| |
בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים
It doesn't make a damned bit of difference who wins the war to someone who's dead - Catch 22, Joseph Heller |
| 12/2002
על מבקרים וביקורת
אני אדם ביקורתי. אמנם אני לא אובייקטיבי, כי אני נמצא עם עצמי 24 שעות ביממה, אבל אני יודע שאני אחד האנשים הכי ביקורתיים שאני מכיר אם לא הגרוכ שבהם.
אני אוהב למתוח ביקורת על כל דבר שזז (וגם על כמה דברים שלא זזים).
אני מניח שמי שיקרא את הבלוג שלי יקרא הרבה תלונות שהיו לי וכתבתי.
אני לא חוסך את הביקורת שלי מאנשים, ולכן הרבה מאוד אנשים לא ממש אוהבים אותי, או סתם טוענים שאני חסר טאקט...
אני באמת ובתמים חושב שקל למתוח ביקורת, במיוחד על אחרים, אך לא רק, בקלות רבה יותר מאשר ליצור משהו.
נסו לדוגמא לכתוב שיר. תשימו לב כמה פעמים השיר יראה לכם טיפשי ומגוחך ובמקרה הטוב תמחקו אותו ובמקרה הפחות טוב תקראו את הדף לגזרים.
לי בכל אופן זה קורה...
אני יודע שהרבה יותר קל לי להסתכל על השיר שאני כותב בעין ביקורתית וחסרת רחמים מאשר לכתוב שיר.
ברוב הפעמים זה באמת עוצר בעדי ומונע ממני לכתוב.
ואני עוד קצת מעריך את עצמי. ברגע שמדובר באנשים האחרים, בדרך כלל טיפת ההערכה שיש לי עוד יורדת...
מאוד קל למתוח ביקורת.
הכותב שעבודתו הכי קלה בעתיון הוא מבקר הטלויזיה או המסעדות.
שניהן צופים או אוכלים משהו מוכן שאנשים טרחו ועמלו עליו ובדרך כלל לרשום מה היה חסר ולא טוב במוצר אותו הם מבקרים.
החיים הטובים - אני משוכנע שאותם מבקרי טלויזיה לפחות, לא היו מספיק טובים בשביל ליצור תוכנית טובה ולכן הם הלכו להיות מבקרים.
אני מניח שכולנו נתקלנו באותם אנשים שמתבוננים במשחק כדורגל או כדורסל וצועקים כלפי המסך אידיוט, על המהלך האחרון שעשה השחקן, או איך הוא לא ראה את זה על השופט...
זו באמת דוגמא קלאסית לקלות של הביקורת לעומת הקושי שביצירה בכלל וביצירה המושלמת (או לפחות השואפת לשלמות) בפרט.
אז אני רוצה להתנצל בפני כל מי שביקרתי אותו השנה, ולא הבין שהביקורת היא חלק שתבועה עמוק במין האנושי בכלל ובי בפרט.
אלעד
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
