בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

הראות היום הייתה טובה, אך לא טובה כמו אתמול.

אני אביא כאן תמונות שיספרו מספר סיפורים ואוסיף כמה מילים.

רק לפני, אולי אספר שמעבר לכל אותם נודניקים של תחילת שנה שמציעים לך למכור את אמא שלך לבנק דיסקונט בתמורה לכרטיס להופעה של שלמה ארצי שבלאו הכי יופיע בחינם בהמשך השנה באוניברסיטה (וזו דוגמא היפותטית), הייתה גם בחורה שראתה אותי מסתובב עם מצלמה דיגיטאלית, שאלה אותי אם יש לי כבר חשבון סטודנט וכאשר השבתי בחיוב, היא אמרה "חבל, הייתה יכול לקבל עוד מצלמה דיגיטאלית". השבתי "ששווה הרבה פחות, לא?". "אתה צודק" היא אמרה.

לפניה, היה גם איזה בחור אחד שרואה אותי הולך עם קרואסון, פתח פחית דיאט קולה קטנה (כמו שבעבר חילקו במטוסים) ואמר איזו סיסמא מטופשת שאמרו לו להגיד (משהו כמו "שתה ותרגיש טוב" בערך).

השבתי "תודה", לקחתי את הפחית מידו, ניגשתי לדוכן שממנו הגיע והנחתי את פחית המשקה על הדלפק.

הלכתי משם והוא קרא לי לחזור. לא חזרתי. מה היה אומר לי? היה שואל אותי מדוע אני לא אוהב לשתות רעל?

הרי מעבר לעובדה שידוע כי קולה אמנם פותחה כתרופה, אך היא פוגעת בבריאות, למשל בריאות השיניים, הרי על משקאות דיאט, כמו דיאט קולה, כתוב במפורש שהם מכילים ממתיקים מלאכותיים שצריכה שלהם מסכנת את הבריאות (הרשו לי להתעלם מזה שצריך לצרוך כשלוש טון אספרטיים על כל ק"ג גוף כדי שזה באמת יזיק).

זה שנותנים לך רעל בחינם, לא אומר שצריך לקחת...

וחוץ מזה, מי שותה קולה עם קרואסון?!

צריך להיות אידיוט כדי להציע למי שאוכל קרואסון דיאט קוקה קולה. מילק שייק, רצוי בטעם וניל, היה מתקבל בברכה...

בלי קשר, התקשרתי לזידאן על מנת לדרוש בשלום קבלתו לפר"ח (פרויקט חונכות), הואיל והוא הזכיר את זה בצהריים.

"אז התקבלת או לא?" שאלתי את זידאן.

"לא יודע, הם לא חזרו אלי עדיין" השיב זידאן.

"אז אולי לא התקבלת?" שאלתי בעדינות.

"אין סיכוי" זידאן אמר לי, "עשיתי רושם טוב על המראיינת".

"אז למה לא חזרו אלייך?" שאלתי בכל זאת.

"אמרו שיש איזה אתר שצריך לבדוק" השיב זידאן וציין שהוא לא בדיוק יודע באיזה אתר אינטרנט מדובר.

הואיל והוא נרשם לפר"ח בטכניון, הצעתי לו לבדוק את האתר של פר"ח בטכניון. הרי היה הגיוני שזה האתר, לא?

זידאן גלש לאתר, נכנס לדף של הרכזת שבחנה אותו ו...

דחו את זידאן מפר"ח. להגיד שזה לא היה צפוי?

אחרי שהביעה פליאה וחוסר אמון, הגיע השלב לו חיכינו – שלב התירוצים:

"ההיא, מה היא מבינה?!" (כוונתו כמובן לרכזת הפר"ח שזה מכבר הסביר שהוא הותיר עליה רושם טוב ונראה שהיא מבינה את סגולותיו)

"ההפסד של הילדים, לא שלי." (מהיכרותי איתו, הרווח של הילדים. של האנושות)

"אני אצחק עליהם כשהספר שלי יתפרסם." (בשלב הזה אמרתי לו, "בו נחשוב על זה. הספר שלך יתפרסם ויצליח [דבר שאני לא מאמין בו] וכל מה שאתה תעשה זה לצחוק על פר"ח שלא קיבלו אותך? אתה לא חושב שאנשים יצחקו עלייך?" [כמובן שלא, הוא לא חושב])

וכך עוד שלל אמרות באותה רוח.

בשלב הזה ניסיתי להסביר לו שאולי הוא לא מתאים (מה שאני בטוח ב-100% לגביו. המטרה היא להשרות ביטחון על ילדים עם בעיות, לא לגרום להם לעוד בעיות).

"אין סיכוי, אני ממש רוצה את זה".

נתעלם מהעובדה שהתשובה שלו לא ממש מהווה פיתרון לבעיה שהצגתי, אחרי עוד קצת זמן זידאן אמר שהוא ימצא עבודה במקום ושהוא בעצם שמח שלא קיבלו אותו.

איזה יופי. זידאן הדגים בצורה מעשית ופנטסטית את כל מה שנלמד תיאורטית בקורס "פסיכולוגיה חברתית".

שכנוע עצמי, הדחקה, אפקט האחר, הטיות שונות ומשונות ועוד שלל דברים פשוטים שזכו להגדרות פסיכולוגיות שונות.

ובסופו של דבר, כפי שכתבתי קודם, אני באמת ובתמים חושב שמי שהולך לפר"ח, רק בעבור 500 השקלים שמקבלים מידי חודש, באמת מחמיץ את המטרה של זה, כי בזמן הזה באמת אפשר לעבוד ולהרוויח יותר, כאשר המטרה החשובה באמת בעניין היא עשיית הפעילות.

טוב. יכולתי לקשקש כאן עוד שעות על הטיול שלי עם זידאן בכרמל, כיצד הוא מתחיל עם כל דבר שזז וגרוע מזה, מקשקש לי בשכל על כל דבר שזז, עד כמה שווה להתחיל איתו.

אבל יש תמונות וכו', אז תיהנו...

פה עושים כרטיסים. זה לא באמת מעניין כמו העובדה המרשימה שלא נעזרתי בחצובה והתמונה עדיין יצאה סבירה

"וגר זאב עם כבש" - דוכן ידיעות אחרונות ודוכן מעריב, האחד ליד השני. שניהם גרועים אגב

אני רק רציתי לצלם את דוכן "מעריב לילדים" שהביאו לאוניברסיטה. הבחור הזה התעקש שגם אצלם אותו, ליד הדבר המגוחך שהוא מנסה לשווק (מעריב לנוער זה גם כבר לא בדיוק לסטודנטים, אבל "מעריב לילדים"? מה הצעד הבא? "מעריב לעוברים"?!)

והאלה שנותנים לטעום רעל...

גן לזכר השואה ומאחורה דוכן סלקום. כך אני אזכור את סלקום - שואה (או לחילופין "שואה זו מובאת לכם בחסות סלקום)

בדיקה שערכתי בערב בטכניון, העלתה שהמצב שם דומה. רק את דוכן בנק הפועלים, החליף דוכן בנק לאומי, שכן באוניברסיטה סניף בנק הפועלים, בעוד בטכניון בנק לאומי. אין הבדל, כולם מנסים לדפוק סטודנטים עם עמלות גבוהות

את שלוש מכונות המשקאות הקרים הללו, צילמתי רק כדי להדגים את השינוי שחל מהפעם הקודמת שצילמתי אותן לקטע הזה. משנה חסות, משנה עטיפה...

כאמור, בטכניון זה לאומי XL במקום, אבל חוץ מזה אין הבדל

ארובות חדרה. הראות גרועה בהרבה מאתמול, אבל עדיין ניתן היה להבחין בארובות אורות רבין

ויש דברים יפים שלא צריך להרחיב עליהם

"עיר הכרמל" זהו האיחוד בין דלית אל כרמל לעוספיא. אף אחד לא באמת משתמש בשם הזה

וגם את זה הזכרתי אתמול והנה היום אישור רשמי "בניין עמיר" (שמתם לב אגב, איך שמואל הפך ל-Paul?)

 מה עצוב שבניין "עמיר" הוא חלק מקומפלקס "רבין". לא באמת חושבים כאשר מקבלים כסף מתורמים, נכון? מה נחמד שביום שישי הקרוב מציינים את יום השנה העשירי לרצח רבין