בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

באטמן מתחיל (או מי בעצם רע)

לפני מספר ימים, צפיתי בסרט "באטמן מתחיל" (Batman begins).

ביקורת מחמיאה על הסרט תוכלו לקרוא אצל הפסיכופט המתורבת.

אני רוצה להתייחס למשהו אחד, שלא פוגם בהנאה מהסרט, אבל הוא בהחלט מפריע לי, באופן אישי.

מעבר לכך שמקדשים מזרח אסיאתיים בהרי ההימלאיה כבר לא ממש מרגשים אותי, מה גם שאלו בסרט לא נראו אותנטיים (כלומר הם נראו נפלא, אבל לא כמו אלו שראיתי כשהייתי שם) ומעבר לעובדה שבדומה ל"נקמת הסית'", הסרט האחרון הסדרת "מלחמת הכוכבים", גם הסרט הזה נגמר היכן שהסרט הראשון התחיל (אם כי מסיבות מעט אחרות), התפישה שהסרט יוצא ממנה מרגיזה במעט.

אולי אומר שבמבט ראשון, נראה היה כי מדובר בסרט די איכותי יחסית לסרט שעיקרו אקשן.

הסרט מעלה לדיון שאלות חברתיות כגון פשע, עוני, שחיתות ומאפיה. נכון, לא מדובר בישראל 2005, אלא יותר בניו-יורק או שיקאגו (שהעיר גוטהם מייצגת) של שנות העשרים והשלושים במאה הקודמת. אך מדובר בבעיות כלל אנושיות הקיימות מעבר לנקודת זמן זו או אחרת.

זה לכאורה מעודד ומעניק לסרט נופך קצת יותר מרשים מ"עוד" סרט פעולה.

אבל לאחר שמחליטים לערער על הנחות היסוד של הסרט, שיש טובים, יש רעים ויש הרבה מאוד אנשים בינוניים שמשחקים לידיים של אלה, בעיקר האחרונים, מתגלה תמונה מעט שונה.

הנה, אפשר לקבל את ההנחה שאיש העטלף הוא טוב. אפילו לא יכול היה להיות פושע של ממש, גם כאשר ניסה.

ואנשים שנראו רעים בתחילה, מתגלים אמנם כ"רעים", אך משחקים לידיהם של כוחות רשע גדולים מהם (“The shadows league”), כמו אותו איש מאפיה השולט בגוטהם או אותו פסיכיאטר מטורף שמחלץ את אנשיו, כאשר תחילה נראה שהוא עובד עבור איש המאפיה, אך מאוחר יותר נדמה כאילו הוא הרשע האמיתי של הסיפור, ולבסוף מתברר, באופן די צפוי לאור תחילת הסרט, ששניהם הם למעשה כלי משחק של כוח רשע גדול יותר, איש ליגת הצללים שבעצם אימן את ברוס ווין.

אם זה לא ברור, אני ממליץ שתראו את הסרט, או לפחות תקראו את התקציר.

כאמור, לעיל תיארתי בקצרה את ההנחה המובנת של הסרט. זו שהצופה יקבל פחות או יותר, אם ייצפה בסרט בעין לא ביקורתית.

אך אפשר לראות זאת כאמור בעין שונה.

מדוע אביו של ברוס וויין נחשב לאדם טוב?

משום שברוס הצעיר, בתקופה שקדמה לרציחת שני הוריו, חשב שאבא שלו איש טוב?

הרי כמעט כל ילד סבור שאבא שלו הוא איש טוב.

האם כי משרתו, אלפרד ויתר האנשים שהיו כפופים לאביו של וויין, סיפרו כי היה איש טוב?

הרי זה ברור. זה תפקידם. לכן שילמו להם.

האם מפני שהוא סיפור לברוס הצעיר, שהיו ימים בהם העיר גוטהם הייתה במצב רע והוא בנה מערכת תחבורה שתסייע לאנשים?

אותה מערכת תחבורה, שהופכת את בניין החברה שלו, למרכז העיר גוטהם...

הרי האינטרס שלו, בעולם המציאותי ולא זה של הסרט, היה ברור – עשיית רווחים וצבירת עוצמה והשפעה.

דווקא בהמשך הסרט, מתברר שהחברה של מר וויין, ייצרה כלי נשק וציוד צבאי מתוחכמים.

אותם כלי שמטרתם לגרום הרבה כאב וצער, לאלו שלא אוחזים בהם.

אביו של באטמן, כך מתואר בסרט, בעל תאגיד ענק של נשק, סוחר נשק שבנה לעצמו אימפריה.

אנשי העיר גוטהם אם כן, אולי אהבו את הפטרון שלהם, אך הוא עדיין היה הפטרון.

מדוע אם כן באטמן הוא הגיבור?

רק כי הוא בחר לתמוך בקבוצה אחת של אנשים שצברו עוצמה וגרמו לכך שהחוקים ינוסחו בהתאם לרוחם ולא בקבוצת הנגד שקוראת תיגר על ההגמוניה של שלטון ההון ומנסה להשליט סדר משלה?

קשה להתעלם מהסדר שהסרט באטמן מנסה לחנך את הצופים בו, בחסות של סרט פעולה, הדש גם בענייני חברה.

סדר, בו עשירים הקימו אימפריות ענק ולכן על כולם להודות להם.

במובן מסוים, הסרט באטמן הוא מסמך היסטורי מעוות במקצת, המציג את ההיסטוריה של ארה"ב, כפי שאותן משפחות עשירות שיצרו את המצב כמות שהוא, היו רוצת שההיסטוריה תתואר:

אנשים טובים שהם או אבותיהם הקימו אימפריות כלכליות חוקות כל, אשר איש לא מתעניין אם הן עושות טוב או לא, אלא כולם סרים למרותם.

ואם מישהו מנסה לקרוא תיגר על ההגמוניה שלהם, הרי הוא "פושע", "האיש הרע" וצריך לנצל כל טכנולוגיה, על מנת להיפטר מהפושעים ולנסות להשיב את הסדר על קנו, גם אם כפי שמציג סוף הסרט, המאבק הזה אבוד.

הופעתו של הג'וקר בסוף הסרט (תחילת הסרט הראשון בסדרה), הרשע האולטימטיבי, שבא על פי קצין המשטרה, כתגובה דיאלקטית לכך שעל כל תזה של גיבור, תקום אנטיתזה של רשע, כך שאם בעבר היו שוטרים שנלחמו בפושעים, הרי שמרגע שהופיע גיבור על, באו גם הארכי-פושעים, היא הגשר למציאות.

אם בעבר פושעים היו בחורים מגודלים ואלימים, עד שכוחות האכיפה הפכו למתוחכמים דיים כדי להילחם, הרי שכיום כוחות האכיפה מתוחכמים יותר, אך גם הפושעים אינם קופאים על שמריהם.

ולצורך העניין, גם מספר סכינים בידיים של קבוצת אנשים נחושים וכמה מטוסים, יכולים להיות תשובה לטכנולוגיה צבאית מתוחכמת, כמו שקרה בארה"ב בספטמבר 2001.

הסרט בעצם מבקש, אולי באופן לא מודע, לגיטימציה מצופיו, להשקיע עוד משאבים רבים בלחימה בפשע ובטרור, שכן המדינה אולי הולכת ומתעצמת, אך גם הכוחות הפועלים נגדה.

הסרט באטמן מתחיל, מבקש לגיטימציה להפקעת זכויות אזרח למען המלחה בפשע, השחיתות והטרור.

וכל זה במסווה של סרט אקשן תמים.z

(ועל אף הביקורת הנוקבת שלי כלפי הסרט, הוא לא רע בכלל)

שמות משעשעים

הנה לכם אתר המציג שורה של אתרים של וובמאסטרים שלא ממש חשבו, או חשבו, אבל לא נכון, לפני שהעניקו שם לאתר שלהם.

תודה לערן על הלינק.

3 פסקאות

אני חושב שהידיעה הזו, המספרת על ילדים בגילאים 5-14 בהודו ששוחררו ממעסיקיהם, מעוררת חלחלה.

אך מעבר לזה, אמנם רק כ-500 ילדים התגלו, אך המספרים של כאלו שלא מתגלים, ולא רק בהודו, אלא בעוד מדינות עולם שלישי, ודאי קשים לעיכול.

ידיעות כאלה, מסתננות אחת לכמה זמן בעיתון וזוכות לאזכור קצר. במקרה הזה 3 פסקאות.

זה מה ששבים, בראי העיתונות, רבבות אם לא מאות אלפי ילדים שמנוצלים בעולם.

במקרה הזה בייצור מוצרי צריכה. במקרים אחרים הם משמשים כעבדים, שפחות מין או כל מיני דברים כאלה, שמלמדים את ילדי ישראל בבית הספר שעברו מהעולם מזן.

אך הם כאן. תלוי רק היכן מסתכלים.

בני 40 ומעלה בישרא-בלוג נמצאים בבעיה

שמתי לב למשהו מעניין. חלק מהקטגוריות בישרא-בלוג (שהן ברובן לא שימושיות, כמו "מכל הבנות בעולם", בלוגים של משתתפי הסדרה "מכל הבנות בעולם" שכבר נגמרה וגם כאשר הייתה על המרקע, לא הייתה מוצלחת במיוחד) הן קטגוריות גיל.

להלן חמש הקטגוריות הללו:

18 מינוס.

18 פלוס.

20 פלוס.

30 פלוס.

40 פלוס.

כידוע, ניתן לשייך את הבלוג לשלוש קטגוריות בלבד.

אבל מה, יש חפיפה מסוימת בין הקטגוריות.

הנה, קחו לדוגמא אותי, אני בן 24. כלומר אני מתאים גם לקטגוריית 18 פלוס וגם קטגוריית 20 פלוס.

אם ארצה לסמן שבלוגי נופל תחת שתיהן, תיוותר לי רק קטגוריה נוספת אחת לבחירה.

בני 30 ומעלה, עשויים לבזבז את כל הקטגוריות שלהם, בקטגוריות גיל.

ובני 40 ומעלה...

הם בבעיה! הרי כיצד יוכלו לסמן את כל 4 קטגוריות הגיל המתאימות להם, אם הם מתאפשר להם לסמן רק 3?

כן. אני יודע, הכוונה כמובן, בדומה לבחינה עם שאלות רבות-ברירה (המכונה משום מה "בחינה אמריקאית" או "מבחן אמריקאי"), יש לסמן את התשובה הנכונה ביותר.

זה לא מפריע לי להלין על כך.

חוץ מזה, הואיל והבלוגרים אמורים להכניס את תאריך הלידה (ואם לא, זו בעייתם בלבד), אפשר היה לוותר על קטגוריה כזו ולאפשר מציאת בלוגים על פי חתך גילאים.

כעת נצא מנקודת הנחה שאנשים אכן מספיק אינטליגנטים לסמן רק קטגוריית גיל אחת.

בקבוצת 18 מינוס, חברים נכון לשעת כתיבת שורות אלה 36,256 בלוגים.

18 פלוס 5,414.

20 פלוס 5,501 בלוגים.

30 פלוס מכילה 2,313 בלוגים.

ו-40 פלוס עם 1,111 בלוגים.

לדעתי זה מרתק. זה מלמד המון לגבי מי הם האנשים בישרא בלוג.

קודם כל, הקבוצה הבולטת ביותר, למעלה מפי 6 מאשר הקבוצה השנייה אחריה ומעל כל הקבוצות האחרות גם יחד – בני ה-18 ומטה.

אין מדובר בקבוצה הגדולה ביותר מבחינת טווח הגילאים, שכן גם אם היא מכילה טווח של 18 שנים, סביר להניח שילד בן 3 עדיין לא מנהל בלוג. לכן, בהנחה זהירה שאפשר לפתוח בלוג כלשהו בגיל 8, הרי טווח הגילאים בקבוצה דומה לזה של 20 פלוס ו-30 פלוס, אף אך כמות הבלוגים גדולה בהרבה.

הקבוצה הבאה, 18-20. סך הכל שנתיים, אך רק כאלף בלוגים פחות מקבוצת הגילאים הבאה מיד אחריה, המכילה שכבת גיל של עשור. אפשר לטעון שיש קרוב לפי 5 בלוגרים בגילאי 18-20 מאשר 20-30, ביחס לגודל הקבוצה באוכלוסייה, מבלי לחטוא הרבה לאמת (נכון, לא ערכי בדיקה לגבי גודלם באוכלוסייה וסביר שחלק מהבוגרים יותר הלכו לעולמם, אך זוהי הערכה גסה).

יש קרוב לפי שניים יותר בלוגים בחתך הגילאים שבין 20 ל-30, מאשר 30-40. כך גם לגבי 30-40 לעומת 40 פלוס.

בהתחשב בעובדה שאחרי ארבעים, אין יותר קטגוריות, הרי שתיאורטית, גם בני 90 יכולים להיכנס לקטגוריה. אם נאמר שהגיל המקסימאלי לבלוגר הוא 80, רק מטעמי נוחות, הרי שמדובר בטווח גילאים של 40 שנה, אולם הוא הקטן ביותר, קטן פי חמש מאשר טווח גילאים של שנתיים (18-20).

העולם שייך לצעירים?

זה כלל לא בטוח. אני חושב שזו אמרה פשטנית.

אבל אין ספק שירא-בלוג בהחלט דומיננטי בעיקר בקרב הקהל הצעיר.

מזג האוויר

מזג האוויר הקפוא השורר במערב אירופה בעת האחרונה לא מותיר מקום לספק!

החור באוזון והתחממות כדור הארץ עוד יהרגו את כולנו!

ואם לא אותנו, אז את ילדינו, והרי אנחנו נעשה הכל למען ילדינו, נכון?

ואם לא החור באוזון, אז אל-ניניו.

אני אמנם לא חי הרבה שנים, כרבע מאה. אבל ברבע המאה הזו, למדתי הרבה באשר לטבע האדם, אם לא לגבי הטבע בכלל.

האדם הוא חיה מאוד הומו-צנטרית, קרי מאוד מרוכזת בעצמה.

אם תביטו ממעוף הציפור או ממעוף Google earth על כדור הארץ, סביר להניח שלא תזכו לראות הרבה מעשי ידי אדם.

אפילו את החומה הסינית, או ליתר דיוק מספר הקטעים המתחברים לכדי החומה הסינית, לא באמת ניתן לראות מהירח. מדובר באגדה שצברה לה קונים רבים.

אגב, אם כבר הזכרתי את החומה הסינית, הרי שבמקרים רבים, מתארים חיץ בלתי ניתן למעבר כ"החומה הסינית"...

זה יכול להיות החומה הסינית המפרידה בין דת ומדינה בצרפת לדוגמא.

רק מה, מי שמשתמש בביטוי הזה, בדרך כלל נוטה להתעלם מהעובדה, שכאשר עמדה בשעת מבחן, החומה הסינית, לא בדיוק מנעה את פלישת ההונים לסין.

אבל נתעלם מדקויות.

אם נחזור לעניינינו, הרי שכמעט כל מה שתקראו בעיתון קשור לבני אדם, ואם אינו קשור לבני אדם, הרי הוא מסופר מזווית הראייה שלהם.

מכאן שהעניין בתופעות טבע כגון צונאמי, הוריקן ורעידות אדמה, לא מעניין כשלעצמו, אלא רק בעניין השפעתם על בני אדם.

כך למשל כאשר חללית יפנית נוחתת על האסטרואיד ITOKAWA, תקראו בעיקר על הסיפור האנושי, של התקלות שקרו, הצפויות ליצור אולי בעיות בעת חזרתה "הביתה", לכדור הארץ.

כאמור, אנו באמת זניחים על גבי כדור הארץ, זניחים בערך כמו נמלים (להן יש חשיבות עצומה, אך מה לעשות, הן קטנות ביחס לשטח העצום הקיים). אנו נוטים להתאגד בקינים, תילי נמלים, להם אנו קוראים ערים וישובים.

מידי פעם תמצאו נמלה בודדת, אך אם היא מצאה מקום מוצלח, סביר להניח שנחיל נמלים כבר יגיע בעקבותיה...

אך משום מה, על אף היותנו כה זניחים, אנו נוטים לקשר כל דבר אלינו. אפילו את אלוהים.

אטען כאן, שזהו חטא גדול, לטעון שיש אל כל-יכול מחד, אך בוא בעת לקבוע שהוא מצא עניין דווקא במין האנושי (ואפילו חמור מזה לקבוע כי הוא מצא עניין בעם זה או אחר).

ואם נחזור אל מזג האוויר ולדיווחים המאוד אנושיים, הרי הם תמיד מתבססים על חוויות אנושיות.

"זה החורף הקשה ביותר מאז..."

"זה הקיץ החם ביותר מאז..."

וכך הלאה, וכך הלאה...

אז כיצד אפוא קשור החורף המקפיא להתחממות כדור הארץ?

אין הבדל גדול בין התחממות לבין קיפאון, כולם יתוארו כאירועים שאין להם אח ורע, רק כי זו החוויה האנושית שאנו יודעים לתאר...

אנו המין הכי חשוב, על כוכב הלכת החשוב ביותר, במערכת השמש החשובה ביותר, בגלקסיה החשובה ביותר שביקום החשוב ביותר.

כעת זו נקודת הזמן החשובה ביותר. מכאן הכל ישתנה. מעולם מזג האוויר לא היה כזה. מעולם התנאים לא היו כה מעודדים. מעולם הפשע לא היה כל כך חמור. מעולם אנשים לא נהגו בכזה חוסר כבוד להוריהם.

ואם מישהו יטען אחרת מהנחות היסוד הללו, הרי הוא ציניקן וראוי לנידוי.

מישהו מתנדב לנדות אותי?

Dictated spelling

אולי אינכם מתארים לכם מה רבה היא ההשקעה בכל קטע המפורסם בבלוג הזה.

כבר מזמן כמעט לחלוטין בפרסום קטעים שעיקרם הקלדת שלוש מילים (בד"כ "יאללה, תגיבו, באמאש'כם) ובכל הקטעים כאן מושקעת מחשבה, גם אם לא סדורה, באשר למשהו שכל קטע וקטע אמור לייצג.

אינני מפרסם תמונות מצלמת רשת באיכות בינונית ומטה, אלא דואג שכמעט כל תמונה המתפרסמת כאן, תהיה תמונה איכותית שעברה חיתוך מדויק, על מנת ליצור קומפוזיציה כמעט-מושלמת (כמעט, רק מפני שאין דבר כזה מושלם).

אחד המאפיינים של ההשקעה הרבה, היא העובדה שכל קטע מוקלד תחילה במעבד התמלילים "וורד", לאחר מכן מועתק ל"כתבן", על מנת למחוק סממני עיצוב שוורד מוסיף לטקסט (גודל הטקסט, סוג הגופן, צבע הגופן וכדומה) ומשם הוא מועתק פעם נוספת לבלוג.

אם נחזור לחולייה הראשונה בשרשרת – וורד, הרי שלמעבד התמלילים הבינוני+ של מיקרוסופט, יש יתרון/חסרון מרכזי. תיקון המילים – Speller.

הוא מאוד שימושי כאשר הוא מאתר טעויות הקלדה ומסמנן באדום. מצד שני, אין הוא מכיר כל מילה, כמו למשל המילה "מסמנן" שפירושה "מסמן אותן".

קיימת כמובן האפשרות "ללמד" את התוכנה להכיר במילה הזאת.

זה אולי הגיוני במילה כמו "מסמנן", אם כי זה עשוי ליצור בעיות בעתיד, אם למשל אקליד במקום המילה "מסמן" את המילה "מסמנן" שמעתה לא תיחשב כשגיאה.

אך חישבו אם עם בעיות מהסוג הזה אפשר לחיות, הרי שישנן מילים שניתן לכתוב במספר דרכים בשפה העברית.

חשבו למשל על המילה העברית למדינה ששמה באנגלית הוא Turkey.

המילים תורכיה וטורקיה הן מילים תקינות בשפה העברית, כאשר וורד מכיר בשתיהן (ולא נגיד במילים טורכיה או תורקיה, שהן אינן תקינות. על כך באמת כל הכבוד).

אך במקרה של מילים אחרות, כמו למשל המילה האנגלית ambivalent שפירושה דו-ערכי.

ניתן לכתוב אותה כ"אמביבלנטי", "אמביולנטי" ו"אמביוולנטי".

וורד מכיר רק באפשרות השלישית.

כך בעוד מילים רבות בשפה העברית, המושאלות משפות ניכר, וניתן לכתוב אותן במספר דרכים.

וורד פשוט מכתיב דרך אחת, “One best way”, שהיא הדרך "הנכונה" לכתוב.

המילה המתאימה למכתיב באנגלית היא Dictating, כמו דיקטטור (שוורד מתעקש שמאייתים דיקטאטור, בדומה להרבה מילים להן הוא מוסיף א' מיותר).

תוכנה כמו וורד, היא תוכנה רודנית, טירנית (במקרה הזה וורד לא מקבל את המילה טיראנית, אם כי המילה טיראן כן מתקבלת), אשר מנסה להכניס לשפה אחידות מלאכותית.

אין ספק שיש יתרונות לאחידות הזו, כמו הגדלת הסיכוי להימצא על ידי מנוע חיפוש, כמו גוגל, שבעברית עושה עבודה גרועה ולא נותן דעתו לכך שמילות יחס בעברית דבוקות למילה שאחרי, בניגוד למשל לאנגלית.

אבל השורה התחתונה, היא שבעולם הדיגיטאלי, כמויות שגיאות ההקלדה גדולות, אך עדיין מוכתבת מין קונפורמיות כזו מלמעלה.

אם למשל מחר יחליטו במיקרוסופט, מאייתים את המילה "למעלה" כ"למאלה", אני מניח שאחרי תקופה מסוימת, המילה תיכנס לעברית במקום המילה "למעלה".

זה קצת מזכיר לי את האגדה על כמה מילים בצרפתית, שהאיות שלהם נכתב עד ימינו בשיבוש קל מהמקורות, הואיל ונפוליאון (וורד מכיר רק נפוליון, אבל כולנו יודעים שהוא היה נפוליאון) בונפרט, הקיסר הגדול, כתב אותן בשגיאה כתיב ואיש לא העז להעיר לו על כך או לכתוב בדרך שונה וכך דווקא המילה עם השגיאה הנפוליאונית, הפכה למקובלת בצרפתית העכשווית.

הואיל וצרפתית בלאו הכי כתובה כה מוזר, ואין לי דוגמא קונקרטית, אתייחס לכך כאגדה לעת עתה ורק אקווה שזה לא יקרה בעברית, לפחות מצד מיקרוסופט.

ועד כאן להפעם.

אני צריך לשקול מחדש את ההרגל המגונה של לכתוב דברים ולפרסם אותם רק ימים/שבועות/חודשים/שנים לאחר מכן...

אלעד