בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

בפעם האחרונה בה גוללתי את סיפורי בטיול האחרון, עזבתי את וינה ברכבת לכיוון ברטיסלבה, בירת סלובקיה.

אז הנה אנחנו, ב-19 באוקטובר 2005, בשעה 11:30 בעיר הבירה של מדינה חדשה, שאמנם טיילתי בה כחמש שנים לפני, אך עדיין, לא באמת הכרתי את החלקים הרלוונטיים.

הלכתי מתחנת הרכבת לכיוון מרכז ברטיסלבה, רק כדי לאכול ארוחת צהריים (שהפעם הייתה במחיר סביר, בניגוד לבירת אוסטריה). מדהים כיצד ערים המרוחקות כשעה אחת מן השנייה, שתיהן לאורך הדנובה, שונות כל כך ברמת המחירים. וזה כ-15 שנים לאחר נפילת מסך הברזל.

בכל מקרה, בשעה 13:15, כבר תפסתי רכבת צפונה, אל פופרד (Poprad).

בחמש וחצי, בגעתי לפופרד. בחוץ השמש החלה לשקוע. אני עדיין הרהרתי אם להישאר בפופרד, עיר תעשייתית די אפורה, אם כי נמצאת באזור הררי יפהפה, או שמא להמשיך ליד הבא.

הואיל ולא מצאתי אכסניה בסמוך לתחנת הרכבת, אלא רק מלון, החלטתי למשיך הלאה, למקום שעבורו בכלל הגעתי לסלובקיה – Stary Smokovec.

סטארי סמוקובץ, עיירת סקי ציורית, נמצאת כחצי שעה נסיעה ברכבת חשמלית קלה מפופרד.

בחוץ כבר היה חשוך, כך שנוף לא ליווה את הנסיעה.

כאשר הגעתי לסטארי סמוקובץ, בחוץ היה קריר למדי, קריר מווינה (שכאמור הייתה גם כן קרה) ובעודי מנסה לברר היכן אישן בלילה, פגשתי מישהי שהחלטתי לשאול אותה אם היא מכירה מקומות לינה זולים באזור.

היא יעצה לי להמשך הלאה בכביש הראשי של העיירה, אל עבר העיירה הבאה – Novy Smokovec  (אם אינכם בקיאים בשפות הסלאביות הדרומיות בכלל ובסלובקית בפרט, הרי פירוש המילה "סטארי" הוא "ישן" ופירוש המילה "נובי" הוא "חדש").

שם, מצאתי מקום לינה שעלה 500 קרונות לשתי הלילות בהם ביליתי שם.

למחרת בבוקר, לנסעתי ל-Tatraská Lomnica, שם, בהיותי עצלן לקראת סוף הטיול שלו, לקחתי רכבל לפסגה בגובה 1,751 מטר וממנה עוד רכבל ל-Lomnicky Štit, פסגה בגובה 2,633 מטר, שהיא גם הפסגה הגבוהה בסלובקיה.

כאמור, יכולתי לטפס ברגל. אבל לא באמת היה לי כוח. יכולתי גם לרדת ברגל, אבל גם על זה החלטתי לוותר.

וכך, מצאתי עצמי עולה ברכבל לפסגת ההר עם זוג קנדי מבוגר (בשנות השישים לחייהם).

הבעל, נמלט מסלובקיה ב-1968, עוד בתקופה שהיא הייתה חלק ממה שכונה "צ'כוסלובקיה", כאשר הרוסים ויתר מדינות ברית ורשה, פלשו לצ'כוסלובקיה, על מנת לדכא את רוחות השינוי שנשבו בה.

עוד טיילתי לי מספק שעות באחד המסלולים המובילים מההר אל העיירה למטה. בשלב מסוים טיפסתי שוב, כי הרי היה לי כרטיס הלוך ושוב לרכבל.

כאשר הייתי שוב למטה, ב- Tatraská Lomnica, רק כדי לוודא, שאלתי היכן תחנת האוטובוס בלשכת התיירות המקומית.

הפנו אותי לאיזה מסוף אוטובוסים שלא אליו הגעתי בתחילה.

המתנתי מעט לאוטובוס וכשזה הגיע, התברר שכרטיס ההלוך ושוב שקניתי ב- Stary Smokovec, לא תקף לחברת האוטובוסים הזה.

החלטתי לחזור למקום בו הוריד אותי האוטובוס בבוקר.

באמת, אחרי מספר דקות, על אף שלא הייתה שם תחנה של ממש, הגיע אוטובוס שהכרטיס שלי כן היה מתאים לו.

ב- Stary Smokovec, אכלתי לי ארוחת צהריים דשנה, עשיתי בירורים באשר לדרכי התחבורה למחרת (למזלי, טרם קניתי כרטיס נסיעה לברטיסלבה ומשם לבודפשט) והלכתי לכיוון האכסניה.

בדרך לשם, פגשתי את וורן!

וורן, למי שלא זוכר הוא בחור אוסטרלי שפגשתי בווליקו טרנבו שבבולגריה וטיילתי איתו באזור.

זו הייתה הפתעה נעימה למדי. וורן זכר את שמי ואמר "אְלָד" ברגע שהבחין בי.

עצרנו ברחוב כעשר דקות ודיברנו. הוא הספיק להיות ברומניה ולאחר מכן בהונגריה ובאותו יום הוא ואוסטרלי נוסף שהיה איתו, הגיעו מאגר שבצפון הונגריה. הוא הציע לי את הכרטיס שלהם, שהיה כרטיס זוגי הלוך ושוב (שהיה זול מכרטיס בכיוון אחד).

לקחתי את הכרטיס, הלכתי איתו לתחנת הרכבת, והסתבר שלא אוכל לקחת אותו למחרת, שכן הוא היה תקף באותו יום (בינינו, מי יעשה מסע של כשבע שעות ויחזור באותו יום?!) ואני כבר שילמתי על הלילה באכסניה ולא הייתה לי גם כל כוונה להגיע לאגר בשעה לא קונבנציונאלית (ניסיון העבר, לימד אותי שלא מומלץ להגיע לעיר זרה בשעות הקטנות של הלילה).

מה שכן, הרעיון להגיע לאגר לפני בודפשט, קסם לי למדי.

וכך, בזכות וורן, החלטתי לשנות מעט את תוכניתי הגמישה בלאו הכי.

וורן וחברו היו רעבים, ואני בדיוק אחרי ארוחת צהריים, אז נפרדנו וקבענו להיפגש מאוחר יותר, בבר של בית מלון, שם היו שני מסלולי כדורת (Bowling).

במקום, ישבנו שני האוסטרלים, עוד אמריקני ואמריקנית (שוורן וחברו פגשו קודם לכן) ואנוכי.

היה ערב מאוד נחמד.

התשלום במקום הוא על פי זמן ולא לפי משחקים, כך ששיחקנו שני משחקים וקצת, בשעתיים. המחיר, היה זול ממחיר משחק מבארץ (לא זוכר כמה זה עלה) והיה כיף, לא רק בשל המשחק (בו הייתי חמישי ואחרון בשני המשחקים), אלא בעיקר בשל הבחור האמריקני המשעשע שהוסיף כל מיני הערות משעשעות למדי, כמו אלו הנשמעות בקריינות אמריקנית למשחקי ספורט שונים.

Stary Smokovec open הוא כינה את התחרות והוסיף דרמה ונופח למשחק שכלל לא היה כזה.

את כולנו זה הצחיק, גם את הלא שתויים שבינינו.

למחרת, שבע בבוקר, לקחתי חשמלית לפופרד ומשם רכבת ל-Košice ומשם רכבת ל-Miskolk שבהונגריה.

אבל על הונגריה, אכתוב בתקווה כבר בפעם אחרת.

אלעד

Stary Smokovec

אחד מהרבה שלטים (יותר מידי) אינפורמטיבים ב-Stary Smokovec  שעשויים לבלבל את מי שירצה להשתמש בהם. וכן, כתוב שם גם Horny Smokovec, שזו עוד אחת מהעיירות שם, כאשר מדובר בעיירה שככל הנראה מיועדת לחרמנים שאוהבים סקי.

תצורות בקרח - Lomnicky Štit

פסגת Lomnicky Štit

העמק למרגלות הרי הטטרה

Lomnicky Štit

אנוכי ב-Lomnicky Štit

קרח תמיד מספק תצורות יפות

הרכבל מהתחנה הבינונית לפסגה הגבוהה

אנוכי משחרר כדור באולינג על המסלול ב-Stary Smokovec open

זריחה ב-Stary Smokovec שצילמתי לפני שעזבתי

תחנת הרכבת ב-Poprad