בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

סוף סוף מצאתי את מה שאיבדתי באפריל!!!

אני לא יודע כמה מהקוראים שורות אלו, קראו את הבלוג באפריל השנה.
אבל כבר ב-11 באפריל, הרגשתי שמשהו חסר, הבנתי שמשהו הלך לאיבוד...

בפעם האחרונה שראיתי אותו, הוא היה בבגדאד ומאז נעלמו עקבותיו...
והנה, היום, הם עזרו לי למצוא אותו!
אז, הוא היה בתכרית (תהרגו אותי [בעצם אותו], אין לי מושג איך הוא הגיע לשם, אני השארתי אותו בבגדאד!), לא סתם הוא מכונה סדאם חוסיין אל תכריתי (סדאם חוסיין מתכרית), מפני שזו היא עיר הולדתו ויש סימוליקה מסויימת בכך שנתפס בה.

סדאם חוסיין, מי שהיה נשיא עיראק, רודן אכזר אשר דיכא את עמו, בניו פעלו ללא מורא במדינה אשר שלט בה, אנסו נערות, עינו אסירים ועוד שלל מעשי זוועה, אשר חלקם מבוסס על סיפורים ושמועות וחלקם ודאי נכון, ובכן, אותו סדאם חוסיין נלכד היום ואפילו ללא ירייה אחת.

ובכן, מה יהיה עם האיש עכשיו (כידוע מדובר באדם בעוד מספר חודשים יחגוג יום הולדת 67, לאחרונה איבד את שני בניו עודאי וקוסאי, אשר פוחמו להם בידי כוחות אמריקנים)?
סביר להניח, שאם לא יקום האדם שיתנקש באיש ויזכה לתהילת עולם למשך מספר חודשים ואף שנים, עד אשר ישכח מדפי ההיסטוריה, בקרוב יחל משפטו של סדאם חוסיין. האשמה - רצח עם ופשעי מלחמה אחרים.

צפוי לנו משפט ססגוני כנראה (בתקווה שמשפט כזה אכן יתקיים).
כנראה הוא יטען לחפותו ודאגתו לעם העיראקי (תוך כדי עשיית קופה נאה בצד) ונסיונו למנוע את ניצולה של עיראק על ידי הזרים, דבר שהוא נכון, אבל המחיר שהוא דרש בעבור זה היה מעט, איך נאמר, לא סביר...).

אגב, מה הסיכוי שהאיש שנתפס היום בתכרית הוא בעצם כפיל של סדאם וסדאם בעצם מסתובב חופשי?
הרי היו סיפורים מכאן ועד הודעה החדשה בדבר עשרות הכפילים שיש לאיש...

הואיל ואני לא הראשון, לא היחיד ולא המומחה הגדול לענייני סדאם חוסיין, האיש והאגדה, אעצור את שטף דברי כאן ואפנה למספר קישורים רלבנטים :

דברים שכתבתי על העלמותו של סדאם ב-11 באפריל 2003

תולדת חייו של סדאם חוסיין מ-CNN

סיפור התפיסה ב-ABC

סיקור על לכידת סדאם ב-YNET

על התפיסה בוואלה

תאוריית קונספירציה מעניינת על כך שסדאם בעצם שוחרר מחוטפיו על ידי האמריקנים ולא נתפס על ידם

עיקוב שכר או איך חיים בלי משכורת

קראתי את הכתבה הבאה ב-YNET על עיקוב שכר של כ-16,550 (שש עשרה אלף וחמש מאות) עובדים ברשויות המקומיות ובמועצות הדתיות.
ממש נורא לקרוא על כך שבישובים שונים בארץ אנשים באים מידי בוקר לעבודה ולא מקבלים שכר, בעוד אנשים שהולכים ללשכת העבודה כן מקבלים דמי אבטלה (בין שביתה לשביתה ועיצום אחד למשנהו).

כאשר הראתי את הכתבה לעוד כמה אנשים, התגובה הראשונה שלהם הייתה - "למה הם לא מתפטרים?"
נכון, הצעד המתבקש כאשר לא משלמים לך, הוא להתפטר ולחפש עבודה חדשה.
אבל מה לעשות, בחלק מהמכרים מדובר באנשים שאין להם לאן ללכת ו/או שהם חולמים על הפנסיה שמשרה קבועה בגוף ממשלתי מבטיחה. איזה עיסוק בדיוק יימצא לעצמו עובד מועצה דתית בן 54?
האם הוא מתאים לעבודה אחרת?

נכון, אין צורך אמיתי בכל כך הרבה עובדי רשויות מקומיות, יש לצמצם ולפטר חלק נכבד מהם (למשל דובר על כך בתוכנית לאחד רשויות מקומיות שנגנזה בשל לחצים פוליטים).
גם אם אותם עובדים ינזקו, הרווח של תושבי המקומות הללו יהיה רב מההפסד.
נכון הדבר גם לגבי המועצות הדתיות שלא עושות שירות של ממש, מלבד קבלת תקציבים נאים מאוצר המדינה.

אבל הוחלט אחרת, הוחלט להשאיר את העובדים האלה, הוחלט לא לפזר את המועצות הדתיות, אז למה לא לשלם להם?!
התירוץ שאין כסף בקופות העיריות והמועצות המקומיות הוא מצוץ מהאצבע!
אם אין כסף, הראשון שאמור לא לקבל שכר הוא ראש העיר או המועצה, רק לאחר מכן העובדים הזוטרים!
רק לי המצב הקיים, בו אנשים הולכים לעבודה ובמשך מספר חודשים עד שנתיים (במועצה הדתית בפרדס חנה) לא רואים שכר נראה אבסורדי?

באמת נראה שההגיון הלך לו לישון מזמן ועדיף ללכת לחתום בלשכה, מאשר להיות עובד עיריה...
עד מתי ימשיך מצעד האיוולת?

ברית מילה שווה כסף...

זוכרים את דבריי על ברית המילה (בעד והרבה נגד)?
אז אתמול נתקלתי בכתבה בנענע, אשר סיפרה על אדם שהתעורר יום אחד בבית חולים בנורווגיה ומצא עצמו נימול.
חייו קרסו לדבריו, הוא איבד הרבה מהתחושה שהייתה לו באזור לפני, דבר שגרם לירידה משמעותית בחיי המין שלו וזכה למבטים מוזרים מצד אישתו, דבר שגרם לו גם לא להופיע במלתחות ציבוריות...

הוא תבע את הרופא שביצע את הברית בניגוד לרצונו, בשל טעות בקריאת הגליון הרפואי וזכה ב-20,000 קרונות נורווגיות (כ-3,000 דולר).
וכאן, בישראל, לא רק שלא שמעתי על תביעה כזו, אנשים לוקחים את המנהג כזה כ"טקס קבלה" לדת היהודית, משהו שחייבים לעבור.
מי שרוצה לקרוא על כך עוד, מוזמן שוב לקרוא את הדברים שכתבתי לפני כחודשיים, שם פירטתי יותר והבאתי קישורים למאמרים רפואיים ואחרים.

בקיצור, שוק הבשר הזה, לפיו קובעים לילדים קטנים דברים כל כך חשובים, כל כך אישיים לעתיד לא לרוחי!

כמה שאני חביב לסוקרים

בזמן כתיבת הפוסט הזה, התקשר אלי בחור מאחת מחברות הסקרים וערך סקר בנושא "צריכת מוצרי חלב" (איזו התרגשות, הוא פנה דווקא אלי, מכל האנשים האחרים במדינה שהוא יכל לפנות אליהם).

הוא לא ידע לאיזה בור הוא נופל...
(להזכירכם, אני סרבן אידיאולוגי לסקרים טלפונים, מהסיבה הפשוטה שמי שמתקשר הרי יכול לדעת עלי הכל, אז למה שאני אשתף איתו פעולה ואחשוף את דעותי?)

וכך החל הסקר, הוא החל בשלב הראשון - אימות הנתונים ובירור פרטים ראשוניים על הקורבן....
הוא שאל אם אכן הגיע למספר שאליו רצה להגיע (והקריא את מספר הטלפון בביתי, אנונימי עלק) ועל זה לא הייתה לי בעיה גדולה להשיב לו.
אפילו ציינתי שמדובר בבית פרטי ולא בבית עסק.
וכאן זה נגמר!
לא השבתי מה גיל האנשים בבית.
לא השבתי כמה אנשים גרים בבית.
לא השבתי האם בבית יש זכרים מעל גיל 18.
לא השבתי על כמות הנשים מתחת לגיל 18 בבית.
ולא השבתי על עוד שאלות חטטניות מסוג זה, למעט הניסוח הרגיל - לא רלבנטי.

אגב, במידה ותהיתם למה בכלל עניתי על הסקר, בניגוד לדרכי הרגילה אשר כוללת תשובה מנוסמת - "לא תודה אני לא מעוניין", זה מפני שנושא מוצרי החלב יקר ללבי בחודשים האחרונים וסיקרן אותי לדעת אילו שאלות ישאלו.

שאלתי את הסוקר מי הזמין את הסקר, הוא חזר שוב על שם החברה שהוא עובד בה. אמרתי לו שהתכוונתי לחברה ששילמה בעבור הסקר, לא החברה שעורכת את הסקר.
הוא אמר שהוא לא יודע, אז שילחתי את הנער לממונים עליו, הוא חזר כעבור שתי דקות עם התשובה "גם הם לא ממש יודעים". הבלי הבלים חשבתי לי, "מישהו משקר" אמרתי, אבל המשכתי להשתתף בחגיגה (סה"כ, זה די שיעשע אותי ונראה לי שבשלבים מסויימים, עד הסיום המפתיע... זה שיעשע גם אותו).

הוא המשיך לשלוב השני.
נשאלתי לגבי גבינות הקוטג'ים שאני מכיר.
בתור אדם שמתעב את הגבינה הגבשושית, לא היה לי הרבה מה להגיד בשבחי המוצר.
לכל קוטג', לא חשוב של איזה חברה, הענקתי את ציון הכבוד 1 (בסולם הנע בין 1 - נורא ל-7 - נפלא).
בשלב מסויים, אחרי שהשאלות חזרו על עצמן בורסיות שונות, ביקשתי ממנו שיקרא בשקט ובכל שאלה שקשורה לקוטג', יסמן את הציון הנמוך ביותר.

לא על הקוטג' לבדו עמד השלב השני, נשאלו שאלות על יוגורטים...
אני מכיר די הרבה יוגורטים עם פירות, אפילו כאלו שלא נמכרים בסופרים הרגילים (כמו אותו יוגורט צרפתי הנמכר בטיב טעם), אז הוא היה צריך להוסיף עוד כל מיני יוגורטים, שכלל לא הופיעו ברשימה שלו.
(וזה בא עוד מאדם שכמעט לא אוכל יוגורטים).

השלב השני הסתיים והגענו לשלב השלישי והאחרון.
הוא אמר משפט על כך שהסקר הסתיים וכעת עברנו לשלב של שאלות לצרכי סטטיסטיקה בלבד. אמרתי לבחור "עד עכשיו זה לא היה סטטיסטיקה?! האם היה רק מדובר בשאלון הכרות ביני לבינך?".
ואז החל מטר שאלות הדומה לשאלון מתחילת השיחה.
שוב האם גרים בבית ילדים מתחת לגיל 18 - "אמרתי לך כבר קודם שלא רלבנטי" סוקר ארור.
האם אני מגדיר עצמי כחילוני, מסורתי, דתי או לא יהודי - "לא רלבנטי" (איש העולם הגדול מספיק להגדרה שלי).
שוב עוד כמה שאלות שלא ממש קשורות לכלום ואז זה הגיע...

הסוקר סיפר לי "חג החנוכה חל בשבוע הבא, האם אתם מתכוונים להדליק חנוכיה?"
השבתי שוב שהשאלה לא רלבנטית (במיוחד אם קודם לא עניתי לו אם אני בכלל יהודי) ואז זה הגיע, שברתי את הבחור המסכן...
הוא שאל אותי בכל חצי בוכה, חצי זועם "למה אתה לא עונה לי על אף שאלה לעניין" השבתי שאני לא מעוניין לחשוף על עצמי פרטים בפני אנשים שמתקשרים אלי בטלפון ויכולים לנצל את זה לטובתם".
הוא מילמל משהו סגנון "אבל זה סקר אנונימי והמספר שלך עלה באקראי במחשב", וכאן הזכרתי לו את העובדה שהוא זה שיזם את השיחה ולא רק זאת, הוא אף וידא איתי את מספר הטלפון.
הואיל ועדיין הוא לא גילה סימני הבנה, ביקשתי ממנו את מספר הטלפון בבית שלו (בדומה לאותו פרק נפלא בסיינפלד שג'רי ביקש את הטלפון של הסוקרת על מנת שהוא יוכל לחזור אליה ולהטריד אותה בבית שלה וכאשר היא השיבה שהיא לא מעוניינת שיתקשרו אליה הביתה, הוא אמר שגם הוא לא) וכמובן, בדומה למה שהוא עשה, הבהרתי שאני לא אעשה בזה שימוש לרעה, אלא רק אגיד לו את השם שלו, ואת הכתובת שלו ושכח מכל הסיפור.
לרגע הוא הסכים, ניגשתי למחשב והעלתי את האתר 441 (לאיתור שמות וכתובות על פי מספרי טלפון) ואז הוא התחרט ובכה "אבל אז אתה תדע את הכתובת שלי והשם שלי". באותו שלב הוא הבין מדוע אני לא שש לספר יותר מידי פרטים על הדלקת הנרות בביתי, על האנשים שגרים והשעות בהן אנחנו לא נמצאים בבית (כדי שלמשל כל פורץ יתחזה לחברת טלסקר וידע מתי לבוא).
הסוקר חזר לעשתונותיו, אמר בכל עדיין חצי מבובל "תודה שענית על הסקר, אני את שלי עשיתי" ואני שאלתי אותו שוב האם הוא בכל זאת רוצה לחזות ב"נס" שאני אדע בדיוק מי הוא לפי מספר הטלפון שהוא ייתן לי.
הוא לא רוצה אז הפרדתי ממנו לשלום.

מסקנה - בשום פנים ואופן אל תשתפו פעולה עם סוקרים.
בעידן המידע, מידע הוא כסף ולא נראה לי סביר שאני אבזבז מזמני, כך ללא כל תמורה ואעניק אינפורמציה לאנשים זרים שאני כלל לא מכיר.
וזה נכון שבעתיים לגבי סקרים פוליטים, בהם אנשים שאני לא מכיר מעוניינים לדעת איזה פתק אשים בקלפי, דבר אבסורדי בהתחשב בעובדה שהבחירות הן חשאיות, במיוחד כדי שאני לא אצטרך לחשוף את דעתי מחשש להתנכלות...

אגב, לאחר כתיבת הקטע הנ"ל, הטלפון בביתי צילצל והודעה מוקלטת בכל אישה אמרה "זו היא הודעה חשובה, אם הנך מעל גיל 18 אנא הקש 1".
לא העזתי להקיש, לא כי אני פוחד שידעו שאני מעל גיל 18 (רואים, לא?), אבל מי יודע לאיזה שיחה אני עשוי להתגלגל.
מישהו ניסה את מזלו והקיש 1 ויגיד לי במה מדובר?

מתי גם לנו בישראל תהיה רשימת DO NOT CALL כפי שקיימת בארה"ב, לפיה כל מי שמעוניין מכניס את המספר שלו למאגר ולחברות הטלמרקטינג (ושפה יכניסו גם את חברות הסרים) יהיה אסור להתקשר למי שברשימה, אחרת יהיו צפויות לקנס כבד?
יש דברים שצריך ללמוד מהאמריקנים!

ועד כאן לפעם  זו
ימים צלולים ומשובחים לכולנו.
אלעד