים יותר מידי.

זה מזכיר לי שלפני הגיוס עבדתי בין השאר במכירת כרטיסי אשראי-מועדון בסופרים.
באחד הסניפים, בלי שום רחמים, פשוט התנגן ללא הפסקה האלבום של בריטני ספירס ברצף.
שעות רבות על הרגליים, ניסיונות חוזרים ונשנים לשכנע אנשים לעשות כרטיס אשראי במקביל להאזנה לבריטני ספירס יכולים לשבור בן אדם!
(המלצה לבכירי שירות הביטחון הכללי, מדובר בשיטת עינוי יעילה אשר עשויה להוציא מידע רב ערך גם מטרוריסטים קשוחים)

יום הולדת 22 שמח בריטני (לקוח מהאתר הזה)

מכפר ערבי לעיר בישראל

הרחוב שלי עובר שיפוצים לאחרונה.
במדינה נורמלית אחרי יומיים השיפוצים ברחוב היו מסתיימים, על מנת לגרום למינימום אי נחת לתושבים.

אבל זו ישראל, אז אם אפשר לסיים משהו תוך מספר ימים, למה לא למתוח אותו על פני מספר חודשים?
אז לפנימ ספר חודשים המדרכה באחד הצדדים ברחוב שלי גולחה, מה שהזכיר מעט כפר ערבי נטול מדרכות.
לא שיש בזה משהו רע חס וחלילה, אבל בכל זאת, לא אסטתי וגורם לכלבים להרגיש עוד יותר טוב עם זה שהם עושים את הצרכים שלהם שם...

אז היום התחילו לסלול מדרכה ברחוב שלי, מה שאומר שבעוד כמה שנים (אני בתקווה שימים) תהיה ברחוב שלי מדרכה!
פלאי הטכנולוגיה.
אגב, למה בד"כ מדרכות יותר גבוהות מכביש ולא להיפך?
למעט העובדה שכך הנהג רואה ביתר קלות הולכי רגל שעומדים לחצות את הכביש, לא מצאתי עוד יתרונות.

דווקא היה מגניב לחיות בעיר שהמכוניות נוסעות בה בגובה הראש לדוגמא...

אגב, מספרים שאת ברזיליה, בירת ברזיל משנת 1960, תכננו כעיר אולטרא מודרנית עם כבישים רחבים ומבני ציבור מרשימים (אם כי לא בהכרח יעילים).
רק מה, שכחו לשים בבירה החדשה של ברזיל שנבנתה בלב הג'ונגלים מעברי חציה (או גשרים או מעברים תת-קרקעיים), מה שהפך אותה לאחת הערים  עם אחוז הולכי הרגל הגבוה ביותר שנפגע בתאונות דרכים.
מעניין, נכון?

תגלית - נוסטלגיה

גילית היום שאחת המגירות בשולחני התפרקה.
זה מתחיל להיות מחזה שכיח בקרב רהיטים בחדר שלי.
אולי הגיע הזמן שאחליף את ריהוט המהגוני בחדרי לריהוט מתכתי קר או פלסטיק נטול אישיות?

בכל מקרה, מהמגירה הסוררת, נפלו כל מיני ניירות וחפצים שהיו בה, בין שאר הדברים גיליתי דף מפנקס קטן שכתבי בצבא ובו רשמתי דיאלוגים שלי עם אנשים.
אצטט רק שני משפטים שאמרתי לבחור חביב בשם גלעד ששירת איתי :

"אתה טיפוס מורכב, רק חבל שלא הרכיבו אותך כמו שצריך"

והשני:

גלעד : "מה אתה אתה רוצה ממני, אני כמו דג"
אלעד : "אתה מסריח, מכוער ומלא קשקשים?"

אך, אלו היו ימים.
וכמובן גיליתי במגירה עוד פנינים, מכתבים, ברכות ועוד כל כך הרבה דברים שפשוט נפלו להם אי שם מאחור... :)

חמישים מיליון

בקרוב תתקיים במדינתנו הקטנה הגרלה שהפרס שיחולק בה הוא 50 מיליון שקלים חדשים!
נראה לי שמדובר בהגרלת לוטו, אבל לא טרחתי לברר, אז קיים סיכוי שמדובר בהימורים חוקיים אחרים בחסות המדינה.

אתמול שמעתי אנשים מדברים על ההגרלה.
מה הם יקנו בחמישים מיליון השקלים, למי יתנו, מה יעשו...
גם שמעתי הבוקר ברדיו בדיחה (בתוך פרסומת, אבל אני מנסה לשאוב כמה שפחות מידע מהפרסומות) בה שאל האדם ברדיו "יש לך עודף מ-50?".

די נחמד לראות אנשים חיים באשליית ההתעשרות המהירה.
נכון, בודדים גם יזכו להגשים אותה, אבל כל כך הרבה מוציאים הרבה יותר ממה שהם מרוויחים על הדברים הללו.
כואב הלב.
אבל, אם זו הדרך שלהם לחלום, אז אולי הסכומים שהם מוציאים, באמת שווים את זה.

וזהו, אעצור את עצמי כאן, מפני שגם ככה אני גולש (תרתי משמע) יותר ממה שהתכוונתי...
אלעד