לקטע הזה אין יותר מידי משמעות. פשוט ראיתי היום בעמוד האחורי של אחד הצהובונים (ע"ע מעריב וידיעות אחרונות) שאוטוטו הולכים לאשר לסגווי לנוע על מדרכות ישראל, אז רציתי להציג תמונות שלי על סגווי מבודפשט, לפני שבוע.
עשיתי סיור בן כשלוש שעות בעיר. התענוג היה די יקר - 50 אירו לשלוש השעות.
אבל היה נחמד מאוד.
נשענים קדימה ואחורה כדי לנוע, ביד שמאל ניתן לקבוע אם רוצים ימינה או שמאלה. יש עוד כפתור הדלקה וכיבוי ומפתחות הקובעים מהירות מקסימלית (10 קמ"ש, 13 קמ"ש או 20 קמ"ש).
וזהו.
הרעיון של הסגווי הוא שהוא אמור להיות ממש, אבל ממש פשוט.
לראייה. שני האנשים שעשו יחד איתי את הסיור, היו זוג קשישים מדנוור קולראדו.
אגב, מעניין לראות בתמונה, כיצד האישה נראית כמו עוד דמות מהסרט "מטריקס".
בכל מקרה, התמונות (אוי, להשוויץ בכך שנסעתי על סגווי, זה כל כך אנושי, יותר מידי אנושי!):
אני על ה-Segway. ברקע הארמון בבודה
כנ"ל
אינני מאמין שכבר הספקתי לשכוח את שם הכיכר הקומוניסטית הזו. ברקע הפרלמנט.
כנ"ל
מימין לשמאל - הישישה מהמטריקס, המדריכה שנראית ממש טוב מלפנים והאיש מדנוור
חוץ מסגווי, רציתי גם להגיד שהיום למדתי משהו נחמד.
NEWS - North, East, West & South. לכאורה חדשות אמורות לכסות את הכל.
אני לא יודע אם זו הייתה המחשבה במקור או שהפירוש הודבק לאחר מכן. בכל מקרה, זה נראה לי נחמד.
ובלי קשר, בעיה חריפה:
התחלתי להתאמן טניס. יחד איתי, מתאמן בחור העונה לשם זידאן, אבל על באמת!
כעת אינני יודע אם לשנות את הכינוי של זידאן הנזכר בבלוג לא אחת (ששמו כמובן אינו זידאן).
אני מניח שאשאיר את זידאן של הבלוג עם הכינוי, שכן ככל הנראה לא אספר על זידאן מהטניס יותר מידי.
וזהו.
אוף, הפוסט הזה אנושי, אנושי מידי (הערה לעצמי: להפסיק לקרוא ניטשה)
אלעד
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
