|
בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים It doesn't make a damned bit of difference who wins the war to someone who's dead - Catch 22, Joseph Heller |
| 1/2003
"על פרשת דרכים" היו לי היום הרבה נסיעות. כשלעצמן הן לא ממש מעניינות, אבל נתקלתי בכמה אנשים ומצבים.
בתחנה המרכזית בפתח תקווה נתקלתי בקשישה מלאת מרץ שלטנתה חיכתה לקו 51 חצי שעה. לכל נהג שעבר שם היא הציקה ושאלה מתי האוטובוס יוצא. כאשר היא חיכתה היא רצה ליד אוטובוסים וכמעט נדרסה... אפשר לחשוב כבר לאן היא ממהרת - לבית העלמין ירקון?! אחר כך היא התיישבה מקדימה.
בכלל, קשישים אוהבים לשבת מקדימה ואיך שהאוטובוס עוצר והנהג פותח את הדלת, הם צועקים "נהג, רגע, נהג" עד שהם יורדים מהאוטובוס...
אחר כך, ליד השוק של פתח תקווה, רץ אדם ודפק על האוטובוס, במשך כמה עשרות מטרים עד שהנהג עצר לו. לרגע חשבתי שהוא ימשיך עם האוטובוס עד התחנה המרכזית בתל אביב... בסוף הוא באמת עלה על האוטבוס, אם זה בכלל מעניין מישהו.
נסעתי ברכבת לחיפה, ואחד הנוסעים שם את המזוודה מעל ראשו. היתה לו שמש בעיניים והוא עבר לצד אחר של הקרון. הוא לא לקח איתו את המזוודה, עוברי אורח ראו את המזוודה, ובמדינה כמו שלנו, כל תיק הוא פצצה בפוטנציה, קראו למאבטח והוא פינה את הקרון וכאשר הוא הגיע לאדם שהתיק היה שלו ואמר לו שיש חפץ חשוד , הוא הואיל לספר שזה התיק שלו... עוד אזעקת שווא וסיפור גבורה שנכתב כאן בבלוג...
| |
|