בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

ראשית כל אני חושב שאין דבר נפלא יותר מלפתוח את היום עם אכילת תותים!

החיים כטיול

אפשר להסתכל על החיים כטיול.
אפשר לבחור שתי אופציות :

טיול מאורגן

טיול ללא הדרכה

הטיול המאורגן שקול לחיים שהולכים על פי התלם, במקרה הישראלי-חילוני, תיכון, צבא, טיול, לימודים, עבודה, פנסיה ובין לבין חתונה ונכדים.
הטיול ללא ההדרכה שקול לחייו של אדם שבחר ללכת שלא על פי המסגרות המקובלות.

איזו מבין שתי האפשרויות עדיפה?
זה עניין של טעם אישי.

יש אנשים שאוהבים שמוליכים אותם צעד אחר צעד, שמראים להם את האתרים החשובים ונקודות הציון המרכזיות, שמספרים להם על שמות של אנשים וכל מיני פרטים פיקנטים.

יש אנשים שאוהבים לעשות הכל בעצמם, לגלות בעצמם את הדברים, לחוש, להרגיש, גם אם זה כרוך במחיר של לא לראות את הכל, הם יראו את הדברים בדרכם.

כמובן שניתן לשלב בין הדברים, ניתן לקחת טיול מאורגן שבמהלכו יש המון סיורים עצמאיים, אפשר לטייל לבד ומידי פעם להרשם לסיור מאורגן מקומי.

מה מתאים לחיים?
ללכת במסלול שרבים כל כך עברו בו לפנינו או ללכת בנתיבים שאולי איש טרם הלך בהם?

בסופו של דבר, אנחנו יוצאים וחוזרים אל אותו מקום, לא היינו כאן מאז ומעולם ולא נישאר כאן לנצח.
אפיזודה חולפת שבכוחנו לקבוע מעט כיצד היא תראה, לאיזה כיוון היא תקח אותנו, אבל לא לשנות את מה שנקבע מראש.

אני מצרף תמונות מדהימות, שזכו לכותרת "אור, צל ודמיון" וקיבלתי אותן באי מייל. הלוואי והייתי יודע מי יצר אותן ולמי להעניק את הקרדיט (באמת שניסיתי, שלחתי אי מייל לזאת ששלחה את האי מייל לזאת ששלחה אלי והיא שלחה למי ששלחה לה ויוצר התמונות לא נמצא, כנראה שזה קשה כמו למצוא רוסי שלא יודע מה זה בבושקה [או מטריושקה ברוסית]).
ואל תחממו סופגניות במיקרוגל (אלא אם כן אתם רוצים ריבה רותחת)!
אלעד