עברתי כעת על הכתבה הזו ב"הארץ".
היא באמת, אבל באמת לא חשובה, כי יבואו עוד רבות כמוה עד הבחירות בעוד מספר חודשים.
מה שכן, צדה את עיני התמונה הבאה שצילם ליאור מזרחי:
עמיר פרץ ואהוד ברק מתוך "הארץ"
בתמונה נראים אהוד ברק ועמיר פרץ, על פי הכיתוב בפגישתם אתמול.
הרשו לי להעריך שהתמונה צולמה בלשכתו של עמיר פרץ. לא רק מפני ש"הרוצה את הרב, בא אליו", אלא בעיקר על פי הרקע.
בתמונה נראה אלי יצפאן, מחקה את עמיר פרץ.
עם כל הכבוד ליצפאן והיותו בדרן די בינוני לטעמי (יום לאחר שנבחר, הציגו בנענע הציגו את "מיטב" החיקויים שעשה לעמיר פרץ והם היו ממש לא מצחיקים), הבעיה לו בו, אלא בעובדה שפרץ בחר לשים את התמונה של החיקוי שלו במשרד (שוב, בהנחה ואכן מדובר בלשכתו בכנסת או במשרד אחר שלו).
יש כאן עניין של שיגעון גדלות והערצת בידור עממי לא מבדר במיוחד.
אני הייתי שוקל פעמיים אם להצביע למפלגה שבראשה עומד אדם שבלשכתו מוצגת בגאון תמונה של בדרן המחכה אותו.
לא אסתייג מדבריי, גם אם יתברר שמדובר באיזו מחווה שיצפאן או מי מטעמו עשו לפרץ ושלחו לו את התמונה. המקום שלה, לכל היותר, הוא בביתו של פרץ.
וכדי לאזן, באותה כתבה, מצוין כי שרת התקשורת, דליה איציק, מתכוונת לרוץ מטעם "קדימה", מפלגתו של שרון ולא מטעם מפלגת העבודה, אשר מטעמה (על גלגוליה השונים) נשלחה לכנסת מאז הכנסת ה-13.
האין זה הדבר הטוב ביותר שקרה למפלגת העבודה?
הרי, אם בליכוד הציגו שמחה לכאורה מפרישתו של שרון, הואיל והוא לקח איתו את הבררה (והותיר בליכוד אנשי "איכות" כמו ענבל גבריאלי), כפי שהמחישה בצורה נפלאה הקריקטורה של עמוס בידרמן בעיתון "הארץ" ביום חמישי האחרון, הרי שבמקרה של דליה איציק, אכן קיבל לו שרון את המיטב של הבררה שמפלגת העבודה יכלה להציע.
זה לא רק המראה, כפי שהראיתי לפני שנתיים.
היא פשוט גרועה ומתלהמת, וזה רק מהאופן בו היא מוצגת בתקשורת, אותו נראה כי היא מטפחת באדיקות.
אז הנה, באמת יש סיבה להצביע פרץ.
(ודברים קצת יותר רציניים בנושא כאן)
אלעד