לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים


It doesn't make a damned bit of difference who wins the war to someone who's dead - Catch 22, Joseph Heller
כינוי:  ashmash

בן: 43

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2005    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2005

קטע חסר תכלית כחיים עצמם


 

טוב. זה קטע יום הולדת.

לכאורה, שמח, חגיגי ומיוחד.

בפועל, זה יום ההולדת הרביעי שאני חוגג בתקופה שיש לי בלוג פעיל (ותודה ומזל טוב לטליק שהעיר את תשומת לבי לכך שאפשר לספור ימי הולדת שחגגת בישרא-בלוג), כך שאני אפילו לא באמת רואה טעם לכתוב משהו "חגיגי" ומיוחד, שכן זה הפך למין שיגרה כזו המתרחשת אחת לשנה.

 

אין לי הרגשה חגיגית.

כמדי שנה, כאשר נשאלתי מה אני רוצה מתנה ליום הולדת, השבתי לשואלים "את אותו דבר שנתת לי לפני שנה". בשנים שעברו אמרתי אותו דבר, למעט שנה אחת, די מזמן, בה לא ביקשתי דבר.

 

אני לא רואה צורך של ממש לפרט פה על 24 שנים של כלום, על ה"שנה האלעדית" שחלפה או בעצם על שום דבר שקורה בחיי בימים אלו.

לא, הם לא רעים, לא רעים בכלל.

אני מרוצה מהסטאטוס הנוכחי שלי, מהדברים שאני עושה והחלטות שקיבלתי.

פשוט אני באמת לא רואה בכך טעם.

 

הקטע הזה, אינו חסר תכלית לחלוטין אגב.

קטע זה, טכנוקראטי למדי. בהיותי טכנוקרט וחובב סדר, חשבתי להותיר כאן במה, לכל אותם אנשים שהחליטו, משום מה, שהדרך הכי טובה לתקשר איתי היא להשאיר לי תגובה בבלוג.

אני מעדיף שתגובות "מזל טוב" טיפשיות, מכל מיני אנשים שרואים שיש לי יום הולדת בדף הראשי של ישראבלוג, יושארו כאן ולא נאמר בקטע הקודם.

כמובן, הייתי מעדיף שלא ישאירו תגובה בכלל.

 

וכמתנת יום הולדת ממני לקוראים, שכן אני באמת ובתמים סבור שלתת זה הרבה יותר כיף מלקבל, אני שם כאן את התמונה שאני הכי אוהב מבין כל התמונות שצילמתי בטיול האחרון.

את התמונה צילמתי באחת הכנסיות בדוברובניק.

אני כל כך אוהב אותה, שכן לא מדובר בתמונה של נוף, לא בתמונת טבע ולא בתמונה של אנשים.

מדובר בתמונה שצולמה על ידי אדם (אני) ומציגה מעשה אדם (הכנסייה, הוויטראז' וכדומה).

ומעבר למה שהיא מציגה, בעבורי חשוב מה שהיא מייצגת.

התמונה מייצגת בעצם את הדבר החשוב ביותר בצילום, כפי שאני תופש אותו!

צילום, ובעצם גם ראייה, לא מציג אובייקטים.

הצילום מציג למעשה פגיעה של אור.

הצילום, הוא הקפאת הרגע ונצירתו לעולמים (או לפרק זמן ארוך).

 

הצילום הזה, כל עיקרו הוא משחק האור, לא כל גוף. מעבר האור דרך חלונות הכנסייה הצבעוניים, שבירתו וריכוזו בנקודה קטנה יותר בקיר.

כאשר ביקרתי באותה כנסייה מספר שעות לאחר מכן, אותה הקרנה של אור על הקיר לא הייתה קיימת. זה כמובן מייצג את הדבר השני החשוב בצילום – הזמן. התמונה הזו צולמה בשעה מסוימת – 10:51 של ה-12 באוקטובר 2005.

אם הייתה מצולמת מעט לפני או מעט אחר כך, היא בפירוש לא הייתה נראית דומה. למעשה, במשך רוב שעות היממה, לוויטראז' אין כל משמעות.

 

אלו אם כן הסיבות העיקריות בגינן אני אוהב את התמונה הזו.

כולי תקווה שגם יתר המתבוננים.

אלעד

 

 

ויטראז - דוברובניק

נכתב על ידי ashmash , 17/11/2005 23:22   בקטגוריות ושמחת בחגך  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוקה ב-20/11/2005 20:19




468,737
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לashmash אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ashmash ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)