בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

רבין מצטער

יום הזיכרון לרבין הגיע, כמו בכל שנה, גם בשנה העשירית לרצח בתאריך שונה.

אני חושב שהעניין הזה עם תאריך עברי שאף אחד לא באמת יודע, אבל כל האירועים נקבעים על פיו, נועד כדי להפוך את חיינו לפחות יציבים, לבלבל אותנו ואם נחפש משהו חיובי – לעשות את החיים יותר מעניינים, כי בעצם מידי אפשר לשחק משחקי הימורים שונים כגון "אני שם 200 שקל שיום רצח רבין ייפול בשנה הבאה באוקטובר" (לא בדקתי, אין מדובר בהימור אמיתי.

אך לא במועדים עבריים רציתי לעסוק, אלא במושא היום – יצחק רבין, או ליתר דיוק, הנצחתו של האיש.

מידי שנה, במודעות המציינות את מותו של האיש, ישנה תמונה מעט שונה של רבין.

האם רק אני שמתי לב שרבין הופך להיות צעיר (מצטער) משנה לשנה (לדוגמא, ראו את סדרת הבולים שהוציא השירות הבולאי לכבוד האירוע)?

בולים לזכר רבין מאתר רשות הדואר

הייתכן כי ביום השנה השלושים או הארבעים לרצח רבין, נראה תמונות של תינוק?!

ימים יגידו!

קטע קצת יותר ארוך ומשמעותי על עשר שנים להירצחו של רבין כאן.

כפיות טובה

אתמול, סופסוף הרגע הגדול הגיע!

קניתי שטיח ריקוד, אחרי ש"פנטזתי" עליו למעלה משבוע, והזמנתי שתי עיזות (בוחנות שטיחים רשמיות) לבחון אותו איתי ביום שישי.

לצורך הקנייה, הזמנתי לקחת איתי חלק את האורים והתומים של עסקי שטיחי הריקוד – מור (שאנשים רעים השתלטו לה על הבלוג הישן ומחקו את תוכנו אתמול).

הואיל ומור לא ידעה בדיוק כיצד להגיד לגרנד קניון, שם יש סניף של טויס אר אס, הצעתי לפגוש אותה בתחנת לב המפרץ.

למי שלא מתמצה בטופוגרפיה של חיפה, הגעה שלי ללב המפרץ כדי להגיע לגרנד קניון, שקולה לנסיעה מתל אביב לחיפה, רק כדי להגיע לנתניה...

הגעתי למקום. חיכיתי לה מעט, אפשר להגיד שציפיתי (ובמקרה של מור, כמי שתחביבה הגדול זולת יצירת סרטי אנימציה בפלסטלינה הוא אפייה, כאשר אומרים  "ציפיתי" או "לצפות", אפשר לחשוב גם על עוגה עם ציפוי שוקולד ולא רק ציפייה לאוטובוס שיגיע). ואז היא הופיעה.

שלפתי שתי אריזות חטיף שוקולד עם בוטנים שהכנתי מראש, בדיוק רגע אחרי שמור הציעה שנחפש מקום שאפשר לקנות בו אוכל.

כך חיכינו תוך כדי בליסה לקו 123, שלא בדיוק מגיע לגרנד קניון, אבל עובר מספר דקות הליכה משם.

האוטובוס הגיע, עלינו. מאחורינו עלו שני בחורים צעירים שנראו מוזר (לא יותר מוזר ממני וממור, אך אין זו הנקודה).

הם שאלו את הנהג "אתה מגיע לגרנד קניון?". הוא ענה שלא ושאין אף אוטובוס שמגיע.

מור ואנוכי היינו בדרכנו לגרנד קניון, אז חשבתי שזה יהיה לא נחמד אם הם ישובו ריקם למקום מוצאם.

ועוד בטרם הנהג הספיק להסביר להם שהוא יכול להוריד אותם מרחק דקות הליכה משם, אמרתי להם שאנחנו מגיעים לשם ושיבואו איתנו ונראה להם את הדרך.

נסיעה...

תחשבו שאתם ממתינים הרבה, כי קו 123 הוא קו אוטובוס ארוך שמגיע ממסוף אוטובוסים אחד למשנהו ומטפס במסלול מאוד מוזר בדרך.

כאשר ירדנו מן האוטובוס, טרחתי להגיד לשני הנערים שזו התחנה בה הם צריכים לרדת ושיעקבו אחרינו.

"זה בערך חמש דקות הליכה מכאן" אמרתי.

עברו מספר דקות והיינו בפתח גוש הבטון הגועלי שמילא את ואדי רושמיה (אם תרצו לקרוא על הצד המכוער של בניית הגרנד קניון, תוכלו לעשות כן בקטע שכתבתי פה).

בעודי מוציא את כל רכושי לצורך הבדיקה הביטחונית הדבילית (מיד לאחר קטע זה, תבינו מדוע אין טעם בבדיקה בטחונית בקניונים מסוימים), שני הבחורים חלפו על פנינו, בעוד אחד מהם מפטיר לעברי "לזה אתה קורא חמש דקות?".

זה ממש הרגיז אותי!

לזה אני קורא כפיות טובה!

לא זאת בלבד שהראיתי לשניהם את הדרך, אפשר לומר שבזכות ההתעניינות שלי הם עלו על האוטובוס ולא נותרו במפרץ חיפה.

האם אני אשם שמור ביקשה להאט את קצת ההליכה כי שני הליצנים עצרו להשתין על שיחים שבדרך?

משך ההליכה היה כחמש דקות ושני החלכאים הנדכאים הללו במקום להגיד תודה (שלא היה לי בה צורך כמובן), בחרו לזלזל בחוש הזמן שלי (שהוא מפותח למדי כמובן).

כמובן שזה לא יימנע ממני לעזור לאנשים אחרים בעתיד.

אולי להבא, אשים לב אם אני עוזר לערסים או לא.

ועד כאן לעניין זה.

מדריך למתפוצץ בקניון

ובאותו עניין, רציתי להעיר משהו לגבי חשיבות האבטחה בגרנד קניון.

הבה ננסה להבין רגע את הרציונאל העומד מאחורי מערך האבטחה בקניונים בכלל ובקניון זה בפרט.

המטרה, אם הבנתי נכון, זולת על מניעת מעשי עבריינות וונדליזם, היא למנוע פעילות חבלנית עוינת.

במילים אחרות, המטרה של השמירה בקניון, היא מניעת כניסת מחבלים שיבצעו פעולה אלימה, בין אם ירי כלפי אזרחים חפים מפשע (הערה קטנה, חלק ניכר מאותם אזרחים הם פושעים נתעבים שמעשנים בקניון, בניגוד לחוק ולכן המילה "חפים מפשע" לא נכונה לגביהם, אם כי גם לגביהם, הייתי מעדיף שלא יהרגו אותם, אלא רק יטילו עליהם עונשים כספיים כבדים ואף מאסר) ובין אם פיצוץ חגורת נפץ או פצצה.

בגרנד קניון, בדומה לעוד קניונים בארץ, קיימת חנות "עשה זאת בעצמך", אינני זוכר אם מדובר בסניף של אייס או הום סנטר.

כידוע, מאוד קל לייצר פצצות, ואין באמת צורך ב"מעבדת נפץ" מתוחכמת כמו שמנסים אולי להציג זאת באמצעי התקשורת, אלא אפשר להכין לבד מחומרים שניתן למצוא בכל חנות לחומרי בניין.

הנה, חפשו בגוגל כיצד לייצר פצצה ומהר מאוד תגלו שזה מאוד פשוט.

כמובן, טרם הזכרתי את האפשרות לקנות סכינים בכל מיני חנויות בקניון, חלקם חדים ביותר ובהחלט מתאימים למפגע הממוצע.

אם כן, לוא הייתי מפגע, או יותר פשוט – הייתי צריך להמליץ למפגעים מה עליהם לעשות, הייתי ממליץ להם לקנות סכין בקניון ופשוט להתחיל לשחוט אנשים מיד אחרי הקנייה.

אם יש להם קצת יותר סבלנות, ממש נחמד לקנות כמה חומרים פשוטים בחנות לחומרי בניין, להיכנס לשירותים, להתפלל לאללה (או לכל ישות בדיונית אחרת שיחפצו בה), לערבב את החומרים בהתאם להוראות שקל למצוא אותן במרשתת, ולצאת ולהתפוצץ באחד מריכוזי הקהל שבמרכז הציבורי...

כמה קל, כמה פשוט.

והכי חשוב...

את זה, האבטחה המטופשת שרק מטרידה בכניסה לקניון, לא יכולה למנוע, לפחות לא בשיטת האבטחה הנוכחית.

כמובן שלא אשלח לארגון טרור את ה"מידע" האקסקלוסיבי הזה.

גם אין בכוונתי להמליץ על פעילות מסוג זה, או לעודד מישהו להכין פצצה מחומרים שניתן לקנות בחנויות מהסוג הזה, על אחת כמה וכמה לפוצץ עצמו בריכוז קהל.

רק רציתי להצביע פה על מחדל אבטחה שקל מאוד להעלותו על הדעת (עובדה, עשיתי זאת), אך מעדיפים להתעלם ממנו, כי הרבה יותר קל להתמודד עם מעבדות מתוחכמות "אי שם" והרבה יותר פשוט להציב בובה עם גלאי מתכות בכניסה לקניון, כאשר כל החומרים לפצצה נמצאים בתוך הקניון!

רק חישבו כמה קשה להעלות קוצץ ציפורניים למטוס, בעוד כמה קל להסתובב בכל קניון בישראל עם סכין חדה ומאיימת...

חנן גולדבלט (או שהוא גולדבלאט?!)

גולד – זהב

בלאט – מילה לא יפה ברוסית.

חנן גולדבלאט – חנן זהב מזדיין....

נשמע הגיוני לאור פרטי המידע שעלו לאחרונה בעיתונות לגבי מעשיו של האיש.

חרטום דמוי חרטום

אני מניח שחלק ניכר מהקוראים שמע על האתר "האיל הקורא", ואני מניח שלפחות קוראים בודדים יודעים שאני נוהג לקרוא את מרבית הכתבות באתר.

בדרך כלל, גם אם אינני מסכים עם תוכנן של הכתבות או לחילופין הנושא לא מעניין אותי, עדיין מדובר במאמרים שיש בהם תוכן ובשר, כלומר הם מעלים טיעונים, מנמקים, מפרשים ומסבירים אותם, ולאחר מכן מתנהל דיון ער בין הקוראים.

בכל מקרה, לפני מספר ימים הגעתי אל הידיעה הבאה, שהיא כמובן ידיעה קצרה, מבזק אם תרצו, ולא כתבה.

מדובר על שרידי תנין שנמצאו לפני מספר שנים, בעל ראש עם מאפיינים של דינוזאור וסנפירים של תנין (הואיל ובימינו, נהיה פופולארי להתנגד לתורת האבולוציה של דארווין, הרי מדובר בעוד סוג של ממצא שמתאים לתיאוריה הדרוויניסטית).

מה ששעשע אותי בידיעה הקצרה הזו, היה המשפט הבא:

"החוקרים ציינו במיוחד את חרטומו דמוי החרטום של הטירנוזאורוס רקס עם שיניים גדולות וחדות".

הורידו את סיומו של המשפט...

החוקרים ציינו במיוחד את חרטומו דמוי החרטום.

די הגיוני שחרטום יהיה דמוי חרטום, לא?

כמובן שהכוונה ברורה – העניין הוא שהחרטום של היצור דמוי התנין, היא בצורה חרטום של דינוזאור ולא שהוא אף בצורת אף, אולם בכל זאת, אני מצאתי את הניסוי הזה משעשע למדי.

הליכוד VS הליכוד

האתר הבא הופיע בגוגל כקישור מממון כאשר חיפשתי "הליכוד".

זה לא בדיוק האתר של מפלגת הליכוד, כפי שודאי הבנתם...

גניבת דומיין?

אני לא ליכודניק, אבל זה הרגיז אותי מעט בכל מקרה.

חניה צמודה

לסיום, נקנח בתמונה שצילמתי אתמול בצהריים, ברחוב ליד הבית.

שתי המכוניות היו ריקות מאדם כאשר הגעתי.

לא מדובר כאן ב"תאונת פגע וברח", אל ב"תאונת חנה וצא לדרכך"...

זה נראה לי מעט מוזר. הרי אם אחד הנהגים לפחות היה באחד הרכבים בזמן התאונה, הרי הוא יכול היה לפחות לאחר מכן להזיז את האוטו מעט. זה טבעי, לא?

מכאן אני יכול להניח שני דברים, שניהם הגיוניים באותה מידה אגב:

א. מדובר ברחוב חיפני משופע ולכן הרכב השחור הדרדר אל עבר האוטו הלבן ונעצר לבסוף.

ב. אחד הנהגים מיהר, כנראה לטכניון הסמוך, ולכן לא היה לו זמן להרחיק את הרכב או להתרגז על התאונה

כך או כך, צילמתי מספר תמונות, כולל את לוחיות הרישוי של המכוניות, כך שאם מדובר ברכב שלכם או מכירכם, ואחד הרכבים שהיה מעורב בתאונה ברח, צרו איתי קשר ואשמח לעזור.

רכב מנשק רכב או סתם "תאונת חנה ולך"

ועד כאן להפעם, שלום ותודה.

אלעד