בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

פרסומות ברדיו

אתמול בבוקר, כך סתם לשם הגיוון, החלטתי להחליף את תחנת הרדיו לה אני נוהג להאזין כאשר אני מתקלח – "קול המוזיקה".

כיוונתי את הסקאלה ל-104.5, רדיו צפון, אשר בשעות הבוקר נדמה כי הוא משדר בדיוק את הדברים המשודרים ברדיו ללא הפסקה – 103FM במרכז.

אני חושב שהאזנה לתוכנית הבוקר של מירב מיכאלי, בה היא פונה אל כלל המאזינים והמאזינות בלשון נקבה, מדגימה בצורה נפלאה את הבעייתיות הקיימת בשפה העברית (ובכל שפה אחרת בה קיימת אבחנה דקדוקית בין זכר לנקבה בעת הדיבור), שאינה קיימת בשפה האנגלית נאמר.

אכן הפנייה אל הקהל בלשון נקבה, היא אקט פמיניסטי מרגש, אולם הואיל והורגלתי בכך שהשפה העברית מפלה לטובה גברים, כך שפנייה אל קהל שמינו אינו ידוע, נעשית בלשון זכר, אז התוכנית של מיכאלי נשמעת לי מעט מאולצת.

אך לא בזה רציתי לעסוק. ב-104.5, בניגוד לקול המוזיקה, יש פרסומות. אני מניח שזה בשל העובדה שלרדיו צפון יש מאזינים, בניגוד לקול המוזיקה.

טוב, אני סתם מזלזל. ודאי יש מאזינים לקול המוזיקה. הם פשוט בני 90 ומעלה ומרותקים לביתם, כך שלצרוך שירותים, הם לא ממש יכולים, למעט אולי שירותי רפואת חירום ("והיום במבצע, שני קטטרים במחיר של קטטר אחד!).

האזנתי בקשב לפרסומות ובשתי הפרסומות להן האזנתי, נתקלתי במשהו שמעט הרגיז אותי.

"הגבלת אחריות".

גם באורנג', חברת הסלולארי וגם באלדן, חברת השכרת הרכב, סיפרו על "מבצעים מדהימים", כאשר בתום הפרסומת טרחו להגיד "בכפוף לתקנון המבצע" ב-Orange ו"בהתאם לתקנון המבצע" באלדן.

כל הגבלת האחריות והתקנונים עם האותיות הקטנות די מרגיז, בעיקר כאשר הוא נשמע בפרסומת.

יש לכם משהו להגיד – "תאמרו עכשיו או נצרו לשונכם לנצח".

הרי כמה פעמים יצא לכם לשמוע על "מבצע נהדר" שהביא אתכם לחנות כל-שהיא וכאשר הגעתם, התברר שבאותיות הקטנות התברר שאתם משועבדים לעשרים השנים הקרובות על מנת לקבל כרטיסים להופעה של הדג נחש, מקבלים שלוש דקות שיחה בחינם (על כל נאמר 200 דקות שביצעתם) ועוד שלל מבצעים שלא נראים באמת אטרקטיביים, אחרי שבוחנים אותם קצת לעומק, מעבר למבט הראשון.

הרי המטרה של פרסומים ופרסומות היא לשכנע את כולנו לקנות מוצרים שאין לנו באמת צורך בהם.

החל מראשית המאה הקודמת, השיטה הקפיטליסטית ייעלה את הייצור במידה כזו, שכיום הבעיה היא לא "איך לייצר מספיק", אלא "איך למכור את כל הזבל שייצרו".

הפרסומות הן כאמור החוליה המקשרת בין העודף בייצור למחסור בביקוש.

והרי איך ניתן יהיה לשכנע את הצרכן להחליף את המכשיר הסלולארי שרכש לפני שנה, אם נספר לו על כל מיני התחייבויות שהוא אמור לעשות לשם כך?

בכל מקרה, במקלחת הבאה, אשוב לקול המוזיקה.

זה הרבה יותר נחמד.

שטיח קסמים

ואם כבר הזכרתי צרכים כוזבים, ממש בא לי שטיח ריקוד למחשב!

בסוף השבוע שעבר, שיחקתי בפלייסטיישן אצל אחותי באחד כזה וזה היה ממש משעשע.

נראה לי שבקרוב אהפוך את המחשב שלי לרחבת ריקודים...

תמונות שצילמתי ביום שבת האחרון להמחשה:

דילמה – לחסום או לא לחסום

אני בדילמה מסוימת.

אימא שלי שוב הוסיפה אותי למסנג'ר.

לא היה לי נעים לא לאשר לה.

מהשנייה בערך שאישרתי לה, אני מקבל ממנה הודעות מטופשות ומציקות בתוכנת המסרים האליטיסטית.

עברו בי לא מעט מחשבות לחסום אותה.

פעם שעברה, פשוט מחקתי עצמי מהרשימה שלה וקיוויתי שכך היא לא תציק לי.

זה עבד במשך תקופה די ארוכה.

השאלה כאמור, האם יהיה זה מוסרי לחסום את אמא שלי במסנג'ר?

כמדומני היא תהיה האדם הראשון שחסמתי בתוכנה הזו (באייסיקיו, חסמתי בעבר מספר זניח של אנשים).

ועוד בענייני אימא – הפעם תא קולי

אם כבר הזכרתי את אמי, הרי אני חושב שמן הראוי לציין שלפני מספר ימים היא בישרה לי בהתרגשות "ממתינה לך הודעה בתא הקולי" (יש לנו תא קולי משותף בקו הטלפון הביתי, עם תיבות נפרדות).

"תיבה 1 זה שלך?"...

כך היא אמרה. במילים אחרות, היא קודם בישרה שיש לי הודעה, אח"כ שאלה אם זה באמת לי.

צחוק הגורל, אבל בשנים האחרונות, תא מספר 1 הוא שלה...

והיא בודקת אותו לא אחת.

לפעמים אימא שלי מצליחה להדהים אותי.

מצד אחד היא זוכרת את הסיסמא של התא שלי (תא מספר 2 אגב), כך שהיא בדקה הודעות שלי, בלי רשותי כמובן (לא שזה משנה, הרי לא משאירים לי הודעות סודיות) כאשר הייתי בחו"ל.

מצד שני, היא שוכחת לפעמים דברים טריוויאליים לחלוטין, כמו איזה מבין שני התאים הקוליים שלה ואיזה שלי.

וכאמור היא מציקה לי במסנג'ר.

ארגון אנרכיסטים

אחד האוקסימורונים החביבים עלי, הוא צמד המילים "ארגון אנרכיסטים".

נכון, בדרך כלל הם "קבוצת אנרכיסטים" או סתם "אנרכיסטים" ולא ארגון.

אבל כאשר הם מתקשרים האחד עם השני, מארגנים הפגנות (וזה יכול להיות נגד גדר ההפרדה/אפרטהייד [תלוי את מי שואלים] בכפר בילעין וזה יכול להיות נגד הגלובליזציה לכבוד הכינוס האחרון של ה-G8) ויש להם אג'נדה משותפת, הרי גם אם יתכחשו לכך, יש להם ארגון, גם אם לא פורמאלי.

רוצה לומר, לא תהיה זו הגזמה לטעון כי אנרכיזם טהור אינו דבר אפשרי. מרגע שאדם יצר קשר ולוא אם אדם נוסף אחד, הרי נוצר סדר כל שהוא באנרכיה והרי זו כבר היררכיה.

מצד שני, אף אידיאולוגיה רשמית מעולם לא באה לידי ביטוי באופן מוחלט במציאות (קומוניזם טהור מעולם לא היה קיים, כך דם פאשיזם ובוודאי לא דמוקרטיה של ממש). יתרה מכך, האידיאולוגיה האנרכיסטית, כפי שלפחות באה לידי ביטוי במעט הכתובים שקראתי בנושא, אינה מדברת על אנרכיה של ממש, אלא על חיים בקהילות ולא תחת מדינות.

בכל מקרה, עדיין צמד המילים "ארגון אנרכיסטים" משעשע אותי למדי.

מחשב נייד

חידוש לשוני חם מן התנור:

בבואכם לדבר על מחשב נייד, אל נא תאמרו לפטופ...

אמרו - לב-טוב!

זה נשמע הרבה יותר משעשע.

שפות העולם

ואם כבר חידשתי קצת בנוגע לשפה העברית, אז הנה לכם אתר שמכיל מידע על לא מעט שפות בעולם, על פי אזורים והשפה המדוברת בהם וגם על פי שפה והאזורים בהם היא מדוברת.

הנה למשל השפות המדוברות בישראל, על שלל הניבים השונים.

אני מוכרח להודות שעל חלקן מעולם לא שמעתי.

האתר הובא לידיעתי באמצעות הבלוג העברי הנושך של אהוד.

(אגב, מצאתי באתר דברים שסותרים מידע קודם שיש לי, למשל הקוריאנית נחשבת על פי האתר הזה כשפה מבודדת, כלומר שפה שאין שפות דומות לה. על פי מה שהיה ידוע לי עד כה, הקוריאנית והתורכית הן מאותה משפחת שפות, שמשום מה הספקתי לשכוח את שמה)

ועד כאן להפעם.

אלעד