| 1/2003
 פיגועים ומודעות אבל
אתמול היה עוד פיגוע, כבר לא ממש סופרים כמה פיגועים היו מאז ראש השנה לפני שנתיים...
כבר די התרגלנו לשיגרה הזאת - מהדורת חדשות, מתקשרים לראות אם הקרובים שלנו (שבכלל גרים באילת ונסעו לבקר בנס ציונה) לא נפגעו בפיגוע.
אתמול למשל, הייתי באוטובוס בדרך לחברה שלי, הייתי מרחק חמש דקות נסיעה מהבית שלה, אז לא חשבתי לענות ברגע שהיא התקשרה, וכאשר הגעתי אליה, זכיתי לנזיפה חמורה, על כך שלא עניתי לה לטלפון ושהיא מאוד דאגה ברגע שהיא שמעה על פיגוע בתחנה המרכזית בת"א (שכאמור בכלל לא היתה במסלול שלי, שהיא ידעה מראש)
מאוד מפריע לי, שבפיגוע, נפגעו אנשים שאפילו לא מכירים את המילה פיגוע בעברית...
אנשים, שהקשר שלהם לסיכסוך הישראלי-פלשתיני הוא בכך שהם מעוניינים לעבוד ולפרנס את משפחותיהם.
לדעתי, גם הקשר של רוב הישראלים שנפגעים בפיגועים לא ממש מצדיק את זה שהם משמשים כמטרות. סה"כ רובם אנשים קשיי יום שמשתמשים בתחבורה ציבורית וקונים בשוק.
נכון שרובם שונאים את הערבים, אבל זה מפני שקל לדמגוגים לנצל את מצבם האומלל ולהטיח אותם כנגד עם מיסכן אחר!
ההמרדה וההסתה של ציבור כנגד ציבור, אותו הפרד ומשול שמנהיגי שני העמים מנסים (ולצערנו די בהצלחה) ליצור, עלו במוחי אתמול כאשר צפיתי במשדר שאחרי הפיגוע.
במשדר הסבירו שהפיגוע, שקורה סמוך לבחירות, משרת את הימין ויביא להגברת התמיכה בימין.
כרגע, הממשלה בישראל היא ממשלת ימין וגם כאשר הממשלה לא מתפקדת, הכלכלה קורסת (נגיד בנק ישראל קבע שהתמוטטות המערכת הכלכלית בישראל אינה דמיונית) ומאות אנשים נהרגים בשנה, עדיין ככל שהמצב יהיה רע אנשים ירצו להמשיך עם ממשלת הימין.
אנשים אומרים בסקרים שהמצב הוא המצב הרע ביותר שהם יכולים לזכור ובכל זאת הם רוצים לבחור במי שמנציח את המצב הקשה.
לעומת זאת, כאשר השמאל היה בשלטון והיו פיגועים (למשל פיגועי פברואר-מרץ 96'), הפיגועים הביאו לשלטון את בנימין נתניהו וממשלת הימין.
למעשה, נוצר מצב שלא משנה מי בשלטון, פיגועים משרתים את הימין.
אמנם זה לא נראה סביר וסביר להניח שזה לא נכון, אבל חיבור שני הדברים שציינתי, יכול לרמז על חיבור ותמיכה של הימין בפיגועים (ולמען הסר ספק, אני לא חושב שקיים קשר ישיר בין הימין לטרוריסטים הפלשתינאים).
מה שכן קיים לדעתי, זו תופעת "יחס גורר יחס", פיגוע פלשתיני מביא לעוד תומכי ימין בישראל שמביא לעוד תומכים בפיגועים בקרב הפלשתינאים.
בעצם נוצר כאן מעגל קסמים, רק שהקסם הוא מידת התחכום וה"יצירתיות" של שני הצדדים בגרימת מוות זה לאחר...
הנושא האחרון עליו רציתי לכתוב, שלגמרי לא שייך, הוא שאתמול ביקרתי בטכניון, מקום עבודתו של אבי לפני שנפטר.
האזכרה ביום חמישי הקרוב וניצלתי את ההזדמנות שאני מבקר במקום והדבקתי שלוש מודעות שמציינות את מועד האזכרה.
כל כך הרבה שינויים התרחשו בפקולטה בו הוא עבד בשנה האחרונה.
משפצים שם את הבניין וממש צבט לי בלב, שהוא לא ראה את זה.
בכלל, כל פעם שאני רואה כל מיני דברים שאבא שלי לא ראה והיה עשוי להתעניין בהם, עיניי מתמלאות דמעות.
בחודש האחרון, ככל שמועד השנה לפטירתו מתקרב, אני נזכר בו יותר ויותר.
וכל פעם אני מתעצב בגלל זה.
אני נזכר במילים האחרונות שהוא אמר לי, לפני שהלכתי לביתי ולאחר מכן לא דיברנו יותר.
הרבה אנשים חושבים ששנה זה הרבה זמן ולדעתי, גם נצח לא מצליח למחוק את כל הדברים!
ובנימה אופטימית זו, אסיים את הפוסט הזה.
אלעד
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
